קולנוע וטלוויזיה

עובר מסך: דודו מזח מעצב אולפנים כבר 40 שנה

אם פתחתם טלוויזיה ב־40 השנים האחרונות נתקלתם בעבודה של דודו מזח. האיש, שעיצב אולפנים ל"סיבה למסיבה", "דה וויס" ואולפן החדשות של התאגיד כאן, מסביר מדוע מינימליזם חשוב בעיצוב ולמה הוא כל כך נדיר על המסך

רעות ברנע 08:5028.06.17

היו תקופות שבהן הוא היה רואה בטלוויזיה בבית אור לא נכון באולפן ורץ לתקן, מספר דודו מזח, שמעצב אולפני טלוויזיה כבר ארבעה עשורים. "כשהייתי סטודנט התחלתי לעבוד כהשלמת הכנסה בטלוויזיה הישראלית כביצועיסט. יום אחד המעצב הראשי של ‘סיבה למסיבה’ היה חולה וביקשו ממני להחליף אותו. נפלתי על תוכנית עם ריטה ומאז הכל טס". כשהוא אומר שהכל טס, הוא מתכוון לכך שהוא אחראי לעיצוב האולפן והתפאורה של חלק גדול מהתוכניות שראינו מאז ועד היום על המסך. מ"סיבה למסיבה" דרך "דן שילון מארח", תוכניות האירוח של אלי יצפאן ושל יאיר לפיד, "לילה גוב" של גידי גוב, "חוצה ישראל" עם קובי מידן, כל תוכניות הגמר של "הישרדות", "אקס פקטור", "דה וויס" והרשימה עוד ארוכה. הפרויקט המשמעותי האחרון שלו היה עיצוב אולפני החדשות של תאגיד השידור החדש "כאן".

 

מזח מעצב אולפני טלוויזיה מזח מעצב אולפני טלוויזיה צילום: עמית שעל

 

 

כמה כריות מגיש צריך?

 

מזח (62) למד אמנות בבצלאל ועד לפני שבע שנים גם תיחזק קריירה של אמן. ב־1984 היתה לו תערוכת יחיד במוזיאון ישראל ומאז הציג תערוכות נוספות, בין השאר בגלריות שלוש ונגא בתל אביב. אבל הקריירה הנוספת הרצינית שלו שהוא מנהל כל השנים, במקביל לעיצוב האולפנים, היא כאיש סגל בבצלאל. היום הוא פרופסור באקדמיה, ראש המחלקה לאמנויות המסך ולפני כן עמד בראש היחידה לווידאו וניו מדיה. "האקדמיה נהפכה לסוג של שליחות שהשתלטה עלי, מה שגרם לי להציג פחות בעצמי. אבל נתתי לזה לקרות בשמחה גדולה.

 

"כל ארבע שנים כשמחזור של תלמידים עוזב אני חרד וכל שנה אני מתרגש מחדש להיכנס לשיעורים שלי. אני לומד מהם לא פחות ממה שהם לומדים ממני".

 

אז היום אתה יותר אמן או יותר מעצב?

"השאלה מבחינתי היא מה ההבדל בין להיות אמן לבין להיות מעצב: כאמן אתה מחויב רק לעצמך ולצרכים שלך. כמעצב אתה יושב עם אנשים, במקרה שלי המפיק, המגיש או עורך התוכן, שמגדירים את התוכנית, את הצרכים שלה. אחר כך אתה עושה בעצמך תחקיר ומגדיר את הדברים העקרוניים שצריך להביא בחשבון: האם מי שיישב בכיסא יהיה אשה או גבר, כמה אורחים יהיו, כמה קרוב למגיש הם יישבו, כמה כריות המגיש צריך כדי לדבר עם המרואיין בגובה העיניים, כמה קרוב אליו הוא יישב ואיפה ספציפית הוא מרגיש בנוח ולא מאוים".

 

אולפן החדשות של "כאן" שעיצב דודו מזח אולפן החדשות של "כאן" שעיצב דודו מזח צילום: יוסי אלוני

 

 

איך השתנה התחום הזה במהלך השנים?

“עבדתי עוד בתקופה בה הייתי בונה מודל תלת־ממדי ובעזרת פנס וצלופן מדגים איך הוא מואר. אם יש מהפכה כלשהי בעיצוב, הרי שזו מהפכת המחשב והדמיות התלת־ממד. היא גרמה לזה שכולם היום מבינים בעיצוב, כמו שכולם מבינים בצילום כי יש אינסטגרם".

 

זה לבן על לבן

 

מזח מסביר ש"פעם הייתי עושה את מה שראיתי לנכון לעשות. היום אתה שולח את ההדמיות במייל למפיק, שמראה לאשתו, שמראה לשכנה, שמראה לבת דודה שלה שלומדות עיצוב — ולכולם יש מה להגיד. לא שאני מזלזל בטעמם של אנשים, אבל הדיון פרוץ לחלוטין".

 

דווקא בעיצוב אולפני התאגיד, אומר מזח, הדיון היה שונה. "הם ידעו להגיד בדיוק מה הם רוצים, שזה יהיה יחידני ושונה מהנוף המקובל של ערוץ 2 או 10. הם מראש לא רצו לנהל מאבק אלא ללכת למקום יותר דק, יותר נזירי".

 

אולפן אקס פקטור שעיצב דודו מזח אולפן אקס פקטור שעיצב דודו מזח צילום: טל גבעוני

 

 

איך זה מתבטא על המסך?

"קודם כל בהחלטה ללכת על שחור־לבן. מעבר לפס תאורה בכחול, התפאורה היא כולה בשחור־לבן, וזו בחירה אמיצה בעיני: ברגע שאתה רוצה תפאורה בלי הרבה אורות ורעשים, זה אומר שאתה רוצה לתת דגש לתוכן, וזה בדיוק מה שתפאורה אמורה לעשות: ליצור שדה נינוח שבו מתקיים התוכן ללא הפרעות. אחת הדוגמאות הקודמות לזה היא העיצוב שעשיתי ל'חוצה ישראל' בחינוכית, שם הכל שחור. אין שום דבר ברקע חוץ משולחן שחור עם ספלים לבנים ואייפד לבן. זה מנטרל רעשי רקע, פתאום אתה יושב וקשוב לתוכנית. יש עוד דוגמה קודמת יותר: באחת התוכניות של ‘סיבה למסיבה’ עשיתי תפאורה לשיר ‘סוף הסיפור’ של יהודית רביץ. הצעתי לעשות כלום. לימבו. לבן על לבן. כמו הציור של מאלביץ’. זרמו איתי אבל בזמנו זה דרש הרבה אומץ.

 

"צבעתי את כל הרצפה של אולפני הרצליה בגואש לבן, ורביץ היתה לבושה לבן בעצמה. היא לא זזה, המצלמות זזו סביבה. זה היה משהו חדש. לא הרבה אחרי יצא קליפ של שינייד אוקונר באותו הסגנון. יכול להיות שאם הייתי עושה את זה במקום אחר בעולם זה היה פורץ דרך הרבה יותר. בצער אגיד שזה מהלך לא מאוד ישראלי, יש לנו מנטליות של הרבה רעש".

 

אולפן לילה גוב אולפן לילה גוב צילום: יח"צ

 

 

אבל אתה עושה גם תוכניות כמו "דה וויס".

"זו תוכנית בינלאומית שאני עושה לה אדפטציות. פורמט מוזיקלי שכל העניין בו הוא השואו. יש בעיצוב של אולפנים גם אחריות ציבורית וחברתית. זה נשמע מצחיק אבל זה קורה באותה המידה כפי שהמושג ‘כוכב נולד’ או MTV משפיעים על בני הנוער. טלוויזיה יכולה לשנות מושגים כמו מה זו אמת ומה יכול להיות אמיתי. אפילו שהיום, בעידן של תוכניות ריאליטי, בעצם כבר אין דבר כזה אמת או אמיתי".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x