יעל פרדס: בנאית החלומות

מעצבת התפאורה יעל פרדס מעולם לא רדפה אחר החלום האמריקאי, אבל אהבתה העזה למיקי מאוס וחבריו הביאה אותה לארצות הברית לפני שלושים שנה לביקור דיסניוורלד — ומאז היא שם. "כילדה דיסני היה כל עולמי ועד היום אני שומרת חוברות ישנות וצעצועים ישנים חצי מפורקים של דמויות דיסני. בשבילי זו אהבה גדולה ובעקבות הדמויות של דיסני בכלל התחלתי לצייר, היא אומרת בריאיון ל"כלכליסט".

מהבימה לברודווי

הביקור בפארק השעשועים הידוע היה רק פתח לקריירה ענפה בארצות הברית, אחרי רזומה לא מבוטל לפני כן בתיאטרון הישראלי, שהחל בשיתוף עם חברה לספסל הלימודים שמואל הספרי בהצגה "חופה שחורה" בפסטיבל עכו, והמשיך בתיאטרונים הרפרטואריים בין השאר עם חנן שניר בהבימה ("נמר חברבורות") אילן רונן, מיכה לבינסון ואיציק ויינגרטן.

יעל פרדס צילום: זהר שחר

"תמיד בכלל חשבתי שאהיה וטרינרית כי אני מאוד אוהבת חיות ולמרות שמילדות שיחקתי וציירתי לא חשבתי שאלה יהיו החיים שלי", אומרת פרדס. "בגלל שאני אוהבת לקרוא בעיקר מחזות חבר אמר לי ללכת ללמוד תיאטרון. האמת שרציתי ללמוד אנימציה בגלל דיסני אבל לא היה אז איפה ללמוד בישראל".

המקריות היא מוטיב חוזר אצל פרדס. כמה שבועות אחרי הביקור בדיסניוורלד צפתה בהצגה "נפש יהודי" של יהושע סובול שהתארחה בבלוס אנג'לס והשחקן דורון תבורי הכיר לה את המפיקה של התיאטרון שהציעה לה לעבוד איתם. מכאן החל רצף של עבודות על הצגות בהן "Stand Up Tragedy" שגם הגיעה לברודווי.

בדירה קטנה עם מזוודה, שולחן שרטוט וסרגל טי החלה פרדס אט אט לעבוד על הפקות שונות גם מחוץ לתיאטרון, בעיקר בפארקי שעשועים, מוזיאונים וסטים של פרסומות. ב־2007 חזרה לדיסניוורלד באורלנדו, הפעם כעובדת. "זו אחת החוויות החזקות של חיי. דיסני זה מקום ענק ולוקח שנה להתאקלם בו", היא אומרת. במשך כמה חודשים עיצבה את התהלוכות המפורסמות שעוברות בפארק פעמיים ביום66 ואחרי כן עברה לחברת הבת Disney Creative Entertaintment שעושה תיאטרון אינטראקטיבי עם תפאורה תלת מימדית. "היום כמעט הכל נשען על הטכנולוגיות האלה אבל אז זה היה חדש ואני מרגישה שאני חלק מאלה שסללו את הדרך לטכנולוגיה בתיאטרון", היא אומרת.

בהמשך גם שיתפה פעולה עם סטיבן ספילברג בהצגה בפארק של Universal Studios ביפן, עם טום הנקס כארט דיירקטורית בפרויקט ענק למוזיאון מלחמת העולם השנייה בניו אורלינס (הנקס הפיק את הפרויקט ואף קריין את עדויות החיילים בסרטים) ועם זמר האופרה פלאסידו דומינגו עבדה על האופרה "דולצ'ה רוזה" אותה הפיק.

תשתתף באירוע התרמה

בישראל היא מבקרת בימים אלה בזכות עבודה שעיצבה עבור ערב התרמה של עמותת אתנה שיתקיים בחמישי הקרוב באולם הכנסים של הבנק הבינלאומי בתל אביב, במטרה לקדם את הפרויקט להענקת מכשירי אייפד למורות ולמורים לחינוך מיוחד בישראל. היא הגיעה לפה רגע אחרי שסיימה לעצב חלק מפארק גדול שועקב אחרי ההסטוריה של העיר אדמונטון שבקנדה. "החלק שלי בפארק עסק בדברים שקרו ב־1920", היא מספרת, "אז היה מגיע לעיר מדי שנה קרקס נודד עצום עם מירוצי מכוניות ותערוכות חיות ומכירות פומביות. זה פרוייקט חי שכולל שחקנים שכאילו הם גרים שם, הם יוצאים מתוך בתים, מכינים תה, מספרים על חייהם. זו עיר שלמה מאוכלסת בשחקנים".