שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
המלצות לסופ"ש

אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי

גן הפסלים החדש של גלריה גורדון, הסרט הדוקומנטרי החדש "הכי ראלף לורן", המהדורה החמישית של פסטיבל “סולידריות” בסינמטק ת"א, סדרה חדשה על תולדות הקולנוע האמריקאי ועוד

כתבי כלכליסט 08:2305.12.19
הצגה

לחזות בנפלאות המוח האנושי

 

"האיש שחשב שאשתו היא כובע". מבוים ברגישות "האיש שחשב שאשתו היא כובע". מבוים ברגישות צילום: יעל אילן

 

 

"מחקר תיאטרלי", כך הגדיר פיטר ברוק את ההצגה שיצר בשנות ה־90 בהשראת הספר “האיש שחשב שאשתו היא כובע”, מאת הנוירולוג אוליבר סאקס. בישראל היא עולה לראשונה בתיאטרון החאן הירושלמי, בין התיאטראות הבודדים שעוד מעזים לגעת בחומרים כאלה. ההצגה מורכבת מ־24 סצנות קצרות, בכל אחת מתוארת תופעה נוירולוגית אחרת, כולן מבוססות על מקרים אמיתיים שפגש סאקס במרפאתו, בהן טורט, אוטיזם, החלפת אותיות, חוסר יכול לראות את צד שמאל ואדם אחד שחשב שאשתו היא כובע. המחזה כתוב בצורה דוקומנטרית, לרגעים אפילו מונוטונית, אבל השחקנים מפיחים במילים רגשות, והחומר העיוני לכאורה נוגע בקהל, מרתק ואף מכמיר לב. אחראים לכך השחקנים הנפלאים המגלמים גם את המטופלים וגם את הרופאים, וג’יטה מונטה שביימה ברגישות ודיוק, והפכה את נפלאות המוח האנושי ליצירת אמנות מרגשת המזכירה לכולנו שמאחורי כל תופעה נוירולוגית עומד אדם בשר ודם.

מאיה נחום שחל

 

טלוויזיה

להתרגש מההיסטוריה של הקולנוע

 

 

פיטר בוגדנוביץ' "הסרטים הגדולים". מונולוגים אישיים פיטר בוגדנוביץ' "הסרטים הגדולים". מונולוגים אישיים צילום: Courtesy Everett Collection

 

"הסרטים הגדולים”, סדרה חדשה (HOT 8 ו־HOT VOD), על תולדות הקולנוע האמריקאי, היא של כוכב הקולנוע טום הנקס. הוא גם מתראיין בה לצד כוכבים, במאים והיסטוריונים כמו אלק בולדווין, שרון סטון, סטיבן ספילברג וטים ברטון. ייחודה של הסדרה רחבת היריעה הזאת הוא במרואיינים, כולם מהשורה הראשונה של הוליווד, המדברים על הסרטים באופן אישי, ומספרים איך הצפייה השפיעה עליהם באופן רגשי, הרבה פעמים בילדותם, וסללה את הדרך להמשך התפתחותם הקולנועית. כמו, למשל, הסיפור הנפלא של סטיבן ספילברג איך בילדותו הצפייה ב”קינג קונג” גרמה לו להגיף את התריסים של חלון חדרו מפחד שהגורילה הענקית תבוא לשלוף אותו מהבית.

רותה קופפר

 

פסטיבל

לגלות אמפתיה לסיפורים קורעי לב

 

"מחוץ למערכת". קשה אך יוצא דופן "מחוץ למערכת". קשה אך יוצא דופן צילום: Peter Hartwig

 

היום תיפתח בסינמטק תל אביב המהדורה החמישית של פסטיבל “סולידריות”, המוקדש לסרטים העוסקים בזכויות אדם (5-10.12). רוב הסרטים בפסטיבל הם תיעודיים אבל שימו לב דווקא לסרטים העלילתיים, ובראשם ”מחוץ למערכת”. סרטה של נורה פינגשיידט, נציג גרמניה לאוסקרים, הפך מאז בכורתו בפסטיבל ברלין לאחד הסרטים המדוברים והשנויים במחלוקת בזירת הפסטיבלים העולמית. בני היא ילדה בת 9 שסובלת מהתקפים פסיכוטיים אלימים ולכן מועברת לידי רשויות הרווחה, ולידי המטפלים שצריכים למצוא דרך להגיע אל ילדת הפרא הזה, עם כל המגבלות של המערכת הציבורית סביבם. השבוע הוא גם עולה לצפייה בערוץ yes 3. סרט קשה ולא פשוט אבל מאוד יוצא דופן, ועם שחקנית בת 9 שלא תיאמן.

יאיר רוה

 

אופנה

להכיר מקרוב אייקון אמריקאי

 

 

ראלף לורן. ביוגרפיה מרתקת ראלף לורן. ביוגרפיה מרתקת צילום: באדיבות YES דוקו

 

הסרט הדוקומנטרי החדש ״הכי ראלף לורן״ של HBO המשודר בסלקום TV, הוט ו־yes הוא הבילוי הביתי המושלם לכל מי שרוצה להכיר מקרוב את מעצב־העל האמריקאי, אבל מעדיף לעשות את זה ממעמקי הכירבולית בסלון במקום בקניון. כאן תלמדו איך בחור יהודי צעיר שהוריו הבלארוסים התיישבו בברונקס ושמעולם לא למד אופנה בצורה רשמית, הפך מיצרן ביתי של עניבות לאימפריה השווה מיליארדים, למה שינה את שמו מליפשיץ ללורן (וזה לא היה בניסיון לטשטש את מוצאו היהודי), עד כמה הוא מעורב גם בגיל 80 במותג של עצמו (לא תאמינו עד כמה) ומה באמת חושבת עליו אנה וינטור.

אדר ריכטר

 

אמנות

להתפעל מגן הפסלים החדש של גלריה גורדון

 

 

פסל של פיליפ רנצר בגן. חוויה מרשימה פסל של פיליפ רנצר בגן. חוויה מרשימה צילום: תומי הרפז

 

 

כשהגעתי לגן הפסלים החדש של גלריה גורדון, הפכה פתאום האפרוריות התל־אביבית לקרירות אירופית, כזו שאני אפילו מצליחה ליהנות ממנה (רק כשאני בחו”ל). הגן, יציאה מוצלחת במיוחד של בעל הגלריה אמון יריב, נמצא בסמוך לחלל הגלריה שהושק לפני כשנה בדרום ת”א (רחוב המנוע 4, בסמוך לאצטדיון בלומפילד). מאחורי דלת ברזל שחורה מוצב בו מגוון מרשים של פסלים של אמנים ישראליים – מיעקב דורצ’ין ופיליפ רנצר דרך עופר ללוש ויאן ראוכוורגר וכלה באוהד מרומי ומאיה כהן לוי. וקצת קשה להסביר את זה במילים אבל באמת שמדובר בחוויה שונה של צפייה כאשר נתקלים בפסלים האלה תחת תקרת הגלריה לעומת הצפייה בהם תחת כיפת השמים, כשה”ג’ירפה” של רנצר מדגדגת את צמרת העץ או ה”ענף” של סשה סרבר צומח מאחד העצים כמו באופן אורגני.

רעות ברנע

x