שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אמנות ועיצוב

מתחת לעור: האמנית לוסי מקריי מאתגרת את גבולות הגוף

האמנית האוסטרלית יוצרת המצאות כמו בושם שבולעים ומכונת חיבוקים, שכבר הובילו חברות כמו יוניליוור לקחת אותה כיועצת טכנולוגית. לכלכליסט היא אומרת שבמקום שהמדע ישלוט בה, היא רוצה לשלוט במדע

רעות ברנע 09:1615.08.18

“אנחנו חיים בעולם שבו אנחנו יכולים לכתוב מחדש את החיים”, אומרת האמנית האוסטרלית לוסי מקריי (Lucy McRae) שמגדירה את עצמה כ”אמנית מדע בדיוני ואדריכלית גוף”, שתי הגדרות שגם בעולם המגוון של היום אין סיכוי רב להיתקל בהן. בשנים האחרונות עוסקת מקריי בחקר הגוף האנושי ובדרכים העתידניות שבהן אנחנו נוכל להשתמש בו ולהשפיע עליו, בגבולות בין הטבעי למלאכותי ובין האדם למכונה. היא עושה זאת באמצעות פרויקטים אמנותיים רחבים כמו בושם שניתן לבליעה או מכונה המדמה חיבוק אנושי, דברים שלכאורה יכולים יום אחד גם להיות ריאליים הן מבחינה מדעית והן מבחינה שיווקית.

 

במעבדת הבושם לבליעה במעבדת הבושם לבליעה

 

מקריי (38) נולדה וגדלה באוסטרליה. במשך שנים הוכשרה כרקדנית בלט קלאסית. בהמשך למדה עיצוב פנים ולאמנות נכנסה בדרך לא שגרתית: היא ניהלה את מעבדת המחקר העתידי של חברת האלקטרוניקה פיליפס. בהמשך ייעצה לחברות גדולות אחרות כמו פרוקטר אנד גמבל, אינטל ויוניליוור בנוגע לדרך שבה טכנולוגיות חדשות ישפיעו על אורח החיים שלנו. “אני משתמשת בסיפורים (Story-Telling) שיאתגרו את גבולות הגוף”, אמרה בכנס לכלכלה יצירתית של שנקר שהתקיים בחודש שעבר. הכנס נערך במסגרת שבוע הכלכלה היצירתית של מרכז החדשנות ACT Shenkar בראשות תמי ורשבסקי. “כשעבדתי בפיליפס היינו מתבוננים במציאות וחושבים: מה יקרה בעוד 15–10 שנים. היום אנחנו במצב שאנחנו יכולים להסתכל 500 שנה קדימה: האם נגיע, למשל, למצב שנוכל לחבר כפתורים שיפעילו דברים בגוף שלנו?

 

מתחת לעור

 

היום מקריי חיה ועובדת במקביל בלונדון, מלבורן ובוסטון, שם היא פועלת במסגרת תוכנית של אוניברסיטת MIT.

 

 

 

 

מכונת החיבוקים. עבודות אמנות פותרות בעיות בעולם האמיתי מכונת החיבוקים. עבודות אמנות פותרות בעיות בעולם האמיתי

 

מה מושך אותך דווקא בתחום הזה?

“אני חושבת שזה מגיע מדחף לעשות דברים שאני לא טובה בהם, שאין לי כישורים בהם, שאין לי ניסיון בהם”, היא צוחקת. “לקחתי את העבודה בפיליפס ללא ניסיון בהנדסה או באלקטרוניקה אבל עם הרבה סקרנות, רצון ללמוד וגם עקשנות. יש בי תשוקה לפגוש אנשים שהם מאוד שונים ממני. עם השנים אני מבינה שגם הרקע שלי בבלט קלאסי משפיע: כשאת מתאמנת 4-3 פעמים בשבוע, את לומדת לחוות את העולם דרך תנועה”.

 

הפרויקט הראשון המשמעותי של מקריי היה הבושם בבליעה “Swallowable Perfume”. מקריי מסבירה שזו כמוסה קוסמטית ש”עובדת מ’בפנים’, והיא מתנדפת אל מחוץ לעור באמצעות הזיעה ומפיצה ריח טוב. זו היתה הדוגמה הראשונה לשילוב בין טכנולוגיה וגוף, שילוב שבדרך כלל עדיין לא קיים. זה כמובן לא דבר שייצרנו באמת במציאות, גלולה כזו לא קיימת, ההתייחסות שלי לקונספט היתה ברמה האמנותית. אבל בגלל שזה נתפס כן כמשהו שיכול להיות ריאלי יום אחד, ברגע שהפרויקט קיבל במה במקומות שונים התחלתי לקבל פניות: גם מאנשים פרטיים שסובלים מהזעת יתר וחושבים שזה יכול להיות הפתרון עבורם, וגם מכמה וכמה חברות קוסמטיות שרצו להיות הראשונות שמשווקות בושם כזה”.

 

הפרויקט המדובר הבא היה הספא העתידי “Future Day Spa”, מיצב ומיצג שבו השתתפו 100 ניצבים כ”לקוחות הפוטנציאליים” של ספא עתידני לבריאות נפשית וגופנית: ”Science Fiction Wellness” כהגדרתה. “הספא עצמו הוא מעין קרום דק, ממברנה שאליה נכנס הלקוח. הוא שוכב והיא עוטפת אותו במין ואקום. המטרה שלה היא לחקות חיבוק אנושי. את סשן הטיפול קיימנו בשיתוף פסיכולוגים ומדענים, וכאשר הלקוחות שכבו בתוך הספא, בדקנו את כל המדדים החיוניים שלהם.

“מתוך הניסוי הזה הבנו שטכניקה כזו יכולה לעזור בהתמודדות עם בעיות שונות — מהנגאובר, דרך פחד ממגע וכלה בטיפול באנשים שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי וסובלים מבעיות תקשורת. אחד הרגעים המרגשים עבורי היה כאשר אחד המשתתפים יצא, חיבק אותי וסיפר לי שזו הפעם הראשונה שהוא מעז לחבק אדם אחר בחייו”.

 

לוסי מקריי לוסי מקריי צילום: Julian Love

 

אלה יצירות שיכולות להפוך לריאליות, שיעבדו במציאות?

“אני חושבת שגם אם לא יהפכו לריאליות, האפשרות להשפיע על השוק דרך פעולה אמנותית קיימת. העובדה שהפרויקטים שלי חודרים לשוק העסקי, כמו חברות קוסמטיקה ששאפו להיות מעורבות בפיתוח הבושם, מוכיחה זאת”.

 

מדוע חשוב לך ההיבט המדעי ביצירותייך?

“הקצב של המדע והטכנולוגיה היום נהיה כל כך מהיר, שאם לא נבחר אנחנו את ההתרחשויות האפשריות — נמצא את עצמנו מוקפים בטכנולוגיה שאנחנו לא רוצים להיות מוקפים בה. אני אומרת ‘בואו נדבר על זה’. בואו נדבר על התרחישים האופציונליים, גם החשוכים והמפחידים ביותר. למדע לא צריך להיות מונופול על העתיד שלנו”.

 

 

במעבדת הבושם לבליעה במעבדת הבושם לבליעה

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x