שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אוכל

במיה: מחסום הריר

מרקמה הייחודי של הבמיה ייצר לה שונאים ואוהדים, והיא משמשת מרכיב עיקרי בתבשילי עגבניות, וגם בצ'יפס

הדיי עפאים 17:2021.06.17

לא ידוע אם מקורם של תרמילי הבמיה במזרח אסיה, אתיופיה או מערב אפריקה. אלה כמו אלה נושאים טיעונים רבי־משקל לבכורה, אולם באף אחד מהאזורים לא נמצא הצמח גדל בבר, והחוקרים סבורים כי זהו זן כלאיים שפיתחו אבותינו הקדמונים. כך או כך, הבמיה הפכה נפוצה כבר בעולם העתיק ונישאה על גבי שיירות המסחר ובאוניות בין אפריקה, הודו, המזרח הרחוק והקרוב ובין חופי הים התיכון.

 

זנים רבים נפוצים בעולם, ארוכים או קצרים, תפוחים או דקיקים. בארץ ובאגן המזרחי של הים התיכון נוהגים לגדל את אלה הקצרים יחסית שתרמיליהם ירוקים או אדומים. בשנים האחרונות, עם הגירת העובדים מדרום־מזרח אסיה, הגיעה לארץ גם הבמיה התאילנדית המוארכת, שצבעה ירוק בהיר, והיא טעימה עד מאוד. כל הזנים ידועים במרקם הרירי המופק מן הגרעינים שבתרמיל בעת הבישול. יש מי שאוהבים במיוחד את התכונה הייחודית הזאת ויש מי שסולדים ממנה, אך איש לא נותר אדיש כלפיה. כך גם במטבחים השונים: יש מי שעושה בה שימוש כדי להסמיך מרקים ותבשילים ויש מי שמייבש או קולה או מטגן את הבמיה כדי להיפטר מן הריריות ולאכול אותה כשהיא יבשה יותר ונוקשה.

 

בעונה

 

תרמילי הבמיה עוטפים את זרעיהם בחודשי הקיץ, והעונה נמתחת ממאי עד ספטמבר. הפרח הלבן פורח למשך יום אחד בלבד ולמחרת מתחיל הפרי לחנוט. את התרמילים קוטפים כשהם בני ארבעה־חמישה ימים, רכים ותפוחים. לאחר מכן הם אינם מתאימים למאכל.

 

 איור: איגור טפיקין

 

 

בשוק

 

אף שניתן להשיג במיה טרייה במרכולים, הרי שעדיפה זו המגיעה אל השווקים והירקנים. במטבח כדאי לברור החוצה את התרמילים הנוקשים או הפגומים ואחר כך לאחסן במקרר, שם היא תישמר כשבוע.

 

במטבח

 

את הבמיה נוהגות הבריות לאכול בשיטות הכנה שונות על פי ארץ המוצא.

 

בהודו נוהגים לפרוס את תרמיליה לאורכם, לטגן מעט ולהוסיף תבלינים ועלי קארי טריים. הריריות תורמת לעיבוי התבשיל והסמכתו והתבלינים נספגים בנוזל המופרש.

 

בדרום ארצות הברית מכינים את הבמיה בתבשיל הגמבו. בסיסו כולל ירקות שונים, פלפלת חריפה ובמיה, ואליו מוספים בשר, עוף או פירות ים.

 

בים התיכון מבקשים פעמים רבות להימנע מן המרקם הרירי: את הבמיה מותירים שלמה ואת הגבעול קוטמים קרוב לבסיסה. אחר כך מייבשים את התרמילים בשמש לכמה

ימים ומשחילים אותם על גבי חוטים למחרוזות מצודדות התלויות בשווקים למכירה. מי שמבקש לאכול את הבמיה שלו טרייה מטגן אותה בשמן עמוק כמה דקות ורק אז מוסיף אותה לתבשיל או שאופה אותה בתנור לוהט לרבע שעה וכך נפטר מהמרקם האופייני.

 

את הבמיה אפשר להקפיץ במחבת עם שמן זית ושום ואז לזגג ברכז רימונים, תמרהינדי ומיץ לימון ולתבל בנענע יבשה, מלח ופלפל. את התבשיל החם מגישים מעל ללאבנה חמצמץ או אורז לבן.

 

אפשר להכניס במיה לתבשיל עגבניות עם שום ובצל בחצי השעה האחרונה לבישול, או להוסיף אותה למרק קובה אדום.

 

את הבמיה התאילנדית המוארכת ניתן לאדות במחבת מכוסה עם בצל ולתבל בהרבה לימון ומעט כמון. אפשר גם לחתוך אותה לרוחבה ולהשרות ברוויון או ביוגורט דליל בתוספת מלח ופלפל. יש לסנן את החתיכות ולהעביר לקערה ובה פירורי לחם. יש להפוך ולהפוך בה ואז להעביר לטיגון עמוק עד להזהבה. להגיש עם פלח לימון וקוקטייל טקילה וג'ינג'ר ביר.

 

לכל כתבות המדור "אוכל בזמן" של הדיי עפאים לחצו כאן

בטל שלח
    לכל התגובות
    x