$
מוסף באזז ספטמבר 2014
באזז סתיו

מחוץ למסגרת

אחרי שנים של צילום דוגמניות קווין ראס נשבר: הוא עזב את החיים שלו, נכנס למכונית והחל לנסוע בדרכים האחוריות של אמריקה ולצלם אותן באייפון. וממש בלי להתכוון הוא מצא את עצמו מרגש עשרות אלפי עוקבים באינסטגרם ומסומן כצלם הטבע המדובר בעולם

קווין ראס נמצא באנקורג', אלסקה, ומתלבט מה יהיה הצעד הבא שלו. "האמת היא שאין לי תוכניות", הוא אומר. "כל המסע הזה מעולם לא היה מתוכנן, גם לא להגיע לאלסקה. חבר שלי מאוד רצה לנסוע לאלסקה, אז נסענו. בסוף הוא חש ברע ונאלץ לחזור לפורטלנד, אז כרגע אני לא יודע כמה זמן אשאר. תכננו להיות פה עד סוף אוגוסט, ויש מקומות שאני רוצה לטייל בהם. יש המון מה לראות ולצלם".

 

זה סוג ההחלטות המקצועיות שראס (31) מקבל בשנתיים וחצי האחרונות, מאז שארז את ביתו בפורטלנד, נכנס לשברולט בלייזר הלבנה שלו והחל לנסוע בדרכים במערב אמריקה ולצלם. יש לו מושג מעורפל איפה הוא יהיה ומתי, אין לו מחויבות ללוחות זמנים או בוס שהוא צריך לדווח לו. הוא מטייל במקומות יפים ששמע עליהם, הולך לעתים בעקבות ההמלצות של אחד מה־122 אלף אנשים שעוקבים אחרי הצילומים שלו ברשתות החברתיות. וכשמשהו תופס את תשומת לבו - נוף, בעל חיים, אדם שפגש - ראס מוציא את האייפון 5 שלו ומצלם. אחר כך הוא מעבד את התמונה באפליקציה, ואם יש קליטה, מעלה אותה לחשבון האינסטגרם או הטאמבלר שלו. כל תמונה מקבלת מאות ואלפי לייקים, ורבות נרכשות מסוכנויות הצילום שהוא עובד איתן. מזה הוא מתפרנס, זו העבודה שלו.

 

קווין ראס. "אני מחפש כל לוקיישן שאנשים ממליצים עליו, ומצאתי ככה מקומות מדהימים. בכלל, אני יוצר קשרים אמיתיים דרך אינסטגרם. אם מישהו נמצא באזור שלי אני מנסה להיפגש לטיול או ארוחה. מה שנשאר מטיולים זה אנשים, לא שקיעה על הר" קווין ראס. "אני מחפש כל לוקיישן שאנשים ממליצים עליו, ומצאתי ככה מקומות מדהימים. בכלל, אני יוצר קשרים אמיתיים דרך אינסטגרם. אם מישהו נמצא באזור שלי אני מנסה להיפגש לטיול או ארוחה. מה שנשאר מטיולים זה אנשים, לא שקיעה על הר" צילום: קווין גילגן

 

בשנה האחרונה ראס הפך לסנסציה בסצנת הצלמים. הוא הבחור שלקח מצלמה פשוטה של אייפון שלכולנו יש בכיס והפיק ממנה את הבלתי אפשרי - תמונות מרגשות, מסקרנות, שנראה שטבלו אותן באמבטיה גדולה של עוצמה. איכשהו הוא הצליח להפיק מהמכשיר הזה איכויות רגישות ועוצרות נשימה, עד שבמגזין "אטלנטיק" כינו אותו "אנסל אדמס של האייפון", רפרור לצלם הנופים האמריקאי האיקוני. הצילומים שלו גם עומדים במבחן הכלכלי, והוא מתפרנס לא רע מהצילום באייפון.

 

קווין ראס בהחלט חי את החלום - או כך זה לפחות נראה עד שמדברים איתו. ייתכן שאם הראיון הזה היה נערך לפני חצי שנה או שנה הוא היה נשמע אחרת. אלא שאחרי שנתיים וחצי ראס התעייף, ובעיקר הבדידות כבר אינה קוסמת לו. "אתה חי את החלום של המון אנשים", אני אומרת, חונקת קנאה, והוא מפתיע: "את יודעת מה? זה מעולם לא היה החלום שלי. הייתי משועמם, נשאבתי לזה, יצאו מזה דברים יפים ופשוט המשכתי.

 

"מהתמונות ומהתיאור זה נשמע כמו חלום", הוא מדבר לאט, בורר את מילותיו, "אבל אני נמצא הרבה לבד, ואני לא חושב שזה החלום של מישהו. בשנה שעברה התחלתי לנסוע לכיוון דרום־מערב, וחשבתי שאסע בלי הפסקה, אבל אחרי שלושה־ארבעה חודשים בדרכים נראה לי מוזר שאני כל כך הרבה זמן לבד, אז אני מנסה יותר לאזן בין הזמן שאני נמצא לבד במכונית שלי לבין זמן עם חברים ומשפחה".

 

לקראת סוף הראיון, אחרי שהוא סיפר על הצילומים האהובים עליו, מקומות שבהם טייל והאהבה שלו לצילום, משהו בו מעט מתרכך. "זה אירוני שאני לא מתרגש מהחיים שלי כמו שאני אמור. אני כנראה מקבל את זה כמובן מאליו. מצד שני, כשאני לוקח חופש מהחיים האלה וחוזר לחיים 'נורמליים' ולמשפחה ולחברים, אני נהנה מזה יותר. ויש דברים פשוטים שאין לי כרגע ואני לומד להעריך אותם, כמו להיכנס למטבח ולמזוג לי כוס מים, או חשמל בלילה, כי אני חי במכונית לפי אור השמש. עכשיו אני מבין כמה הדברים האלה נחמדים. החיים האלה הם באמת התנסות מיוחדת, אבל כנראה חייתי בדרך הזאת מספיק כדי שאפסיק להעריך את זה, ואני לא חושב שאמשיך כך כל חיי. אבל אני כן אמשיך למתוח את הגבולות שלי, כמו לפני שלושה חודשים, כשטיילתי בהתגנבות לרכבות מסע. זה היה מרגש ומאתגר. אני לא יודע כמה זמן אמשיך עם החיים מהמכונית, אבל גם בעתיד אני אגיע למקומות שלא הייתי בהם ואמשיך לצלם דברים שמעוררים בי השראה".

 

  • טיול התגנבות לרכבות. "מתישהו אפסיק לחיות במכונית, אבל גם בעתיד אגיע למקומות חדשים", צילום: קווין ראס
    טיול התגנבות לרכבות. "מתישהו אפסיק לחיות במכונית, אבל גם בעתיד אגיע למקומות חדשים"
    |
    צילום: קווין ראס
  • מטיילים באלסקה, צילום: קווין ראס
    מטיילים באלסקה
    |
    צילום: קווין ראס
  • אמנות ב־Slab City בקליפורניה , צילום: קווין ראס
    אמנות ב־Slab City בקליפורניה
    |
    צילום: קווין ראס
  • זאבת קויוטי פצועה, מתחננת למזון בצד הדרך, צילום: קווין ראס
    זאבת קויוטי פצועה, מתחננת למזון בצד הדרך
    |
    צילום: קווין ראס
  • "אני מעלה לאינסטגרם מה שאני אוהב, גם כשברור שהתמונה לא תקבל הרבה לייקים", צילום: קווין ראס
    "אני מעלה לאינסטגרם מה שאני אוהב, גם כשברור שהתמונה לא תקבל הרבה לייקים"
    |
    צילום: קווין ראס
  • טריילר מגורים בעיירונת פורקס, צילום: קווין ראס
    טריילר מגורים בעיירונת פורקס
    |
    צילום: קווין ראס
  • הרים בסמוך לאנקורג', אלסקה, אחד הצילומים העדכניים של ראס, צילום: קווין ראס
    הרים בסמוך לאנקורג', אלסקה, אחד הצילומים העדכניים של ראס
    |
    צילום: קווין ראס
  • משפחה אמריקאית מטיילת בקרוואן, צילום: קווין ראס
    משפחה אמריקאית מטיילת בקרוואן
    |
    צילום: קווין ראס
  • מטיילים באלסקה, צילום: קווין ראס
    מטיילים באלסקה
    |
    צילום: קווין ראס

 

עין, אייפון, מכונית. זה הכל

 

עד 2009 ראס היה צלם פורטרטים מאוד עמוס. הוא התגורר בפורטלנד, במדינת אורגון, וצילם דוגמניות ודוגמנים ללא הפסקה. הוא מכר המון צילומים למאגר iStockphoto ואף עבד עבור החברה כמפקח צילומים. העבודה האינטנסיבית הזאת שחקה אותו. "לקחתי הפסקה של שנתיים, הייתי זקוק לזה", הוא מספר. "אבל הייתי מוכרח לעשות משהו, והבנתי שאוכל להמשיך להתפרנס ממכירת רישיונות לצילומים שלי באינטרנט, כי זה לא תלוי במיקום שלי. גרתי אז שבע שנים באורגון, ואפילו לא ראיתי את החוף כמו שצריך. אז החלטתי לטייל קצת, מאוד נהניתי, והתחלתי לטייל כמה שיותר. זה מילא אותי, להיות בטבע, לראות חיות. נהניתי".

 

אתה טיפוס של טבע, פחות משל העיר?

"נראה שכן. לא תמיד הייתי ככה, אבל כנראה זה מי שאני. כשהייתי בקולורדו לא מזמן לא נכנסתי לדנבר או לעיר גדולה אחרת; העדפתי להיות בהרים. אבל האמת היא שאני לא ממש בטוח מה אני עושה רוב הזמן. אני מניח שאני פשוט מסתובב".

 

באותם טיולי התאווררות ראשונים ב־2011, כשראס ראה משהו שריגש אותו הוא הוציא את מצלמת ה־SLR הדיגיטלית שאיתה נהג לעבוד וצילם. מדי פעם, בשביל הכיף, צילם עם הטלפון (אז זה היה אייפון 4). "אהבתי את התוצאה משתי סיבות. קודם כל, בטלפון ראיתי אור וקומפוזיציה בצורה חדשה, שלא ראיתי קודם. במצלמה הדיגיטלית יש כל מיני טריקים שאפשר לעשות עם הרקע, למשל, שאי אפשר לעשות עם האייפון, אז למדתי לשחק איתו, לתכנן סצנות, להשתמש במקורות אור, וזה היה אתגר מאוד גדול.

 

"הסיבה השנייה היא התוצאה. עבדתי ב־iStockphoto, ידעתי מה הדרישות, ואז העליתי תמונה של ינשופים שצילמתי עם ה־DSLR והיא נדחתה. הייתי די מתוסכל, והעליתי תמונה או שתיים שצילמתי עם האייפון והן התקבלו, ושבוע מאוחר יותר מישהו קנה אותן. אז נראה שהגיע הזמן לזנוח את ה־DSLR ולעבור למצלמה שאנשים מבינים. וזה מאוד מקל עליי, כי כשאני בדרכים אני לא חייב לפתוח את הלפטופ כדי לעבוד, אני עורך ועושה הכל מהטלפון. זה מתאים לחיים ממכונית".

 

בהתחלה הוא השתמש בפילטרים של אינסטגרם לעריכה, וממאי 2012 הוא משתמש באפליקציה VSCO Cam, "שהיתה והיא עדיין האפליקציה החביבה עליי. מהשנה יש לה גם Preset (הגדרה מראש של תכונות הצילום). קודם השתמשתי באפליקציית PhotoForge כדי לערוך ולעבד כל תמונה ותמונה. ב־VSCO Cam יש כמה Presets דומים מאוד למה שעשיתי לבד קודם בפוטו־פורג', ואני מאוד מרוצה מהתוצאה של הצילומים באפליקציה הזאת". באפליקציה אחרת שהוא נהג להשתמש בה, Afterglow, יש פילטר על שמו, "Russ".

 

"Street Walker", ביזון בפארק ילוסטון. "אף פעם לא ראיתי ביזון כל כך מקרוב. פשוט הוצאתי את היד מהמכונית וצילמתי. אני מוכר הדפסים של הצילום הזה כמעט בכל יום" "Street Walker", ביזון בפארק ילוסטון. "אף פעם לא ראיתי ביזון כל כך מקרוב. פשוט הוצאתי את היד מהמכונית וצילמתי. אני מוכר הדפסים של הצילום הזה כמעט בכל יום" צילום: קווין ראס

 

מה שחשוב זה אנשים

 

תיאורטית, כולם יכולים לעשות את מה שהוא עושה. לכולם יש אייפון או טלפון דומה עם מצלמה. תמורת כמה דולרים כל אחד יכול להוריד את VSCO Cam, וכולנו מטיילים ורואים חיות בטבע. אבל לצילומים של ראס יש קסם יוצא דופן, מין עוצמה פנימית שקטה שמרתקת את הצופה, מעוררת בו קנאה, סקרנות, טוויית סיפורים דמיוניים על המצולמים. חלק מזה נעוץ, כנראה, ביכולת טכנית, אבל חלק הוא גם העין והאדם שמסתכלים, מרגישים, ובוחרים מה לצלם.

 

ראס נוסע בדרך כלל לפארקים לאומיים רחבי ידיים, מקומות מעניינים ששמע עליהם, קהילות יוצאות דופן. הוא משוטט, מטייל, סופג ומצלם. בפארק יוסמיטי הוא ראה לצד הכביש קויוטי (זאבת ערבות) עומדת על שלוש רגליים, לאחר שהרביעית נפצעה. בלעדיה היא לא יכלה לצוד, ונאלצה להתחנן למזון לצד הדרך. אפשר לראות את העצבות על פניה, בתמונה שצולמה אגב באמצעות אינסטגרם. הוא הצליח לצלם מקרוב סוסי פרא משתובבים בשלג, איילים בוויומינג, ובמפלי ברוקס באלסקה הוא צילם תמונה עוצרת נשימה של דובים רוחצים במים עם דגים שלמים בין שיניהם.

 

אף שרוב הזמן הוא לבד, מדי פעם מצטרפים אליו חברים, צלמים אחרים או אנשים שהוא פוגש בדרך, כמו משפחת קראוס, שעם ארבעת ילדיה והכלב התלותי ג'ק פגשה את ראס במהלך טיול בקרוואן בקליפורניה. יוצא לו לבקר במקומות מסקרנים, כמו העיירונת פוֹרְקס במדינת וושינגטון, שגרים בה מעט יותר מ־3,500 אנשים, או קהילת Salvation Mountain במדבר בקליפורניה, שמוקדשת למסר "אלוהים זה אהבה", ומושכת אליה ערבוביה של נוצרים, אוהבים ואמנים.

 

להרבה מקומות הוא מגיע בעקבות המלצות של העוקבים שלו באינסטגרם. "אני מחפש כל לוקיישן שאנשים ממליצים עליו בהערות לתמונות, ומצאתי ככה כמה מקומות מדהימים", הוא מספר, "ואני יוצר קשרים אמיתיים דרך אינסטגרם. רק אתמול אכלתי צהריים עם זוג צלמים גרמנים שמטיילים באלסקה. אם מישהו נמצא באזור שלי ויוצר קשר, כמעט תמיד אנסה להיפגש לטיול או ארוחה משותפת. כולם נחמדים, ותמיד יש להם סיפור לספר. כשאני חושב על הטיולים שלי, מה שבולט בזיכרונות הוא האנשים, לא שקיעה או סצנה מאיזה הר".

 

"Winter Horseland", סוסי פרא משתובבים בשלג במדינת אורגון "Winter Horseland", סוסי פרא משתובבים בשלג במדינת אורגון צילום: קווין ראס

 

הפידבק שאתה מקבל באינסטגרם חשוב לך?

"הוא די חשוב, ועם זאת אני מאמין שאם הצילום שלך יהיה מבוסס רק על הפידבקים מאינסטגרם זה יגרום לך לייצר צילומים רבועים, מעובדים בהגזמה ועם קומפוזיות מפושטות מדי. שמתי לב שזה מה שמושך הרבה אנשים. אני מעלה לאינסטגרם מה שאני אוהב. לפעמים אני יודע שתמונה לא תקבל הרבה לייקים, שלא הרבה אנשים יתעניינו בה, אבל זה לא באמת חשוב לי".

 

איך אתה מחליט מה לצלם? אתה רואה כל כך הרבה דברים, ואת הטבע אי אפשר לביים.

"לפעמים אני עובר את היום, מקבל השראה ממה שסביבי ומצלם את מה שתופס לי את העין. ולפעמים אני מחפש דברים מסוימים, כמו נוף שראיתי בסרט או שקראתי עליו, או לוקיישן מסוים שסיפרו לי עליו. בדרך כלל את התמונות האלה אני יותר אוהב. יש צילום מצליח מאוד של ביזון שחצה את הכביש בפארק ילוסטון (ראס מכנה אותו Street Walker). זה היה מדהים, אף פעם לא ראיתי את החיה הזאת כל כך מקרוב. וזה היה פשוט, בנסיעה הראשונה שלי בפארק. אפילו לא יצאתי מהמכונית, הוצאתי את היד וצילמתי. כל אחד היה מצלם את זה. אני מוכר הדפסים של הצילום הזה כמעט בכל יום, אבל הוא לא מהתמונות החביבות עליי, כי אני אוהב יותר את אלה שאני מתאמץ ועובד קשה כדי להשיג מאשר את אלה שמגיעות אליי. לפני שבועיים עשיתי טיול תרמילים בהרים מחוץ לאנקורג'. הנוף פתוח, בלי עצים ויערות, רק הרים וסלעים, וטיפסתי על איזה הר, זה היה מעט מסוכן, כדי לצלם מהפסגה. נהניתי מהצילומים האלה יותר מכל דבר שצילמתי ליד המכונית שלי או בשביל מטיילים בטוח. צילומים כאלה מרגשים אותי יותר".

 

יש דברים שהמצלמה של האייפון לא מספיק טובה עבורם?

"כן. רוחב העדשה די צר, אז אם אתה רואה משהו עם העין ומנסה לתפוס אותו עם המצלמה הוא ייראה רחוק יותר. ויש את עניין הצילום מול השמש. כמו מצלמה זולה, המצלמה של האייפון פשוט לא מסוגלת להתמודד עם כל האור הזה. אלה שתי ההגבלות העיקריות".

 

יש טענה שמאז שאפשר לצלם ולערוך בטלפון, כל אחד יכול להיות צלם. זה איום על צלמים מקצועיים כמוך?

"זה לא איום, ולמעשה אני נהנה יותר לראות את העבודה של לא־צלמים מאשר של צלמים. הרבה פעמים הצילומים של אנשי מקצוע נראים דומים זה לזה בסגנון, במה שהם מנסים להציג. אבל כשאתה נותן מצלמה למישהו שלא יודע כלום, אתה מקבל קומפוזיציה ותאורה שצלם מקצועי כנראה לא היה חושב עליהם ולא היה מצלם. זה כן לקח עבודה ממקצוענים, אבל מצד שני, יש אנשים שבזכות הטלפון מגלים שיש להם עין טובה או גישה אמנותית, והטלפון מאפשר להם להחצין את הכישורים האלה. אז אני נהנה מאנשים לא מקצועיים שמשתמשים בטלפון ובאפליקציות עריכה לצילום, ואני לא חושש שזה ייקח ממני עבודות. זה רק יוסיף לצילומים היפהפיים שיש לנו".

 

חזרה לפילם

 

מ־2012 ראס צילם רק עם האייפון. כמעט 3,800 תמונות כאלו נמצאות בחשבון האינסטגרם שלו (instagram.com/kevinruss). "למה אייפון? כי זה מה שיש לי", השאלה מעט מפתיעה אותו. "לא עשיתי מחקר, אני לא יודע אם יש סמארטפונים עם מצלמות טובות יותר". באפריל השנה, אולי כחלק מתחושת הרוויה, הוא התחיל לצלם מדי פעם עם מצלמת הפילמים הישנה של אמא שלו והתאהב. את התמונות האלה, לצד תמונות ממצלמת ה־DSLR שלו, הוא מעלה לחשבון הטאמבלר שלו (kevinruss.tumblr.com). "אני מניח שהימים של צילום רק עם האייפון הסתיימו", הוא אומר, "אני מצלם יותר ויותר עם פילם, וגיליתי שאני נהנה מזה. זו הפעם הראשונה בשנתיים האחרונות שנהניתי ממצלמה יותר מאשר מהאייפון".

 

אז מה הלאה? תחליף טכנולוגיה?

"לא, אני אמשיך לצלם עם האייפון ואצלם גם פילם. אחת הסיבות שאני נהנה מזה היא שזה משהו שלא עשיתי קודם, זה אתגר חדש. זו היתה גם אחת הסיבות לכך שהתאהבתי באייפון: הוא היה חדש, שונה ומאתגר. אני אנסה לצלם יותר בפילם, אבל בטבע הדברים קורים מהר מאוד, ואני לא חושב שאוכל לתפוס כל מיני רגעים בפילם כמו בטלפון. מצד שני, לתמונות בפילם יש יותר אופי ועומק".

 

ומה אחרי אלסקה?

"אני עוד לא יודע. גדלתי בקליפורניה, ולמרות זאת יש אזורים בצד המזרחי שלא ראיתי ושאני רוצה לראות. חבר שנסע לאיזשהו אגם שם סיפר לי שהוא ראה פסגות גרניט מחודדות, שאני אוהב, ומאוד מתחשק לי לנסוע. אז זה לפעם הבאה שאהיה בקליפורניה. עוד רעיון שהיה לי הוא לעשות את זה גם במדינות אחרות. זה יהיה מאוד מאתגר, במיוחד אם אני לא דובר את השפה. נראה, עדיין אין לי מושג מה אעשה". ¿

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x