שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוזיקה

ספרינגסטין: חוף אחר, אותו הבוס

באלבומו ה־19 ברוס ספרינגסטין עבר לחוף המערבי, אימץ דימוי קאובוי וצלילי קאנטרי, אך נותר נציג האמריקאי הפשוט

דנה קסלר 07:5524.06.19

שני ענקי האייטיז מדונה וברוס ספרינגסטין הוציאו החודש אלבום, ממש באותו היום, כדי להוכיח שהם לא סתם דינוזאורים ושהבוס ומלכת הפופ רוצים להישאר כאן לנצח. על "מדאם אקס" כבר שוחחנו בהרחבה. ספרינגסטין, לעומת מדונה, לא הגיע לאירוויזיון (הוא היה עסוק מדי בברודוויי), לא עשה צמות ולא קנה רטייה — אפילו ג'ינס הוא לא החליף. אם הסחורה של מדונה היא התחדשות תמידית, החלפת פרסונות ולוקים, ספרינגסטין מוכר קונסיסטנטיות. הבוס לא היה בוס אם לא ידע שסוס מנצח לא מחליפים. לכן הוא גם שם סוס על עטיפת אלבומו החדש "Western Stars".

 

אם דונלד טראמפ הוא אמריקה העכשווית, המכוערת, הוולגרית, הרי שספרינגסטין הוא אמריקה המיתולוגית, אמריקה שאולי אף פעם לא באמת היתה, אבל היתה צריכה להיות. לא החלום האמריקאי — זה עם הווילה והבריכה — אלא הלב האמריקאי. אצל ספרינגסטין מאז ומעולם הלב האמריקאי פעם חזק. הוא תמיד כתב על האמריקאי הפשוט, זה שעובד במפעל או מפוטר ממנו, זה שגם כשהחיים שלו קשים יש לו אמונה ותקווה — כי ככה זה באמריקה.

 

ברוס ספרינגסטין ברוס ספרינגסטין צילום: TIMOTHY A. CLARY

 

כבישים מהירים ומדבריות

 

 צילום: Columbia Records

"Western Stars" הוא אלבום האולפן ה־19 שלו. יש בו 13 שירים חדשים בניגון קאנטרי ועם עיבודים תזמורתיים סינמטיים וסוחפים, מה שנקרא Countrypolitan. העיבודים אמנם לא רוקנ'רוליים ואולי לא ספרינגסטיניים, אבל המהות נשארה כשהיתה. בהודעה לעיתונות הוא אמר שיש באלבום "מגוון של תמות אמריקאיות, של כבישים מהירים ומדבריות, של בידוד וקהילה ושל הקביעות של בית ותקווה". מבחינה מוזיקלית ספרינגסטין מספר שהושפע מהפופ הדרום־קליפורני של סוף הסיקסטיז ותחילת הסבנטיז. והפופ הזה, אם לא ידעתם, בעצם נשמע כמו קאנטרי, רק בעטיפה מתוזמרת, מלוטשת, שמשית ובוהקת. בקיצור, ברוס ספרינגסטין עושה באלבומו החדש גלן קמפבל, ובתמונות הפרומו לובש חולצת קאובוי.

 

למי אכפת אם הוא אמין

 

להזכירכם, ספרינגסטין הוא בכלל מניו ג'רזי. אין לו קשר היסטורי לא לקליפורניה (למעט התקופה שבה גר שם) ובטח שלא לנאשוויל או לטוסון, אריזונה, אותן הוא מאזכר באלבום החדש. הוא לא מגיע לא מהמערב ולא מהדרום. הוא לא גדל מתחת לשמים זרועי הכוכבים, ולא עם סוסים, טרמפים ומוטלים, שגם עליהם הוא שר. ספרינגסטין מעולם לא פגש את ג'ון וויין אבל הוא כל־אמריקאי, וכפי שנוכחנו לדעת יותר מתמיד במופע שלו בברודוויי, הוא מספר סיפורים. האלבום החדש מלא בדמויות וסיפורים של החוויה האמריקאית — פחות האמיתית, יותר זו המדומיינת. תחושת החופש, המרחבים הפתוחים האינסופיים, האפשרות להמשיך ולנדוד לנצח או להתחיל מחדש בפינה אחרת של היבשת העצומה, מורגשים מאוד בכלי המיתר וכלי הנשיפה ובעיבודים האלגנטיים של האלבום.

 

משום שספרינגסטין הוא במהותו מספר סיפורים, שאלת האמינות, שרבים דנים בה בהקשר שלו, צריכה לרדת מהפרק. הוא עוסק במיתולוגיה אמריקאית, ואין ספק שבאלבום החדש, שיוצא קצת לפני יום הולדתו ה־70, הוא עושה את זה יפה מאוד.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x