סגור

לקבלת המפקדת: סדרה חדשה על שירות הנשים בצה"ל

הסדרה "המפקדת" שעולה מחר בכאן 11 בכיכובה של אלונה סער המצוינת, מציגה את הסיטואציה של נשים בצה”ל עם הרבה הומור ואירוניה. אך יש בה גם רגעים יפים והתבוננות צלולה על מסע ההתבגרות מלא המהמורות הזה

"המפקדת", הסדרה החדשה שעולה מחר בכאן 11, היא הגרסה הצהובה של "אפס ביחסי אנוש", ולזכותה ייאמר שהיא עושה את זה מבלי להיות פ"זניקית. אם המשפט הזה לא אומר לכם כלום, כיף לכם. זה אומר שאתם או ילדיכם לא נמצאים בצה"ל או מפקדים בטירונות בשנים האחרונות. "צהוב" בעגה הצבאית הוא מה שפעם נקרא "מורעל", כלומר חייל שמתאמץ הרבה מעבר למה שמצפים ממנו, ו"פ"זניקית" זה קיצור של פופולריות זולה, והכוונה למפקדת שמתחנפת לפקודים שלה כדי לזכות בנקודות. בקיצור (כי ככה אוהבים בצבא), הסדרה החדשה של עטרה פריש (שביימה את הסרט הקצר "מכתב אהבה למ"מ") וניר ברגר ("סוף הדרך") ממש לא מנסה להשיג את מטרתה באמצעים זולים, אבל היא עתידה להיות מאוד פופולרית.
גיבורת הדרמה הקומית הזאת היא נועה (אלונה סער, בתו של ח”כ גדעון סער), קצינה חסרת ניסיון, הנכנסת לנעליה של מ"מית אהובה וכריזמטית בבסיס טירונות מגל. נועה, שלא שובצה לתפקיד פיקודי בשל בעיה מסוימת ביחסי אנוש, מקבלת הזדמנות לפקד על מחלקה של טירוניות כאשר המפקדת הוותיקה יותר נפצעת. היא רוצה לעשות את תפקידה החדש על הצד הטוב ביותר, אלא שהכל אצלה צריך להיות לפי הספר, גם אם התנאים בשטח לא מאפשרים זאת. היא לא משתמשת בניסיון של הסגל שבראשו היא עתידה לעמוד, ואלה לא ממהרים לסור למרותה. הבעיה כפולה ומכופלת כאשר המחזור שעליו היא אמורה לפקד הוא של נערות במצוקה, שגם הן לא מקשיבות לה.
"המפקדת" היא מין נגטיב של "אפס ביחסי אנוש", סרט החיילות של טליה לביא, המפורסם והמצוין שנעשה פה, משום שהיא מציגה את השירות הנשי כ"משמעותי", לכאורה. לא תפקיד שכולו אבטלה סמויה, עם מש"קית גריסת נייר, כמו ב"אפס יחסי אנוש", אלא פייטרית שלוקחת את התפקיד ברצינות, על כל הסלנג הצה"לי, וחיתוך הדיבור הטיפוסי. גם אם בסופה של אותה טירונות ימצאו את עצמן רוב החיילות בתפקידי גריסה למיניהם. הסיטואציה המעוותת הזאת של נשים בצה"ל (ואפשר גם לומר שגם העובדה שכמעט כל מי שמגיע לגיל 18 מגויס לצבא), שנכנסות לנעליים גבריות (אבל לא באמת, כי שלהם יותר נוחות), שאותה אנחנו מקבלים כמובנת מאליה, מניבה בסדרה הזאת הרבה גיחוך, הומור, אירוניה, אבל גם רגעים יפים והתבוננות צלולה על מסע ההתבגרות מלא המהמורות הזה.
2 צפייה בגלריה
פנאי המפקדת סדרה כאן 11
פנאי המפקדת סדרה כאן 11
אלונה סער בתפקיד הראשי ב”המפקדת”. רוצה לעשות את תפקידה החדש על הצד הטוב ביותר, אלא שהכל אצלה צריך להיות לפי הספר
(צילום: ורד אדיר)
במשך עשרת הפרקים של הסדרה רואים כיצד נועה מתמודדת עם אתגרים חדשים ולא צפויים, עוברת שינוי שכולל התגמשות והתקרבות אל הסגל, ויוצרת קשר עם חיילות שבאות מרקע שונה מאוד משלה. הסדרה מספרת גם את סיפוריהן של המפקדות האחרות והחיילות, שהם סיפורים שהצבא הוא מחבר שרירותי ביניהם.
אפשר לומר שבתאגיד יש ייצוג די גדול ללובשי מדים ולכוחות הביטחון: "מנאייכ", "טהרן" ו"שעת נעילה" — סדרות שמתוקף הנושא שלהן משאירות מעט מקום לנשים ולשחקניות (נכון ב"טהרן", זה לא המצב). "המפקדת" מתקנת את הליקוי הזה. לצד אלונה סער המעולה משתתפות ומשתתף בסדרה כרמל בין, נועה אסטנג'לוב, דור הררי ("תאג"ד) ומיה דגן, בתפקיד המב"סית. וכמו בסדרות עכשוויות מצוינות אחרות ("חזרות", "להעיר את הדוב") גם כאן מיה לנדסמן, בתפקיד הסמלת ספיר, תפקיד גדול ונהדר, גונבת את ההצגה. לעניין המיליטריזם בטלוויזיה הישראלית נידרש בפעם אחרת.
אז מה היה לנו? סדרה על נושא ישראלי, המוגש בהומור וברגש, עם ייצוג נשי נחוץ והולם, כתוב ומשוחק היטב. פתחו שעונים. עשרים ואחת־אפס־אפס הייתם בכאן־11. הייתי ברורה?
2 צפייה בגלריה
אינפו נשים בצריח פנאי
אינפו נשים בצריח פנאי
(צילומים: ורד אדיר, ערן כהן, באדיבות yes , מתוך יוטיוב)