החוות הסודיות של תל אביב הירוקה

אצל דנה אורלנד, אוצרת ורשמת מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, זה התחיל בעגבניות ובעשבי תיבול על אדן חלון דירתה בניו יורק. כשחזרה ארצה לפני כשנתיים הצטרפה ל"גינה לתושב" של הרשות לפיתוח כלכלי תל אביב־יפו, והחלה לטפח חלקה קטנה בגודל 40 מ"ר. "קיבלתי שטח ריק לגמרי, עם מעט אדמה קלה יותר לגידול, כלומר לא מרוססת, שהונחה על האדמה שהיתה שם", היא מספרת. "ההתחייבות היחידה שלנו היתה לגדל אורגני ולהתקין מערכת השקיה שתאפשר את זה, כי כך בעצם אפשר להניח לגינה לכמה שבועות והיא עדיין תצמיח יבול".

בהדרכתו של מתן "הגנן" פאיאנס מחברת ירוק, המתמחה בגינות אורגניות, גידלה אורלנד צנוניות, צנונים, גזרים, ארטישוקים, תותים, עגבניות, תפוחי אדמה, שום, עלים ירוקים, פטל, עגבניות, "והמון תבלינים". "באביב ובסוף החורף כמות התבואה שהיתה לי היתה כל כך גדולה שהייתי מחלקת לחברים, מחמיצה ומה לא".

אורלנד סבורה שהמודעות ל"אכילה מקומית", על אף הפריחה בתחום החקלאות העירונית בארץ, עודנה גדולה יותר בארה"ב מאשר בישראל, "כי אם את נמצאת בניו יורק ואוכלת תפוח שגדל בקליפורניה, אז המרחק שהוא עשה כדי להגיע אלייך הוא גדול מאוד, וגם גילו הכרונולוגי. מסיבה זו יש שם יותר ויותר גידול של אוכל מקומי, ואפילו דבורים לדבש ולאבקנות".

חוות גינה לתושב הנמצאת בגני יהושע קיימת כבר 70 שנה, אולם פועלת במתכונתה הנוכחית רק כשנתיים. לפניה פעל פרויקט חלוצי דומה בראשון לציון, שבו הושכר במחיר סמלי שטח חקלאי קטן לתושב לעיבוד עצמי. בעקבות הצלחת הפרויקט נפתחה חלקה נוספת במערב העיר. "השטח שהחווה תופסת היום אכלס בעבר פרדסים שנתרמו לקק"ל על ידי אליעזר גולדברג, בהתניה שהשטח יישאר ירוק לתמיד", מספרת מנהלת השיווק רוית חבקוק. "קק"ל תרמה אותו לעיריית תל אביב באותה התניה. בערך 50 שנה זה היה בית ספר חקלאי, וזה עדיין בית ספר חקלאי שמשמש את בתי הספר בתל אביב. לפני שנתיים הרשות לפיתוח כלכלי זיהתה את הפוטנציאל של המקום כאזור פנאי לכל המשפחה, ומגיעים אלינו גם מאזורים מרוחקים, כיוון שהחווה מספקת חוויית טבע לכל העיר.

"יש לנו 100 חלקות בשני גדלים - כולן מיועדות לאנשים פרטיים שרוצים לגדל, לא כולן פעילות. האוכלוסייה מתחלפת כי זה דורש מסירות, זה לא חוג שאפשר לא להגיע אליו פעם־פעמיים".

חוות "גינה לתושב" בגני יהושע. 100 חלקות צילום: אוראל כהן

מי במגדלים?

"יש לנו אוכלוסייה מבוגרת יותר של סבים וסבתות שמגיעים עם הנכדים והנכדות, יש משפחות שמגיעות בשבתות, יש חבר'ה צעירים שהם יותר מונעי בריאות ואורגני, ויש גם עסקים מאזור רמת אביב ג'. המאזן נוטה קלות לטובת המבוגרים: משפחות צעירות מאוד מתלהבות בהתחלה, הם נורא משתדלים ומשקיעים, אבל לאט לאט העול של הטיפול בעוד ילד גובר עליהם". בין המתמידים היא מונה את מיקי חיימוביץ', די.ג'יי אליוט (פוליאנה פראנק) וקבוצת שחקנים מתיאטרון הבימה.

"גינה לתושב" אינה הפתרון היחיד עבור תל־אביבים שחושקים בתבואה משלהם. בשכונת מעוז אביב פועלת זה כשלוש שנים "אור־גינה־לי", גינה קהילתית ששטחה כדונם שבה שותפות כעת 35 משפחות. "צריך להבחין בין גינה קהילתית לבין חקלאות עירונית", אומרת חדוה יערי, שיזמה והקימה את הגינה לפני כשלוש שנים. "שניהם מאפשרים לאדם לגשת לאדמה בדרך שלא נפגש איתה לפני כן, אבל בגינות קהילתיות הדגש הוא יותר על קהילתיות וההתנסות החקלאית היא מינורית; זה לא מחליף את הרכישה בחנות הירקות. בחקלאות עירונית האדם מקבל חלקה ומפעיל אותה לבדו, והמפגש עם שכניו הוא פחות מרכזי".

גם בדרום העיר פועלת גינה קהילתית קטנה (כ־100 מ"ר) בקרבת גינת דרויאנוב, ובה עצים, קטניות, ירקות ותבלינים, וכן גינה קהילתית בכפר שלם. אם מדרימים עוד יותר, ליפו, אפשר להצטרף לגינה ששטחה דונם המצויה בימים אלה בשלב עיבוד האדמה. המקימה, אורה בלחה, היא דמות מוכרת בתחום האורגני: בשנים האחרונות היא מפעילה קו־אופ (קבוצת רכישה) המונה כ־200 חברים, וכן גן ילדים דו־לשוני אנתרופוסופי.