ציור על עור ונייר

“אנחנו חיים בזמנים של עומס יתר ויזואלי”, מסביר קלון, “נגישות האינטרנט הביאה זרם בלתי פוסק של מידע שאין לו גבול. עומס יתר יכול להיות חיובי רק כשיודעים להתעלם ולנפות, אחרת הכול נבלע אל תוך תהום המידע האינסופי ואנחנו מחמיצים את היהלומים”.

מתוך צורך זה נולד המגזין, להציג קבוצה קטנה של אינדיבידואלים על אותה במה, “במה פיסית של נייר ודיו, משהו שבימים אלה לא מובן מאליו אך עדיין אין לו תחליף”. המשתתפים במגזין מגיעים מתחומים שונים של יצירה בהם אמנים, צלמים, מקעקעים ומאיירים. המגזין יוצא במהדורה מוגבלת ומכיל 44 עמודים בשחור ולבן בלבד, ומעתה ייצא אחת לרבעון.

צילום: רן ארדה

מגזין נוסף שראה אור הוא “אצטון”, כתב עת לאמנות, תרבות, חברה ופוליטיקה שהוציאה לאור המחלקה למדיה, צילום וקולנוע במרכז האקדמי ויצו חיפה. מדובר במגזין מקוון (יודפס במספר מצומצם של עותקים) בעריכתו של הפרופ’ מיכה קירשנר. בין המשתתפים יאיר גרבוז, ורדי כהנא, רון מיברג, גידי אורשר ועוד.

“אצטון” הוא פרי יוזמה של עמית זולר, ראש המחלקה למדיה, צילום וקולנוע ומטרתו “למלא את החלל שנפער עם הצטמצמות המקומות בהם ניתן לקרוא ולשמוע שיח אמנות”, הוא מסביר, “המגזין מכוון אל הדימוי ושואב השראה מהמגזינים האמריקניים הגדולים של שנות השישים. באותה עת, הוא מודע למעשה אותו מעולל הדימוי לעולם - הוא משאיר אותו אנאלפבית. ללא מקום לאחסן מילים לצד דימויים משמעותיים אין לנו תרבות”.

ומה באשר לשם? “’אצטון’ נושא בחובו טעם חומצי”, כך פרופ’ קירשנר, “ואת היכולת לעכל חומרים - תהליך קורוזי. ננסה לפרק אמיתות רווחות באופציות חלופיות. הרי כוחה של האמנות היא ביכולת להציג את שאנו לא אוהבים לראות”.

ציור כאב

אמש נפתחה תערוכת יחיד חדשה לאמן ראובן קופרמן בגלריה רו-ארט (שביל המרץ 3, תלֹ-אביב). קופרמן מציג עבודות בעפרונות צבעוניים על נייר ובשמן על עץ המבוססות על דימויים אנטומיים של איברי גוף פנימיים, על פורטרטים ועל הדפסים יפניים.

התערוכה עוסקת בסממנים תרבותיים המוטבעים ישירות על הגוף, קודים המסמנים את מיקומו של הגוף בתוך מערכות וסדרים חברתיים. עבודתו היא תוצר של התבוננות עמוקה אל גוף שהוא בעיקר עור, אם מקועקע, מצולק או מקומט. בנוסף, כזה הפועלים בו כלי דם ושרירים. עפ”י קופרמן, ציור הוא כזה המתחקה אחר חיים, אחר תודעה, תנועה וכאב. כבר ממבט חטוף בעבודות, בצבען בשיטת הרישום ובגווני צבעי הגוף ניתן לזהות את יד האמן. קופרמן, יליד 1964, חי ויוצר בתל-אביב. הוא בוגר התואר השני באמנות של בית הספר לאמנות חזותית בניו יורק והתואר הראשון באמנות ובפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. התערוכה תינעל ב 4.6.

אמנות מאופרת

תערוכה נוספת שתינעל ב-4.6, של האמן יוסף קריספל, נפתחה בגלריה נגא לאמנות עכשווית (אחד העם 60, תל-אביב). בתערוכה עבודות חדשות על מצעים שונים: ציורי קיר, ציורים על אובייקטים וציורים על בד. לתערוכה קרא קריספל “Make Up”. הוא מסווה ומקשט את משטחי הציור, בדומה למה ש”מייקאפ” עושה לפנים.

הציורים חושפים את מצבו המקורי של משטח הציור המשתנה ונראים כדוגמאות או תבניות של בדים דקורטיביים ובעיקר כפרטים מתמונה גדולה יותר המצויה מחוץ למשטח עצמו. העבודות לא גמורות כביכול ומפעילות את המתבונן לדמיין את המשכן. יצירתו של קריספל השתנתה מהותית בשנים האחרונות, ומציורים פיגורטיביים חושניים ואקספרסיביים ששיקפו דימויים מזמנים ומהיסטוריות שונות עבר להגדרה חדשה: ציור הוא צבע על גבי משטח. קריספל, יליד 1974, הוא צייר ומרצה לאמנות בבצלאל שזכה בפרסים רבים בהם פרס רפפורט לאמן צעיר ופרס שר התרבות. ציוריו מצויים באוספים רבים בהם אוספי דמוזיאון ישראל בירושלים ומוזיאון תל אביב.