$
פנאי

"אני מנסה לספר דרך התכשיט סיפור"

הצורפת והאמנית דניה צ'למינסקי מספרת מה קורה כשנותנים לצמח לנבוט מתוך תכשיט?

רעות ברנע 09:1613.12.15

"אני לא מנסה לעשות תכשיט שהולכים למכור ולענוד. אני מנסה לספר דרך התכשיט סיפור. הגבולות בין אמנות, צורפות ועיצוב מיטשטשים כיום", אומרת הצורפת והאמנית דניה צ'למינסקי. "אבל מצד שני אני קודם כל צורפת. לכל חתיכה אני מתייחסת כתכשיט מא' עד ת'. הכל עשוי כמו שצריך, הלחמה היא הלחמה, אין זלזול בחלקים".

 

תערוכת היחיד In Process ("פרויקט צמיחה") של צ'למינסקי, שמוצגת בימים אלה בגלריה פריסקופ (עד 2 בינואר, בן יהודה 176 תל אביב, הכניסה חופשית), כשמה כן היא - פרויקט צמיחה. על שולחן ארוך מכוסה בד לבד לבן מונחות 130 "סיכות הנבטה" - תכשיטים שונים עשויים פליז שבתוך כל אחד גדלה שעועית אדומה מנומרת. השילוב בין הרקע הלבן, הפריטים הזהובים המגוונים והנבטים הירוקים שבוקעים מהם יוצר מחזה מהפנט: משהו בך רוצה להישאר לעמוד עד שהנבט יצמח ויחשוף חיים בתוך הדומם, ברגעי התרחשותם.

 

צ'למינסקי והסיכות. "טבעות נישואים התחילו לשעמם אותי. הפסקתי לראות את היופי" צ'למינסקי והסיכות. "טבעות נישואים התחילו לשעמם אותי. הפסקתי לראות את היופי" צילום: נמרוד גליקמן

 

התפתחות מול התכלות

 

"אני מציבה את השעועיות בתוך הסיכות ונותנת להן להגיב, משחררת את השליטה", היא אומרת, "מובן שזה מגיע אחרי הרבה ניסויים בסטודיו, אבל מבחינתי כצורפת זה כמעט לא ייאמן. אני רגילה לשלוט בכל התהליך, עד המילימטר. אני גם אוהבת את השילוב הזה. גם בעבר שילבתי מתכות עם חומרים אורגניים כגון קליפות ביצים, עלי שושנים וחלקים מעצי פיקוס", היא מספרת, "אבל בתערוכה הזו אני רוצה לדבר על התפתחות מול התכלות".

 

 

מה יקרה בהמשך? הצמחים ימותו בשבועות הקרובים?

"יכול להיות. האמת היא שבניסויים בסטודיו הופתעתי לגלות שהם חיו יותר ממה שחשבתי שיחיו. אבל זה חלק מהעניין. הצמחים גם משרישים שורשים בתוך הלבד. בכמה מהסיכות אפשר לראות את זה בבירור כמה ימים אחרי ההצבה. יש סיכות שכבר נפלו מהן התרמילים היבשים של השעועית, ואני עדיין מתלבטת אם לאסוף אותם או לא. אולי מה שאני צריכה לעשות זה לעזוב את זה כבר וזהו".

 

סיכת שעועית. "המכירה מעניינת פחות" סיכת שעועית. "המכירה מעניינת פחות"

 

"חלק מהעניין הוא התיעוד של התהליך", היא אומרת. "גם בסטודיו צילמתי את הסיכות מדי יום, בשעות קבועות. אפשר לראות את התמונות רצות על מסך, ליד המיצב. אולי עוד תצא מזה גם עבודת וידיאו".

 

ביולוגיית הזהב

 

הנושא שבו התמקדה לא לגמרי זה לה. צ'למינסקי (55) נולדה במקסיקו ועלתה לארץ ב־1970. את התואר הראשון שלה עשתה בכלל בביולוגיה. מאז הצמחים מלווים אותה. רק באחרונה חזרה מביקור בהולנד עם 100 פקעות לשתילה בביתה. אחרי התואר למדה צורפות במכללת אומנית ובהמשך בארצות הברית. במשך 15 שנה היו בבעלותה סטודיו וחנות תכשיטים ברחוב שינקין בתל אביב. "הייתי עושה טבעות נישואים", היא מספרת, "אבל בשלב מסוים זה כבר שיעמם אותי. הפסקתי לראות את היופי במה שעשיתי". היא סגרה את החנות ומאז עובדת על הציר בין צורפות, עיצוב ואמנות, מציגה בתערוכות בארץ ובעולם, ובמקביל ממשיכה ליצור תכשיטים באופן מסחרי שנמכרים בעיקר בגלריות בחו"ל.

 

"בחו"ל הצורפות האמנותית מפותחת יותר, עם ירידים וגלריות מתמחות", היא אומרת. "יש יוצרים ישראלים מדהימים שמופיעים בירידים בחו"ל, אבל התחום מוכר כאן פחות. הבמה העיקרית היא תערוכת תכשיט ישראלי, שמוצגת אחת לשנתיים במוזיאון ארץ ישראל".

 

את מוכרת את סיכות הצמיחה האלה?

"כן, אפשר לרכוש כל אחת בנפרד במחיר שנע בין 800 ל־1,200 שקל".

 

ואת חושבת שאנשים יענדו את הסיכות שלך כתכשיטים?

"אני מתייחסת לעבודה כולה כמיצב, ולכן המכירה מעניינת אותי כאן פחות. אבל כבר בפתיחה חלק מהסיכות נמכרו. שמעתי אנשים שאמרו שמעניין אותם להמשיך את הניסוי בעצמם".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x