$
מוסף באזז מרץ 2015

"העולם כבר מלא בפרקטיות. אנשים מחפשים אסתטיקה וביטוי רגשי"

אלברטו אלסי, מהכוהנים הגדולים של עולם העיצוב, מסביר בראיון ל"כלכליסט" שהמוצרים של החברה שלו יותר יפים משהם נוחים, אבל זה בסדר, מבחינתו הוא בכלל עושה אמנות, שירה, ואוצר את העיצוב הטוב בעולם. עכשיו הוא מספק במוזיאון בחולון הצצה לדגמים גנוזים של החברה

טלי שמיר 08:4224.03.15

"מעולם לא ידעתי לחזות טרנדים עיצוביים מראש, אני חייב להודות. ובמיוחד היום אני לחלוטין לא מסוגל להבין אם יש טרנדים חדשים. אני לא רואה שום דבר כזה", אומר אלברטו אלסי, בווידוי מפתיע ממי שנחשב אחד הכוהנים הגדולים של עולם העיצוב, מי שעומד כבר ארבעה וחצי עשורים בראש אימפריית העיצוב האיטלקית הנושאת את שמו.

 

ב־1970, יום אחרי שסיים את לימודי המשפטים (והוא בכלל חלם ללמוד פילוסופיה), אלסי קיבל את מפתחות המפעל שהקים סבו, חרש המתכת ג'ובאני אלסי, ב־1921. מאז, כמנכ"ל החברה, הוא הפך אותה לשם נרדף לעיצוב איקוני בתחום כלי המטבח, לא מעט בזכות החיפוש המתמיד אחר חדשנות עיצובית. בזכות חזונו, אלסי ידועה היום בעיקר בזכות שיתופי הפעולה שלה עם מעצבים ואדריכלים מפורסמים, שהופכים כלים יומיומיים להברקות עיצוביות מוקפדות ומשעשעות - כגון מסחטת הלימון התלת־רגלית של פיליפ סטארק, פותחן הבקבוקים בצורת אשה "Anna G" של אלסנדרו מנדיני, והקומקום של מייקל גרייבס עם ציפור בקצה זרבוביתו, שמצייצת כשהמים רותחים.

 

מבחינת אלסי (68) מדובר ביותר ממוצרים פרקטיים אך משעשעים. זו "צורה חדשה של אמנות ושירה", הוא מתייחס למוצרים האלה בראיון בלעדי ל"כלכליסט". "יש בשוק צורך גדול באמנות ושירה, גם במוצרים תעשייתיים, ואנחנו מנסים למלא את הצורך הזה. אנחנו בדיוק כמו גלריה לאמנות או מוזיאון".

 

גם גלית גאון, האוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב בחולון, שמציג מהשבוע תערוכה של מוצרי אלסי, מתייחסת לעבודות כאל אמנות. "אלברטו הוא אחד העורכים החשובים ביותר שקיימים בתחום העיצוב היום, איש שבעשורים האחרונים קובע את הנראות של האובייקטים בחיינו, החדשנות שלהם", היא אומרת. "אלסי היא חברה שמסמנת דרך. האלמנטים שהם מייצרים אמנם לא מצילי חיים, אבל הם מאפשרים לתרבות שלנו להשתמר, להתפתח ולהיות בעלת איזשהו חזון אמיתי. יש לאלברטו יכולת להחליט מה יהיו מאובני העתיד. כמו שהארכיאולוגים היום לומדים על תרבויות העבר דרך חפצים, כך יעשו גם בעתיד לגבינו".

 

ובכל זאת, אלסי אינה גלריה או מוזיאון. גם האיש עצמו, מיד אחרי שהוא אומר זאת, מוסיף: "אנחנו מנסים לשלב עסקים עם אמנות. אחרי כמעט 50 שנה של עבודה אני יכול לומר שאני לא רואה ניגוד בין אמנות לעסקים".

 

ומדובר בעסק יקר, עם תג מחיר שאינו שווה לכל נפש. ברשת טולמנ'ס, היבואנית הבלעדית של מוצרי אלסי לישראל, המסחטה של סטארק עולה 398 שקל והקומקום של גרייבס עולה 764 שקל. "השוק היום אמנם דורש מוצרים זולים יותר", מודה אלסי, "אבל אלסי לא קיימת כדי לספק מוצרים זולים. זו לא העבודה או המשימה שלנו".

 

  • מוסף באזז 24.3.15 אקטואלי העולם כבר מלא בפרקטיות נפסל לייצור אגרטל וניני
    מוסף באזז 24.3.15 אקטואלי העולם כבר מלא בפרקטיות נפסל לייצור אגרטל וניני
  • מוסף באזז 24.3.15 אקטואלי העולם כבר מלא בפרקטיות נפסל לייצור מסחטת מיץ
    מוסף באזז 24.3.15 אקטואלי העולם כבר מלא בפרקטיות נפסל לייצור מסחטת מיץ
  • מוסף באזז 24.3.15 אקטואלי העולם כבר מלא בפרקטיות נפסל לייצור  קנקן קפה מליטה
    מוסף באזז 24.3.15 אקטואלי העולם כבר מלא בפרקטיות נפסל לייצור קנקן קפה מליטה
  • מוסף באזז 24.3.15 אקטואלי העולם כבר מלא בפרקטיות נפסל לייצור מתקן למגזינים סרוומוטו
    מוסף באזז 24.3.15 אקטואלי העולם כבר מלא בפרקטיות נפסל לייצור מתקן למגזינים סרוומוטו
  • מוסף באזז 24.3.15 אקטואלי העולם כבר מלא בפרקטיות  סלסילת עכביש
    מוסף באזז 24.3.15 אקטואלי העולם כבר מלא בפרקטיות סלסילת עכביש

 

מהי אם כן המשימה של אלסי?

"לב הפעילות של אלסי הוא הניסיון להבין מיהם המעצבים העכשוויים הטובים ביותר ואז לעזור להם להגשים את מה שיש להם בפנים. זה לא רק עניין של ביזנס, זה יותר כאילו אנחנו מוציאים לאור של ספרים. אנחנו חושבים על עצמנו כמתווכים - הפעילות שלנו היא תיווך בין השוק לביטוי הטוב ביותר של העיצוב היום. וכישרון התיווך הזה של מפעלי העיצוב האיטלקיים, לא רק אנחנו, הוביל לכך שהעיצוב האיטלקי כבר לא מעוצב רק בידי מעצבים איטלקים, אלא מביא לידי ביטוי באופן המוצלח ביותר כישרונות בינלאומיים. אם את מחפשת היום את המעצבים הטובים ביותר בצרפת, למשל, או את האנגלים או הברזילאים, חפשי אותם בקטלוגים של מפעלי העיצוב האיטלקיים".

 

 

ואמנם, כ־300 מעצבים מכל העולם כבר עיצבו מוצר עבור אלסי, "והם יודעים שתמיד נשמח לקבל מהם עוד הצעה", הוא אומר. "כשאני זקוק למוצר חדש, אני יודע למי לפנות מבין ה־300 האלה. עם זאת, אנחנו מקפידים לרענן את הרשת, ובכל שנה אנחנו מציגים חמישה־עשרה מעצבים חדשים. אנחנו בוחרים אותם בעזרת סקרנות, הסקרנות האישית שלי, על סמך המלצות של עיתונאים ומומחים בעיצוב ואדריכלות, ומתוך ארבע־חמש סדנאות שאנחנו מארגנים מדי שנה לסטודנטים לעיצוב, בשיתוף מוסדות הלימוד".

 

אלסי מכנה את המפעל שלו "מעבדה לעיצוב". ושם כל הצעה עוברת תהליך ארוך עד שהיא הופכת למוצר, כולל ייצור של מאות אבות־טיפוס למוצרים שאחר כך נגנזים, בין אם בגלל עלויות הייצור ובין אם כי לא תאמו את החזון העיצובי המקורי. "אנחנו מציגים בכל שנה 80-60 מוצרים חדשים מתוך מבחר של 600–800 הצעות", הוא אומר.

 

אלסי עם הגדלה של המסחטה והמקינטה האיקוניים של החברה אלסי עם הגדלה של המסחטה והמקינטה האיקוניים של החברה צילום: סימון קסטה

 

52 מאבות־הטיפוס המעניינים ביותר שאלסי גנזה לאורך ההיסטוריה שלה, כמו גם חומר המעיד על תהליך העבודה שליווה אותם, מוצגים מהשבוע בתערוכה "רעיון מגירה" במוזיאון העיצוב בחולון במסגרת שבוע העיצוב בעיר. בין השאר אפשר יהיה לראות שם מכונת אספרסו שהגה הסב ג'ובאני אלסי בראשית ימי החברה, כבר ב־1921, אבל שהתבררה כמורכבת מדי לייצור תעשייתי, וגם מכוניות צעצוע שעיצב פיליפ סטארק ב־1991. סטארק רצה לעצב דגמי מכוניות קטנים שיהיו מודל למכוניות אמיתיות, כלומר תהליך הפוך מהמקובל, שבו יצרני מכוניות מוכרים מרצ'נדייז בדמות מכוניות צעצוע בדגמים של הרכבים האיקוניים שלהם. אבל אף חברת מכוניות לא נענתה לאתגר, והפרויקט נגנז.

 

"אנחנו חושפים בפני הקהל הרחב את תהליכי החשיבה והפיתוח של מוצרים שלא תראו על המדף כי הם לא יגיעו אליו אף פעם", מסבירה גלית גאון. "זאת הזדמנות מצוינת לבחון תהליכי עבודה, ואלסי היא אחת החברות היחידות בעולם שמתעדת את כל התהליכים - גם של הפרויקטים שהוקפאו".

 

מוצרים של אלסי בחנות באוסטרליה. תג מחיר של שוק יוקרה מוצרים של אלסי בחנות באוסטרליה. תג מחיר של שוק יוקרה צילום:בלומברג

 

זה לא בזבוז, לעבוד על מוצר ואז לגנוז אותו?

אלסי: "כן. אבל זה לב הפעילות שלנו. אנחנו לא יכולים להימנע מלהיות פתוחים מאוד בתחילת הדרך, ומצד שני אנחנו גם צריכים להיות סלקטיביים מאוד. זה גוזל הרבה זמן ואנרגיה, אבל זו הדרך היחידה שאני מכיר ליצור משהו חדש ואיכותי".

 

החדשנות של אלסי אינה נטולת פגמים. ביקורת מקובלת טוענת שפעמים רבות האסתטיקה של המוצרים של אלסי קודמת לפרקטיות שלהם. מסחטת הלימון של סטארק משפריצה לצדדים, ובעלי הקומקום של גרייבס נכוו לא פעם בבואם להרים את ציפור הפלסטיק מקצה הזרבובית. קומקום אחר, "Hot Bertaa" של סטארק, התברר כמסורבל לשימוש והוסר מפס הייצור לאחר שגם אלסי עצמו הודה ש"קומקום לא צריך לבוא עם חוברת הפעלה".

 

גם בראיון אלסי מודה שהוא מסכים עם הטענה שהעיצוב יותר יפה משהוא שימושי: "זה נכון. עיצוב הוא קודם כל עניין של אסתטיקה. אנשים מחפשים אסתטיקה הרבה יותר משהם מחפשים פונקציונליות. העולם הרי כבר מלא בפרקטיות. שלא תביני לא נכון: אני לא מכחיש את החשיבות של הפרקטיות. אני רק אומר שמגש הוא מגש הוא מגש, וכוס היא כוס. כלומר: הפונקציונליות כבר נמצאת באובייקט עצמו במשך מאות שנים. כשמדובר במטוסים ומכוניות, הפונקציונליות חשובה יותר ויש עוד הרבה איך לפתח אותה. אבל אם את לוקחת קערה, אובייקט בן אלפי שנים, הפונקציונליות שלה כבר מובנת מאליה. הסיבה לעבודה שלנו ולהצלחה שלנו היא לא בשימושיות, אלא באיכות האסתטית, בביטוי הרגשי". 

 

 הלהיטים של אלסי הלהיטים של אלסי צילום: איי אף פי

 

אתה מחפש אסתטיקה מסוימת? בהרבה מהמוצרים שלכם יש הומור, למשל.

"יש הומור בהרבה מהמוצרים שלנו, אבל זה לא הכרח - זה צמח באופן ספונטני מהמעצבים. הדרישה היחידה ממי שרוצה לעצב עבורנו היא שיהיה משורר טוב. השוק מבקש מאלסי את העיצוב העכשווי הטוב ביותר. יש מספיק חברות אחרות שיודעות לייצר עיצוב איכותי סביר, יותר ויותר מהן".

 

התחרות מטרידה את אלסי לא מעט בשנים האחרונות, בעיקר על רקע הגלובליזציה, שמאפשרת ייצור זול במזרח הרחוק. החברה האיטלקית מקפידה על ייצור במולדת, אבל אלסי אומר שהם "בוחנים את הנושא. אנחנו מנסים להבין מה יהיה מקומן של חברות עיצוב איטלקי בעתיד. אנחנו גאים מאוד במסורת ורוצים לעשות ככל שביכולתנו כדי לשמור על הייצור באיטליה, אבל אנחנו יודעים היטב שהייצור באיטליה ובאירופה בכלל נעשה יקר יותר ויותר, לא תחרותי. לכן אנחנו בתהליך שבודק באיזה סוג של עיצוב ומוצרים אנחנו צריכים להתמקד. כנראה נרצה להתרכז בעיצוב יותר איכותי, יותר נישתי, לקהל שיותר פתוח לעיצוב אקספרימנטלי וגם מוכן לשלם בעבורו".

 

למה חשוב לשמור על הייצור באיטליה? למה לא לעצב באיטליה ולייצר במקום אחר?

"ייתכן שזה יקרה. השורשים של אלסי הם ייצור, מאז הקמתה. יש לזה ערך סנטימנטלי. דרך אגב, מאז ראשית הדרך אלסי ייצרה רק מתכת. מעולם לא ייצרנו עץ, פורצלן, זכוכית ופלסטיק - כל אלה תמיד יוצרו עבורנו אצל קבלנים חיצוניים. חשוב לנו לשמר את הייצור פה גם כי אנחנו גרים בכפר שבו נמצא המפעל ובו גרים העובדים, אנחנו חלק מההיסטוריה של הכפר ויש לנו אחריות לשמור על המשרות של העובדים שלנו. אבל אנחנו לא יכולים להבטיח שזה יימשך לנצח. שום דבר לא נמשך לנצח".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x