שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
במה

פעם היתה משפחה: הצגה שמתרחשת בעולם עתידני שבו המוסד המשפחתי מת

הבמאית סיון הנדלסמן יצרה את ההצגה "המשפחה המתה" בעקבות גירושי הוריה ומתוך כאב של "מישהי שרוצה הכרה באסון האישי שלה כאסון לאומי"

מאיה נחום שחל 09:0703.05.17

כשהיתה בת 20 הודיעו הוריה של היוצרת והבמאית סיון הנדלסמן לאחיה ולה שהם מתגרשים. הנדלסמן לקחה את זה קשה. "הזעזוע שהאירוע עשה לי היה מאוד דרמטי וגרם לי להסתכל מחדש על התא שנקרא משפחה. אם היה ברור לי שזה המקום הכי טוב בעולם להיות בו אז פתאום צצו שאלות כמו האם יש רק דרך אחת? האם זה נכון? האם זה צריך להישאר אותו הדבר? יש הרבה דברים נפלאים וטובים במשפחה אבל בגלל שהמוסד כל כך חזק הוא תמיד יהיה הדבר שגם כולא אותך אבל גם שאת רוצה לחזור אליו".

 

בהשראת סיפורה האישי והתובנות שהוא העלה אצלה, יצרה הנדלסמן את ההצגה “המשפחה המתה”, סיור מורשת פרפורמטיבי עתידני בשיתוף הקהל שיעלה ב־11 במאי במוזיאון תל אביב ב”תערוכה לשימור מוסד המשפחה שחלף מן העולם”, אותו תנחה הנדלסמן בהשתתפות ארבעה שחקנים יוצרים.

 

“זה סיור על חורבותיו של מוסד המשפחה ומתרחש בזמן שכאילו אין יותר משפחות בעולם והקהל מוזמן לגלות ולהבין מה היה שם”, מספרת הנדלסמן. “אני בת 33 שחיה עם בן זוג ויש לי הרבה שאלות לגבי יצירת תא חדש וממוסד. אני אפילו מרשה לעצמי להיות במקום של לחשוב אם אני בכלל רוצה ילדים. אז הרעיון הוא קודם כל לבוא ולהסתכל על המשפחה כאילו זה כבר משהו שנחרב ונגמר. אנחנו עכשיו, להבדיל אלף אלפי הבדלות, ב’יד ושם’ של המשפחה, יכולים לראות מה היה שם, להפיק לקחים ולעשות טקס רשמי”.

 

תיבת פנדורה וחטא קדמון. מתוך ההצגה "המשפחה המתה" תיבת פנדורה וחטא קדמון. מתוך ההצגה "המשפחה המתה" צילום: מיכל נוימן

 

כבר לא אוכלים ביחד

 

ההצגה נפתחת בטקס רשמי לזכרה של המשפחה, ועוברת בין חמש תחנות דרכן מסבירים לקהל מה היה פעם מוסד המשפחה שנעלם מהעולם, ובכלל זה ארוחת ערב, סיפור לפני השינה או קניות בסופר.

 

המחזה מורכב מטקסטים אקדמיים שערכה הנדלסמן מתחום הסוציולוגיה והפסיכולוגיה. "נדהמתי מרמת המתודה והפירוט של הטקסטים, כמו ההגדרה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהי משפחה גרעינית מסורתית, זה לפעמים נורא מצחיק. עלוני תרופות זה אחד מחומרי הקריאה האהובים עלי ולקחתי משם כותרות לתחנות. הבנתי שמשפחה זה כמו כדור נגד מיגרנות שאחת מתופעות הלוואי שלו הוא כאבי ראש. יש פה דואליות ומאוד חשוב שלא יצא שאני נגד המשפחה כי אני לא, וגם אין לי כרגע אלטרנטיבה".

 

הנדלסמן נולדה וגדלה בתל אביב בבית של מוזיקאים. אמה מורה ברימון ואביה מנהל מגמת המוזיקה בתיכון ברמת השרון. היא שרה מגיל צעיר, היתה סולנית בלהקה צבאית, למדה ברימון והקימה הרכבים מוזיקליים. בשלב מסויים החליטה לסטות מדרכה מוזיקלית ולמדה בימוי בסמינר הקיבוצים.

 

בהמשך ביימה הצגות בתיאטרון אורנה פורת ובתיאטרונטו ואת אופרת הרוק הפסיכדלית "בית מטבחיים 5" על פי ספרו של קורט וואנגוט בתיאטרון האינקובטור.

 

הנדלסמן. "אני בת 33 שחיה עם בן זוג, ויש לי הרבה שאלות לגבי יצירת תא חדש" הנדלסמן. "אני בת 33 שחיה עם בן זוג, ויש לי הרבה שאלות לגבי יצירת תא חדש" צילום: עמית שעל

 

צחוקים, צרחות ומוזיקה

 

במהלך לימודיה התוודעה הנדלסמן לשיטת "Viewpoints" של הבמאית האמריקאית אן בוגרט ונסעה אליה ללמוד את השיטה. "פתאום הבנתי שלכל מה שאני עושה יש שם ושיטה שהופכת אנסמבל שחקנים לקבוצה יוצרת והרבה עבודה שדומה לכוריאוגרפיה".

 

מה שזיעזע את הנדלסמן כשהוריה התגרשו הוא שמבחינתה היא חיה במשפחה אידיאלית שבה ההורים והילדים חברים טובים. "חשבתי לעצמי שאם במשפחה כזאת יכול לקרות דבר כזה, אז התא הוא הרבה יותר מורכב. היינו בית כזה משוגע של מוזיקאים, אבל במובן הטוב של המילה, תמיד צחוקים וגם צרחות, אבל זה בסדר כי כשהכל בחוץ אין הפתעות. המשפחה שהכי בעולם לא היית מצפה שזה יקרה לה שכל מי שבא אלינו הביתה היה מוקסם. אבל הסיפור הרבה יותר מורכב וגיליתי תיבת פנדורה שהולכת שנים אחורה. אבא שלי הכיר אישה אחרת ומסתבר שהיה איזה חטא קדמון כשהייתי ממש קטנה שאף אחד לא באמת התגבר עליו והכל התפרק. זה היה המפץ הגדול. זה סיפור על מישהי שרוצה הכרה באסון האישי שלה כאסון לאומי".

 

סצנה מההצגה סצנה מההצגה צילום: מיכל נוימן

 

כל צופה בוחר תפקיד

 

ההצגה היא מעין סיור למידה על ההיסטוריה של מוסד המשפחה שהיה ואיננו עוד. בכניסה כל צופה בוחר תפקיד שהוא רוצה למלא במסגרת המשפחה, ויכול להיות שייקח חלק במופע.

 

איך ההורים שלך מתייחסים להצגה?

"שניהם מאוד מפחדים ממה שיראו. כל אחד בנפרד אמר שיבוא עם כדורי הרגעה ומשקפי שמש. זה מפחיד גם אותי לעמוד כל כך קרוב ואינטימי".

 

הנדלסמן מרגישה שיצאה לפתור תעלומה ולא לגמרי הצליחה, אבל גילתה כמה כוח יש למשפחה, לטוב ולרע. "אני ואנשים בגילי ניצבים לפני השאלה האם לעשות את זה עוד פעם, ואין לי תשובה חד משמעית. הפרדוקס הגדול הוא שאני מאוד מחוברת למשפחה שלי, אנחנו בסימביוזה מטורפת".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x