שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אוכל

השף מאיר אדוני: "49% מהמנה זה עיצוב"

מגזין העיצוב היוקרתי "Wallpaper" וחברת אבן קיסר שיתפו פעולה עם אדוני במסגרת פרויקט מיוחד על ישראל: "יש מנות שהיצירה שלהן מקבילה לבניית פסל"

רעות ברנע 09:3116.12.14

"זאת אמנם קלישאה, אבל זה נכון שאוכלים קודם כל עם העיניים. מנה טובה היא 51% טעם ו־49% עיצוב", אומר השף מאיר אדוני לרגל השתתפותו בפרויקט מיוחד של "Wallpaper", אחד המגזינים המובילים בעולם בתחום העיצוב. הגיליון שבו משתתף אדוני, מוסף מיוחד בשם "Israel Revealed", יוצא לאור בימים אלה בשיתוף פעולה עם חברת אבן קיסר ומתמקד בסצנת העיצוב הישראלית.

 

את פרויקט הקולינריה צילם צוות המגזין בכתית, מסעדת הדגל של אדוני בתל אביב. "לפני שהם פנו אלינו הם ביררו, ולשמחתי קיבלו המלצות על המסעדה בתחום עיצוב המנות", מסביר אדוני. "לי היה חשוב קודם כל שהצוות יגיע לאכול במסעדה, לפני הצילומים. הם לא תיארו לעצמם שיש משהו שמתקרב לרמה הזאת בישראל".

 

איך בחרת את המנות?

"אלה מנות שמוגשות במסעדה, ועיצבתי אותן בדיוק בדרך שהן מוגשות בה, אבל על כלים מיוחדים של אבן קיסר. בנינו ביחד קומפוזיציה של מנות על שולחן ענק, ואני גאה מאוד בתוצאה".

 

עיצוב המנות לוקח לו, לדבריו, הרבה יותר זמן מאשר המחשבה על החיבור בין חומרי המנה: "זה דורש מחשבה עמוקה, ניסיונות רבים להגיע לטקסטורות ועמידות ושימוש בטכניקות קלאסיות ומודרניות - וכל זה מבלי לפגוע בטעם".

 

הפרויקט של אדוני הפרויקט של אדוני

 

אתה יכול לתת דוגמה למנה כזו?

"כן, למשל מנה חדשה של קרפצ'ו שרימפס שתיכנס למסעדה בערב הסילבסטר. השרימפס המקומיים יהיו חתוכים בצורה יפנית מסותתת, ולצדם יהיו בועות קטנטנות משבעה סוגי נקטרים, ממנדרינות, פומלות, לימון פרסי, לימון כבוש ועוד. על כל בועה יונח פרח שונה של סחלב אכיל, ובצד המנה תשב בועה חלולה קפואה בגודל כדור פינג פונג ממי עגבניות, ובתוכה קצף של מי מוצרלה. מעליה נפדר אבקה של שמן זית ועלי בזיליקום. זו, מבחינתי, מנה עם קומפוזיציה של צרחות. יש מנות שהיצירה שלהן מקבילה לזו של בניית פסל סביבתי".

 

ומה יהיה מחירה?

"סביב 100 שקל. אלה תהליכים שעולים כסף. יש אנשים שהנושא האסתטי באוכל לא חשוב להם, וזה לגיטימי, אבל מסעדה כמו כתית היא כמו מוזיאון קולינרי. מי שלא מתחבר לא יבוא לאכול פה".

 

המורכבות הזאת לא באה לפעמים על חשבון הטעם?

"בעוונותיי, לפני חמש־שש שנים הרשיתי לעצמי להגיע למצבים שבהם העיצוב או הטקסטורה גרעו מהטעם, אבל היום זה כבר לא יקרה. היום, אם אני לא צורח מאושר כשאני לוקח ביס מהמנה - נכשלתי. במיוחד כשמדובר במנה שנראית טוב, האכזבה היא ענקית אם הטעם לא עומד בציפיות".

זו הפעם הראשונה שאתה זוכה לחשיפה בקנה מידה בינלאומי כזה?

 

"השתתפתי כבר בעשרות פרויקטים וכתבות, אבל ל"Walpaper" יש ערך מוסף בהתחשב בכך שבסיס האם שלו בלונדון. זו עיר שאנחנו רואים בה יעד להתפתחות הקבוצה שלנו, לצד ברלין וניו יורק, והחשיפה בלונדון מכינה אותנו לקראת הצעד הבא".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x