יאללה, מכות
עלילת "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" משומשת לחלוטין, אבל האקשן והאפקטים מלהיבים
העלילה מתחילה באופן מעט מאכזב ופוסעת בטריטוריות משומשות שראינו פעמים רבות בסרטי גיבורי־על. מ"משפחת סופר־על", דרך "השומרים" ולאחרונה ב"באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק". שוב הדילמה היא סביב שאלות ריכוז הכוח אצל העשויים ללא חת, והאם הגיבור הטוב הופך למסוכן כשאין שום חוק שיפקח עליו. באמת הגיע הזמן שהוליווד תמצא אספקטים אחרים לחקור בהקשר לגיבוריה המעופפים.
"קפטן אמריקה". הגיע הזמן שהוליווד תמצא נושאים חדשים 
אחרי 13 סרטים בשמונה שנים, אי אפשר להתחמק מהתחושה שכבר היינו פה. דיסני־מארוול מבינות את זה, ולכן מוסיפות עוד דמויות, מגדילות את היקף האקשן ועושות הכל כדי להשכיח מאיתנו שבעצם מדובר בעוד מאותו הדבר.
זו משימה לא פשוטה, וצמד הבמאים האחים אנתוני וג'ו רוסו עומדים בה בגבורה. לא רק שהם צריכים לספר סיפור עמוס המתבסס על עלילות העבר, הם גם צריכים לנתב בין מספר גיבורים רב ולהעניק לכל אחד מהם אישיות וייחוד. בהקשר הזה קשה שלא להצדיע להם. הסצנות המשותפות לכל הדמויות מרהיבות, וכל פעם מפתיעות מחדש.
ברגע שהסרט לוחץ על דוושת האקשן, פגמי העלילה זזים הצדה. מדובר במופע מדהים של מרדפים, כוראוגראפית מכות ואפקטים ממוחשבים. "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" הוא אחד הטובים של היקום המשותף. כמו קודמיו, גם הוא תוצר של מיקסום רווחים וסחיטת המותג, אבל מכיוון שהוא נמצא בידיהם של אנשים כל כך מוכשרים, אפשר לסלוח לו.
