שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוזיקה

הבאנו ביכורים: אלבומים חדשים ומסקרנים

התגלית של טיפקס, הקברט האפלולי מחיפה, התשובה הצעירה לקיור והבלדה לסלמונלה: האמנים הישראלים החדשים שכדאי לכם להכניס לטנא

ניצן פינקו 08:4710.06.19

המידבק

דניאל סאן קריאף / "יודעת את הכל"

 

לדניאל סאן קריאף יש סטאר קוואליטי, כישרון מטורף והבנה מוחלטת איך לכתוב להיט היפ הופ. היא סקרנה לא מעט אוזניים כשהפכה לזמרת החדשה של להקת טיפקס, שעבורה היא גם מבצעת מחווה אוהבת בקליפ לשיר הזה. השיר והקליפ בסגנון DIY מצחיקים, קיציים ובעיקר מלאים באופי: "כל‭ ‬בוקר‭ ‬מתרגלת‬‬ / בונה‭ ‬את‭ ‬השרירים‬‬‬‬‬ / אחר‭ ‬כך‭ ‬מתעדת‭ ‬‬‬‬ / שיראו‭ ‬האחרים‬". "יודעת את הכל" הוא חימום מנועים לקראת אלבום חדש, "תורי לומר", שיוצא ביולי הקרוב. סאן קריאף אחראית למילים והלחן המידבקים וגם לעיבוד וההפקה (עם גיא מוזס).

 

 

המחבק

נעמה תמרי / "גשם"

 

בסינגל הבכורה של נעמה תמרי יש הרבה אלמנטים מוכרים: פופ ישראלי רגוע, גשם כמטאפורה לצער, סי פארט נוגה של קלידים עצובים והגשה אינטנסיבית ומחבקת בו בזמן. ובכל זאת, משהו ב"גשם" מצליח לתפוס את האוזניים באופן בלתי צפוי: אולי זה הלחן הסוער של תמרי, אולי הקול המיוחד שלה ואולי ההפקה המוזיקלית המהוקצעת של דניאל סולומון.

 

 

האמיץ

מיקה דוארי / "במבה באיקאה"

 

אלבום הבכורה הרוקנ'רולי של מיקה דוארי לא קל וגם לא מנסה להיות, ובעמוד הבנדקמפ שלה היא אף מגדירה אותו כ"מוזיקה לאמיצות ולאמיצים". בשיר הנושא היא מתוודה על משאלה כמוסה להפריע לסדר הקיים ולערער את השלווה המלאכותית שסביבנו: "לעתים אני רוצה לצעוק / ס ל מ ו נ ל ה / ולא יודעת איך". השפעתו של היועץ המוזיקלי יהוא ירון מורגשת, בעיקר בשירים כמו "האביב של מישהו אחר", שיש בהם רצינות אמנותית מרשימה לצד כבדות גדולה. עבור דוארי סוף העולם הוא מעבר לפינה: "אם נשתה וויסקי בחוף / ימצאו אותנו בשדות", היא שרה ב"וויסקי רחוק"; "העיר קשורה לכל אחד ותכף היא תיפול", היא מאיימת ב"תיפול מבניינים". היופי של האלבום הזה הוא בחוסר היכולת או הרצון שלו להקליל, ולנו נותר לקוות שהיא תמשיך ככה.

 

 

 

מיקה דוארי מיקה דוארי צילום: נילי כספי ליטבק

 

המבטיח

שן / "האודיסיאה"

 

"שן" הם ארבעה חברים בני 23 שלאלבום הבכורה שלהם, "האודיסאה", יש פוטנציאל קאלט היסטרי. בשיר "ניקור" מככבים סיוטים והזיות עם אפקטים של סרטי אימה, "משעמם לי!" הוא קינת רוקבילי שמתפוצצת מאנרגיה במילים "אין דבר יותר מפחיד משעמום", והשיר "אלברטין" הוא אפוס קטן ואפוף דיסטורשנים בן שש וחצי דקות, גותי כמו הקיור ומסתורי כמו סרט של דיוויד לינץ'. ההפקה המרובדת של גבריאל ברויד (מלהקת המסך הלבן) מזכירה את The Cramps במיטבם, ומבטיחה הפתעות חדשות בכל האזנה להרכב האינדי המעולה הזה בזכות תשומת לב לפרטים, השקעה באפקטים וגם קצת גימיקים נחמדים שמשרים אווירה שלא לוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות.

 

 

ההרכב שן. תשומת לב לפרטים וגימיקים נחמדים ההרכב שן. תשומת לב לפרטים וגימיקים נחמדים

 

החתרני

Nemo and the Honey Dipped Scars / "Tales of Woe, Folklore & Paradox"

 

עם השפעות מובהקות של אמנדה פאלמר וקברטים דרמטיים מהברים האפלוליים של שנות העשרים, נעמה ויזל (נימו) מגישה בתיאטרליות סיפורים כאובים באלבום הבכורה של ההרכב החיפאי, שעושה קברט עם פסנתר דומיננטי ונהנה לבחון גבולות. הצלילים אמנם אינם קיצוניים, אך השירים באלבום לא מתכתבים עם שום טרנד מוזיקלי עכשווי, אלא הולכים בדרכם העצמאית חמושים בפסנתר רועם, אווירה קודרת ווייב שלא שם על שום פלייליסט.  

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x