• תפריט
ספרות

סוד הנעורים

איך הפכה דנה אלעזר־הלוי, מתרגמת נחבאת אל הכלים ובת לשני סוכני מוסד, לאחת מסופרות הנוער המצליחות בישראל? "אמרו לי: אולי תהיי ג'יי קיי רולינג הבאה'. אמרתי שאשמח להיות גלילה רון־פדר"

מאיה נחום שחל 08:2121.06.16

"מעולם לא חלמתי להיות סופרת", אומרת המתרגמת, העורכת ועכשיו גם הסופרת דנה אלעזר־הלוי (45). "זה לא דגדג לי. בכלל, עורכים ומתרגמים בדרך כלל מתרגזים כששואלים אותם מתי יכתבו ספר כי זה מקצוע אחר ומערכת אחרת של כישרון, יכולות ושאיפות".

 

אלא שחלומות לחוד ומציאות לחוד. הטריגר הגיע בשבוע הספר בדיוק לפני שנתיים, כשעוד עבדה כעורכת בהוצאת כתר והציגו בפניה אדם שכותב ספרי נוער. "זו היתה פגישה מקרית, אחת מני רבות, אבל חזרתי הביתה ואמרתי לעצמי שלא יכול להיות שאני לא יכולה לכתוב ספר מתח לנוער, זה מעניין אותי ויש לי שני בנים וחשבתי שזה יכול להיות נחמד. מה גם שהבן הצעיר שלי לא אוהב את כל ספרי הפנטזיה שהם הרוב לגילים האלה, וחסרים מותחני מקור לנוער".

 

אלעזר־הלוי "התנפלה" בן לילה על האתגר שהציבה לעצמה ולא סיפרה לאיש מלבד בעלה. את ארבעת הפרקים הראשונים שכתבה שלחה לחברתה המו"לית שרי גוטמן שאהבה ונתנה לה אור ירוק. בתוך שמונה חודשים היא הוציאה שני ספרים בסדרת "שליחות חשאית" המיועדת לגילי 9–14. הראשון, "מבצע מנהטן", שהה ברשימות רבי־המכר 17 שבועות ברציפות ותורגם לאחרונה גם לאנגלית, ובימים אלה יצא לאור הספר השני בסדרה "מבצע ברלין" (אחוזת בית וידיעות ספרים).

 

 

"אחרי ש'מנהטן' הצליח, היו שאמרו לי, 'וואו, אולי תהיי ג'יי קיי רולינג הבאה', ואני אמרתי שאשמח מאוד להיות גלילה רון־פדר הבאה. הארי פוטר הוא לא דוגמה לשום דיון, לא ספרותי ולא כלכלי, כי זה באמת משהו יוצא דופן". במותחן הריגול הראשון קיבלו שלושת המרגלים הצעירים גיא, רועי ונועם משימה לפרוץ למחשב של ראש ארגון טרור עולמי שמגיע לביקור באו"ם, כאשר המפעיל שלהם הוא איש המוסד חנן שומרוני. ב”מבצע ברלין” הם כבר בכיתה ט', והספר מתחיל כשמתגלה סוד אפל מעברה של נועם ובמקביל מדווחים על פעילות נוראית של ארגון ניאו־נאצי בגרמניה. הם יוצאים לברלין למבצע חשאי ומתחברים לילדה גרמנייה שיש לה קצה חוט שיכול להוביל אותם אל ראש הארגון.

 

המשיכה של אלעזר־הלוי לספרות מתח ואקשן אינה מפתיעה. כבת לשני הורים יוצאי המוסד ובוגרת יחידה 8200 טבעי שהיא תימשך לאזורים האלה. “יש לי משיכה עזה לעולם של מודיעין וריגול ועשיתי מילואים עד גיל 24 בעבודה מלאת אדרנלין שעושים בה משהו מאוד חשוב למדינה אבל אף אחד לא יודע מזה. מבחינתי, זו המשמרת שלי: אני המצאתי, תכננתי וביצעתי מבצע חשאי. אבל חשוב להדגיש שהספרים לא נסמכים על שום ידע אישי שיש לי. אמא שלי פרשה מוקדם והיתה מתרגמת ספרים ואבא שלי מעולם לא סיפר על מאחורי הקלעים, זה הכל מהדמיון ומדברים שקראתי וראיתי בטלוויזיה ובקולנוע. בכלל, רוח הספרים כמעט טלוויזיונית, זה לגמרי 'הומלנד' לילדים".

 

כדי להוסיף אלמנט של מתח לעלילה הילדה הגרמנייה היא חולת סוכרת, בדיוק כמו בנה הבכור של אלעזר־הלוי. "מתברר שילדים מפחדים לספר שיש להם סוכרת, והיה לי חשוב להעלות את המודעות ולהוסיף גורם של מתח לעלילה".

 

אלעזר-הלוי. "אני אוהבת מיינסטרים ומכירה בחשיבותו, וזה מה שאני מנסה לעשות בספרות שלי" אלעזר-הלוי. "אני אוהבת מיינסטרים ומכירה בחשיבותו, וזה מה שאני מנסה לעשות בספרות שלי" צילום: אוראל כהן

 

אף שזה לא היה החלום שלה, אלעזר־הלוי גאה לקרוא לעצמה סופרת: "יש לנו בארץ כותבים נאמנים לילדים כמו דבורה עומר, רון־פדר ולאחרונה גם ינץ לוי, וזה אחלה. אני אוהבת את התחושה שאני מצטרפת למסורת ענפה של כתיבה על חבורות של ילדים. מובן שהרגשתי שיש חוסר בספרות מקור לנוער - וצדקתי. זה גיל קריטי, כי אם הם יפסיקו לקרוא בכיתות ה'־ו', יהיה קשה מאוד להחזיר אותם לזה".

 

עוד לפני שהספר הראשון יצא לאור היא החלה בכתיבת השני, והיה ברור לה שזו הולכת להיות סדרה. "כשבוראים חבורת ילדים בז'אנר של הרפתקאות, מתבקש שהיא תמשיך לפעול. ילדים וגם מבוגרים אוהבים מאוד סדרות, כי לספרים לא קל להיכנס לפעמים, ובסדרה יש גיבורים שכבר מכירים ונעים לגשת אליהם".

 

דנה אלעזר־הלוי נולדה וגדלה בתל אביב ומתגוררת בה עד היום. היא בעלת תואר ראשון בספרות ערבית ותואר שני בהיסטוריה מאוניברסיטת תל־אביב. עם סיום התואר הראשון החלה לעבוד כעורכת בהוצאות ספרים שונות וערכה את מדור הספרות של "מעריב". נוסף על כך, היא שרה במקהלה הקאמרית של תל אביב והקימה חמישייה קולית שגם כתבה לה עיבודים למוזיקה קלאסית.

 

בשנה הבאה בקהיר

 

עיקר פרנסתה כיום, מלבד הכתיבה, הוא תרגום ספרים, ובימים אלה היא כבר שוקדת על כתיבת הספר השלישי בסדרה, "מבצע קהיר", שלשמו ביקרה לפני כמה שבועות לראשונה בבירה המצרית. "כשהכרזתי שהספר הבא יהיה בקהיר, לא העליתי על דעתי שאסע. לא רציתי עוד הפעם לכתוב על בירה מערבית מפונפנת, אלא על משהו מעניין וקרוב, שיהיה הגיוני. חשוב לי שהספרים יהיו הגיוניים ולא רק ריאליסטיים, אני משתדלת מאוד שיהיו במסגרת ה'אפשרי', אף שברור שאין ילדים במוסד".

 

לא חופרת

 

"במנהטן האויב היה אל־קאעידה", היא ממשיכה. "משום שלא רציתי שהאויבים תמיד יהיו מוסלמים בחרתי בברלין בספר הקודם. שיערתי שאם היה ארגון ניאו־נאצי פעיל, המוסד היה עוזר להילחם בו. אני גם מתרחקת מדידקטיות, כי אני חושבת שילדים סובלים כשמכריחים אותם ללמוד. בתיאורי הערים, למשל, לא חפרתי יותר מדי".

 

חשבת להפוך את זה לסדרת טלוויזיה?

"כבר יש דיבורים קונקרטיים, וזה בפירוש בשלבים מאוד מתקדמים של תכנון, זה פשוט נולד להיות סדרת טלוויזיה. הספרים נסמכים על תוכניות טלוויזיה שראיתי, והאמצעים הטלוויזיוניים קיימים בכל כתיבה בז'אנר שמוגדר מתח. הפרויקט הזה פתח אותי למקומות שלא חשבתי שאגיע אליהם".

 

 

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x