• תפריט
פנאי

מנגינה פנימית

מתן ברקוביץ פיתח כלים ליצירת מוזיקה באמצעות גלי EEG או פעימות לב, מצא דרכים להנגיש כלי נגינה לבעלי מוגבלויות ועמל כעת על מכשיר לביש שמתרגם תנועות גוף למוזיקה. אחרי שהספיק כבר להרצות בגוגל ובמיקרוסופט, השבוע הוא מארגן האקתון בבצלאל

רעות ברנע 08:3615.03.16

בשנתיים האחרונות נמצא מתן ברקוביץ, או בשם הבמה שלו Ma Tan, על הקו בין ישראל, ארה"ב ומדינות אירופה. אם תשאלו אותו מה הוא עושה בחיים, הוא יגיד שהוא יזם ואמן שמשלב בין טכנולוגיה ואמנות, אבל התשובה הרבה יותר מורכבת מזה. לא סתם הוא נכנס לרשימה היוקרתית של 30 הצעירים המבטיחים מתחת לגיל 30 של "פורבס" בעת האחרונה, ולא סתם הוא מסתובב ברחבי העולם ומציג את הפרויקטים שלו בהרצאות במקומות הנחשבים ביותר כמו גוגל ומיקרוסופט.

 

ביום רביעי וחמישי הקרובים הוא יתארח בכנס "גוף שלישי +" של התוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל (בית הנסן ירושלים, הכניסה חופשית), ויעביר שם סדנה בסגנון ההאקתונים הפופולריים וינסה להכניס את המשתתפים אל העולם המורכב שלו. בשנים האחרונות הוא מתעסק ביצירת מוזיקה באמצעות תרגום אותות של הגוף, ובהם של המוח והלב. הפעם העיסוק יהיה ביצירת מוזיקה בעזרת הנשימה.

 

"אחד הערכים העיקריים שעל פיהם אני פועל הוא היכולת להפוך את המוזיקה לדבר נגיש לכמה שיותר אנשים", הוא מספר. "היום כדי להחשיב את עצמך למוזיקאי או למוזיקלי אתה צריך לקנות כלי וללמוד. זה מסע שגם אני עברתי, אבל אני לא חושב שהוא הכרחי. בסופו של דבר העולם הוא מוזיקלי, חוויית הקיום שלנו היא מוזיקלית, והמטרה שלי היא שתוכל לחוש ולדעת מוזיקה מהי גם בלי לעבור את המסע הזה. אחד הפרויקטים שאני עובד על פיתוחם בימים אלה נקשר לנושא הזה. זהו כלי נגינה לביש ואלחוטי שמתרגם תנועות גוף למוזיקה, ואני עובד עליו כבר תשעה חודשים ואמור להציג אותו בברלין במאי הקרוב".

מתן ברקוביץ. "חוויית הקיום שלנו היא מוזיקלית" מתן ברקוביץ. "חוויית הקיום שלנו היא מוזיקלית" צילום: עמית שעל

 

מוזיקה לכולם

 

בין ברלין, קליפורניה ותל אביב ברקוביץ לא נח לרגע. הוא רק בן 29, אבל כבר מתהדר ברזומה מרשים. את שנות הנעורים שלו העביר כחבר בלהקת המטאל "עבד", וכשהיה בן 15 הוא כבר ניגן מול 500 איש ב"בארבי". בהמשך למד במגמת קולנוע בתלמה ילין ועבד כעורך, תסריטאי ובמאי בסדרות ישראליות שונות. בז'אנר הטכנולוגי המתקדם הנוכחי הוא עוסק בעצם רק שנתיים, וגם בתוכו היו גלגולים שונים.

"זה התחיל בסוג של משבר זהות אחרי שחזרתי מאחת הנסיעות שלי להודו", הוא מספר. "הגעתי למצב שבו הרגשתי שלהרבה מהעשייה שלי לא היתה משמעות מספקת. האג'נדה העיקרית לא היתה שאני חייב לעשות יותר מבחינה כלכלית, אלא חייב לעשות משהו שישפיע בצורה ישירה יותר על חייהם של אנשים. זה גרם לי לבחון מחדש את הכל, ובתום כמה שבועות הגעתי למסקנה די רדיקלית ופתחתי חברה בע"מ בשם Shift. לא היה לי שום מושג מה אני עושה, אבל ידעתי שזו התנעה מסוימת. גולת הכותרת שהחברה פעלה תחתיה מהרגע הראשון היתה 'חדשנות חיובית'".

 

ב־2014 פעל ברקוביץ במסגרת החברה עם שני שותפים במתכונת שבה היא הציעה שירותים למקומות ולפרויקטים שונים. "עשינו למשל קמפיין למעבדת חדשנות ורובוטיקה במג'ד אל־כרום או אירוע יצירת טכנולוגיה לאנשים עם צרכים מיוחדים. הגענו למצב שיש לנו בערך 20 לקוחות, אבל זה לא היה כלכלי מאוד". בד בבד עם העבודה בחברה החל ברקוביץ למתג את עצמו גם באופן פרטי. "התחלתי ללכת לבד להאקתונים. בכל אחד מהם הקמתי קבוצה שיצרה משהו מוזיקלי, ולאט לאט התחילו להצטבר זכיות". במסגרת ההאקתונים הללו הוא פיתח בין השאר כובע שמייצר מוזיקה על ידי קריאת גלי EEG מהמוח, כלי נגינה שמופעל על ידי קריאה של פעימות הלב ועוד.

 

מימין, נגד כיוון השעון:  מתן ברקוביץ בהרצאה, מכשיר שמתרגם גלי EEG לנגינה ופיתוח שמאפשר לנגן בגיטרה עם יד אחת מימין, נגד כיוון השעון: מתן ברקוביץ בהרצאה, מכשיר שמתרגם גלי EEG לנגינה ופיתוח שמאפשר לנגן בגיטרה עם יד אחת

 

ואז עשית שיפט גם ב־Shift?

"כן. בתום השנה הראשונה שלי בחברה הקריירה שלי כטכנולוג מוזיקלי בהתהוות היתה פעילה מאוד, עם פרסים שונים והזמנות לחו"ל. באופן חברי התפצלנו, אני בחרתי להישאר ב־Shift, אבל במקום להציע שירותים ללקוחות בחרתי לעבוד על פרויקטים שלי. האירוע הראשון שהפקתי היה 'דיסקוטק' - האירוע הראשון בעולם לטכנולוגיה מוזיקלית למען אנשים עם צרכים מיוחדים. בסוף שבוע אחד ייצרו בו אבות־טיפוס לפרוטזה שתאפשר לזמרת עם יד אחת לנגן על גיטרה, כיסא גלגלים שהפך ללהקה של איש אחד, מנגנון שיאפשר לפסנתרן אוטיסט ועיוור לנגן בעזרת הרגליים ומערכת שמתרגמת את תנועות העיניים של מלחין בעל ניוון שרירים ומאפשרת לו להמשיך להלחין באמצעותן. העולם הזה יצר קהילה, אבל הבעיה הגדולה שנתקלתי בה היא ההמשכיות".

 

ייצור מוצרים הוא המטרה הבאה?

"יש לי נטייה פנימית קצת אחרת מלפתח דברים בצורה של סטארט־אפ קונבנציונלי. כרגע ההכנסה העיקרית שלי היא מהרצאות ומסדנאות שאני מעביר בארץ ובעולם, לצד אמנות אינטראקטיבית שאני יוצר ומציג (בין השאר באירועי 'נקודת מגע' במוזיאון ישראל ובתערוכה 'זמן אמת makers' המוצגת במוזיאון הרצליה בימים אלה - ר"ב). בנוסף לכלי הנגינה הלביש אני עובד על פרויקט נוסף שמתנהל ברובו בקליפורניה שעוסק במציאות מדומה, ואותו אני מפתח עם שותף שהיה בעבר מנכ"ל 'איימקס'".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x