שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פנאי

תיאטרון: "אליס" בתיאטרון גשר

הצגה פנטסטית המבוססת על ספריו של לואיס קרול, "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" ו"מבעד למראה ומה אליס מצאה שם"

מאיה נחום שחל 09:0616.06.15

מה: הצגה פנטסטית המבוססת על ספריו של לואיס קרול, "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" ו"מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", בשילוב סיפורה של אליס לידל, הילדה האמיתית ששימשה השראה לספרים.

 

מחזה מאת רועי חן, בבימויו של יחזקאל לזרוב, שגם עיצב את הבמה. בהשתתפות בר שדה, נטע שפיגלמן, אפרת בן צור, דורון תבורי, אלדד פריבס, אורי יניב, אלכסנדר סנדרוביץ', בוריס אחנוב, ליליאן רות, פאולו א' מואורה, שיר שנער, אדי אלתרמן ואלון פרידמן.

 

דבר המבקרת: קרול – סופר, מתמטיקאי וצלם חובב – טיפח ידידות עם ילדות קטנות שאותן היה מצלם בעירום. עם לידל היו לו יחסים יוצאי דופן - על הגבול הדק בין האסור למותר. יחסים אלה הותירו בה צלקות שעיצבו את אישיותה המתבגרת והבוגרת.

 

לזרוב וחן נתנו פרשנות אישית לדמותה והרפתקאותיה של אליס הספרותית, בשילוב אלמנטים ביוגרפיים מחייה של לידל. התוצאה היא מלאכת מחשבת תיאטרונית ולשונית מופתית, שהיא גם הצגה פסיכולוגיסטית מוטרפת ומופשטת. זו עבודה אסתטית ופיוטית ואירוע תיאטרוני מרתק ומיוחד.

 

על הבמה קורים כמה דברים בו־זמנית, מה שמכריח את הצופה לשמור על ערנות ודריכות מתמדת. העלילה משלבת את שלל הדמויות הידועות, ובהן הכובען המטורף, החתול צ'שייר והמפטי דמפטי, וחלקן מתלכדות עם דמויות מחייה של אליס האמיתית. לדוגמה: השחקנים שמגלמים את טווידלדם וטווידלדי משחקים גם את הפסיכולוגים של לידל בשלבים שונים בחייה.

 

השחקנים יושבים בשורה הראשונה באולם ולא מאחורי הקלעים, ומתמסרים ליצירה המורכבת שמלווה במוזיקה הנפלאה של אפרת בן צור שעיבדה עם עומר הרשמן.

 

ההצגה "אליס" בתיאטרון גשר ההצגה "אליס" בתיאטרון גשר צילום: דניאל קמינסקי

 

תבורי נפלא ומרשים בתפקיד "הפרש הלבן", בן דמותו של קרול, עם מבט מוטרף בעיניים וגוון קול הנע בין רך למאיים, מזגזג בין מבוגר מחושב ואחראי לפדופיל בפוטנציה.

 

שלוש השחקניות המגלמות את אליס מהילדות עד הבגרות יוצרות שלוש דמויות מרתקות שממשיכות ומשלימות זו את זו: אליס עוברת מסע, שאותו היא מתחילה כילדה־מלכה שמבטיחה לא ללכת לישון כדי לא לגדול בביצוע מצוין של שדה; הופכת לנערה מתבגרת בעלת נפש פצועה שלא רוצה להתבגר, ואותה מגלמת שפיגלמן בדיוק רב ובכאב; ומסיימת כאשה בודדה, מבולבלת ומרוסקת במשחקה המהפנט והמצמרר של בן צור.

 

הרקע של לזרוב ככוריאוגרף ורקדן ניכר ומוסיף להפקה את הייחוד והמסתורין, מתנועת השחקנים על הבמה והדינמיקה ביניהם ועד לעיצוב החלל הנקי - קירות לבנים המוארים באור תכלכל (שעיצב נדב ברנע) יוצאים מהבמה באלכסון לעבר שני צדי הקהל, ועליהם מוקרנים קטעי וידיאו.

 

שורה תחתונה: תיאטרון מטריד, מוטרף ומגרה את הדמיון.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x