העיר שאוירה לה יחדיו: האנימטורים שדבקים בירושלים
פסטיבל האנימציה בירושלים הוא הזדמנות להציץ אל העבודה של האנימטורים שמתעקשים להישאר בבירה
"כשסיימתי את התואר בבצלאל בשנת 2013, בן זוגי ואני החלטנו להישאר בירושלים, בזמן שכל חברינו עזבו", מספרת יעל עוזסיני על הסיבות שגרמו לה להקים את סטודיו האנימציה מיינד־דה־גאפ בירושלים.
"רציתי שתהיה לסטודנטים סיבה להישאר. בזמן שבמרכז יש המון אופציות לעבודה מסחרית, בירושלים יכולנו להדגיש את היצירתיות, ובחרנו להתרכז בפרויקטים חברתיים, בסרטים תיעודיים ובסרטים אמנותיים".
ואכן, במיינד־דה־גאפ מועסקים בעיקר בוגרים צעירים של לימודי אנימציה. "זאת דרך טובה לגלות כישרונות חדשים ולהכשיר אותם", אומרת עוזסיני.
בשנתו הראשונה זכה הסטודיו לרוח גבית מהמיזם לקולנוע וטלוויזיה של הרשות לפיתוח ירושלים, קרן שנועדה לעודד יצירה מקומית והחלה לתמוך גם בהנפשה. אחד הפרויקטים של הסטודיו שזכו לתמיכת המיזם הוא "אגדת המלך שלמה" של חנן קמינסקי, סרט מצויר באורך מלא לילדים שהופק בירושלים. "הסרט הזה אפשר לכל בוגרי 2015 להישאר לעבוד בעיר", אומרת עוזסיני, "ולי הוא נתן כוח עבודה זמין, כי היו יותר אנימטורים בסביבה. העובדה שהיינו סטודיו קטן ואמנותי יחסית הביאה לנו ריקושטים חיוביים".
סרטון על מילת נשים של סטודיו מיינד־דה־גאפ. משודר ברחבי אפריקה
הצבע ממתיק את הגלולה
המחויבות של מיינד־דה־גאפ למאבקים חברתיים באה לידי ביטוי בשורה של סרטי אנימציה בנושאים בוערים שהסטודיו יוצר בשיתוף חברת אנימג' פילמס. הסרטים האלה מופצים מירושלים לכל קצות תבל ומשודרים בבתי ספר ובערוצי טלוויזיה במדינות שונות.
"עשינו, למשל, סרט על סחר בנשים ששודר במזרח אירופה והסביר לצעירות איך לא ליפול למלכודות האלו", מספרת עוזסיני. סרט אחר שיצר הסטודיו הוא "הסיפור של גהטי ורהובי", שמציג באנימציה צבעונית ונעימה לצפייה את הסוגיה של מילת נשים, ומשודר כיום ברחבי אפריקה.
לדברי עוזסיני, "הקמפיינים האלה לא מיועדים לאיסוף תרומות אלא להעלאת מודעות. לאנימציה יש יתרונות בעניינים מורכבים כאלה, כי היא מקלה את הצפייה בתכנים מאוד קשים. זה עוזר להפצה לקהל יותר רחב, במיוחד הקהל הצעיר. העטיפה מושכת, יש חופש אמנותי ששובר את הריאליזם ויכול למנוע תיוג שלילי של אוכלוסיות שלמות, וכל זה מאפשר לעכל את המסר".
בימים אלה עובדים במיינד־דה־גאפ על סדרת רשת חדשה של ניר ברגר המיועדת לתאגיד השידור כאן. כל מה שעוזסיני מוכנה לומר הוא שהסדרה "מדברת על הצד המחויך של האפוקליפסה. קומדיית נונסנס וסאטירה חברתית שמיועדת לקהל הישראלי".
גרילה תרבות
בסוף השבוע הקרוב יהפוך עולם האנימציה לאטרקציה העיקרית בעיר, בזכות פסטיבל האנימציה הבינלאומי שמתקיים בסינמטק ירושלים זו השנה השנייה. מאחורי האירוע עומד הרצון להראות שבבירה ישנו כוח יצירתי שלא נופל מזה שבמרכז הארץ, ואולי לבלום את בריחת הסטודנטים לאמנויות מהעיר בשנייה שבה מסתיימים הלימודים.
בפסטיבל תשתתף עוזסיני בכנס שיציג את תעשיית האנימציה הירושלמית. היא גם תרמה להפקת לקט סרטי אסיף שהוקרנו כבר בפסטיבל האנימציה בתל אביב. עוד אירועים שיתקיימו בפסטיבל הם תחרויות סרטים קצרים, כיתות אמן, הקרנות סרטים מהארץ ומהעולם, סדנאות מציאות מדומה לילדים, מפגשי גיימינג ושוק אנימרקט ביוזמת קרן קופרו.
"ירושלים מתגלה כמרכז של תוכן", אומרת עוזסיני, "הקהילה היוצרת פה מיוחדת כי היא קטנה, קרובה ומפרגנת. היא מכירה את תחושת הגרילה ומוכנה להיאבק".
