מיזם חי בריא: צער בעלי בשר
תו תקן לשיפור איכות הבשר ותנאי גידול בע"ח בארץ, מתרחב ממסעדות מובחרות לרשתות
"אחד האתגרים הגדולים שלנו הוא להגיע לציבור הרחב", אומרת לימור אברבוך, מנכ"לית המיזם "חי בריא", שיצר תו תקן ששומר על בריאות, איכות ושקיפות מלאה לצרכן של מזון מן החי. תו התקן חוגג בימים אלה שנה, ובעוד הוא הפך לסממן של איכות אצל שפים ומסעדנים, המודעות אליו בקרב הקהל הרחב עדיין לא גבוהה. מצב זה אמור להשתנות בקרוב, הודות להסכם שיתוף פעולה שחתם המיזם עם רשת עדן טבע, שתמכור מעתה בכל סניפיה בשר של מגדלים מקומיים בעלי תו התקן.
מאחורי המיזם עומדת אברבוך (40), בעלת ניסיון רב־שנים של עבודה בשוק החקלאות העולמי בחברה שוויצרית. "שם נולד הרעיון", היא מספרת. "ראיתי את ההבדל בין מה שקורה בארץ לבין מה שקורה בשאר העולם. בארץ אין שקיפות בנושא הזה. במדינות אחרות יכול כל צרכן לדעת מהיכן הבשר שלו הגיע. פה ברוב המקרים גם בעלי האטליזים ובעלי המסעדות לא יודעים. הצרכן לא יכול לדעת אם הבשר מגיע ממשלוחים חיים מאוסטרליה או מרומניה או שבכלל מישראל, והמדינה לא עושה כלום כדי לקדם את העניין, אף שבמדינות אחרות קיים חוק של סימון מקור התוצרת".
לימור אברבוך. פונה לצרכן המודע השנה זכו עד כה כ־20 מגדלי בקר וצאן מקומיים בתו האיכות, ויש עוד כמה שנמצאים בתהליך האישור. התו ניתן באמצעות בדיקה של חברה חיצונית ורשימת הדרישות בעבור קבלתו היא גדולה, אבל בגדול מדובר במגדלים שמבטיחים כי גידול בעלי החיים נעשה בצורה המיטבית ביותר עבור בעלי החיים ועבור בריאות הציבור.
מה זה אומר בדיוק?
"הנקודות המרכזיות הן שאין שימוש באנטיביוטיקה מניעתית ולא בזרזי גדילה אנטיביוטיים, שמגדילים את שטח המחיה של בעלי החיים וכך מגדילים את רווחתו ומשפרים את בריאות התוצר. המטרה היא לקבל את המוצר האיכותי והמוסרי ביותר".
סטייק עם תו התקן של חי בריא
באתר המיזם אפשר למצוא רשימה ארוכה של אטליזים ברחבי הארץ וגם של מסעדות שכבר עושות שימוש בבשר שנושא את תו התקן, בהן הסלון של אייל שני, מסעדת רוטנברג בגשר הישנה, הבר יבנה בתל אביב ומסעדת אמא הירושלמית. האטליזים והמסעדות בכלל לא צריכים לעבור דרך אנשי מיזם "חי בריא". הם יוצרים קשר ישיר עם המגדלים נושאי התקן שפרטיהם נמצאים באתר, וכך מבטיחים את איכות הבשר שהם מוכרים ללקוחותיהם.
"המסעדות שעובדות איתנו לרוב בכלל לא מפרסמות את זה", מסבירה אברבוך. "אלה אנשים שהעניין של רווחת בעלי החיים והתמיכה בחקלאות המקומית חשוב להם. כשהשקנו את המיזם, היה מאתגר לעבוד עם הביקוש הגדול של המסעדות, אבל אנחנו מתגלגלים ולומדים לענות על הדרישות הספציפיות שלהם".
מי הקהל שמגלה בזה עניין?
"יש כאן יותר ויותר אנשים שחשובה להם השקיפות. מדובר בקהל שמתעניין בבריאות, בחקלאות מקומית, בכלכלה וברווחה של בעלי החיים. זוהי צרכנות מודעת שאופיינית להרבה אנשים פרטיים היום. כאלה שמבינים שבכל אקט צרכני יש גם אקט חברתי, כלכלי ופוליטי. זה היה מהלך מאוד מתבקש".
