שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פנאי

"איש טוב שעשה דברים רעים"

הוא ירה באשתו ונשלח לבית משוגעים, שם כתב את "השתיין" בקוד שפוענח לאחר מותו. תרגומו לעברית הוא הזדמנות לחשוף את סיפורו המטורף של הנס פאלאדה, הגאון מאחורי רב־המכר "לבד בברלין"

אורי שאלתיאל 11:2421.01.14

מי היה הנס פאלאדה האמיתי? מחבר רב־המכר העולמי "לבד בברלין", שהיה בין הראשונים לכתוב על ההתנגדות הגרמנית לנאצים, היה הרבה דברים: חולה נפש מטורלל, ידידם של בכירי הנאצים, שוביניסט אלים וסופר אמיץ שבמשך שנים היה לא מוערך, אבל דווקא הוא הצליח יותר מכל איש אחר לפניו להחזיר לישראלים מעט אמון בגרמניה, כשגרם ליותר מ־150 אלף מהם לקרוא את סיפור התנגדותם של שני גרמנים מהשורה לנאצים.

הנס פאלאדה ובנו. "סיפרו לי על אדם מאוד לא יציב" הנס פאלאדה ובנו. "סיפרו לי על אדם מאוד לא יציב"

 

סיפור החיים של רודולף וויליאם פרידריך דיצן, שאימץ לעצמו את הכינוי הנס פאלאדה בהשראת האחים גרים, כולל תחנות כמו הריגת חבר בגיל 12 וניסיון לרצוח את אשתו. למשוואה הזאת יש להוסיף את העובדה שאת הספר "השתיין", שיוצא בימים אלה לראשונה בעברית בהוצאת ידיעות ספרים ופן (תרגום: יוסיפיה סימון), כתב פאלאדה בזמן אשפוז פסיכיאטרי לאחר ששר התעמולה הנאצי יוזף גבלס החליט להציל את חייו.

 

הספר נכתב בשפת קודים מוזרה, ורק ב־2009, עשרות שנים לאחר מותו, פוענח בידי שורה של חוקרים ספרותיים. כמעט בטוח שמישהו בקרוב יעשה על זה סרט. כדי לחסוך להפקה העתידית כמה דולרים מנסה גם נכדתו של פאלאדה, סיבלה דיצן, לענות על השאלה - מי היה הנס פאלאדה האמיתי?

 

הנס פאלאדה ובניו. "בגרמניה חושבים שסבא לא היה מספיק אינטלקטואל" הנס פאלאדה ובניו. "בגרמניה חושבים שסבא לא היה מספיק אינטלקטואל"

 

דיצן (43) היא מפיקת תיאטרון בנירנברג, גרמניה. ב־20 השנים האחרונות היא אוספת קטעי עיתונות וטלוויזיה על סבה שנפטר ב־1947 ושלא זכתה להכירו. "האיש היחיד ששוחחתי איתו והיה לו מגע ישיר עם סבא הוא דודי אכים", היא אומרת, "הוא תמיד סיפר על אדם מאוד לא יציב. מצד אחד, הוא יכול היה לצאת איתו למסע שיט ולשוחח על ספרות, מצד שני הוא לפעמים היכה אותו ללא שום סיבה. אכים אמר שלסבא היה פיצול אישיות. הוא היה איש טוב עם מחלת נפש שגרמה לו לעשות דברים רעים".

 

"לבד בברלין" נכתב לאחר שהנאצים הובסו. במשך כמעט כל מלחמת העולם השנייה חי פאלאדה חופשי בברלין, לגמרי לא לבד. ידוע על קשרים אישיים שלו עם גבלס, שבניגוד למבקרים אהב את סגנון הכתיבה של פאלאדה ואפילו הזמין ממנו ספר שאמור היה לפאר את הנאצים. האגדה מספרת על מפגש בין השניים, שבו הסביר גבלס לפאלאדה בדיוק מי יהיו הגיבורים ומה עליהם לעשות. סיפור שקרה באמת? לא ברור, אבל מה שבטוח הוא שבאותו ערב פאלאדה חזר הביתה וירה באשתו, והיא ניצלה בנס. בית המשפט גזר עליו מוות, אבל גבלס הציל את חייו, אשפז אותו בבית משוגעים והכריח אותו לכתוב את הספר על הנאצים בתוך שלושה חודשים.

הידרדרות הגוף והנשמה

 

"השתיין". וידוי מטלטל "השתיין". וידוי מטלטל

התוצאה היא "השתיין", ספר שיש בו המון, אבל אין בו כמעט שום מילה על נאצים או מלחמה. רק וידוי אישי חושפני ומטלטל על הרומן הטראגי של פאלאדה עם האלכוהול. פאלאדה לא עושה לעצמו הנחות. הוא מתאר בעוצמה רבה את הייסורים שגרם לו האלכוהול, את פרצי האלימות בעקבותיו ואת הידרדרותם של הגוף והנשמה. למרות כל אלה הוא לא מנסה להסתיר אפילו לרגע את אהבתו היוקדת למשקה, אפילו ברגעים הקשים ביותר שלו.

 

"אין ספק שמדובר במסמך אוטוביוגרפי", אומרת דיצן, "סבא שלי היה אלכוהוליסט והוא כתב את הספר הזה על עצמו. אני חושבת שכל הסיפור שלו מקופל בפרשה הזאת. מצד אחד, הוא רצה להרוג את סבתא שלי והיה חולה נפש ואלכוהוליסט שהסב המון בושה למשפחה שלנו. מצד שני, כשגבלס הכריח אותו לכתוב ספר שמפאר את הנאצים, הוא ישב בבית המשוגעים וכתב בקודים ספר שלא קשור בכלל למה שהאיש השני הכי חזק בגרמניה ביקש ממנו. אני חושבת שעמוק בפנים הוא נחנק ממה שקרה למדינה שלו, ועל כך הוא כתב אחר כך את 'לבד בברלין' - על חוסר היכולת לעשות משהו נגד המפלצת הזאת, על היכולת רק לשתות בכל יום בקבוק של אלכוהול ולהשתגע. זה בדיוק מה שסבא שלי עשה".

 

נשכח מאחור

 

פאלאדה זכה למרבית תהילתו בחייו לאחר פרסום הספר "איש קטן לאן" ב־1932. הספר הפך לרב־מכר גם בארצות הברית ואפילו ללהיט הוליוודי בימים שלפני המלחמה. בזמן המלחמה פאלאדה כתב מעט מאוד, כנראה בשל חשש מהשלטונות, והעדיף לכתוב ספרי ילדים. שלושת ספריו האחרונים - "השתיין", "בארצי הזרה לי" ו"לבד בברלין" פורסמו לאחר שמת ב־1947. בשנות החמישים נמכר "לבד בברלין" במיליוני עותקים בגרמניה, ותלמידי בתי הספר חויבו לקרוא אותו, אבל ב־50 השנים שלאחר מכן פאלאדה כמעט נשכח, עד שסוכן ספרים אמריקאי קרא את "לבד בברלין" והחליט לתרגם אותו בשנית. השאר כבר היסטוריה.

 

הנכדה סיבלה דיצן. "עמוק בפנים הוא נחנק ממה שקרה למדינה" הנכדה סיבלה דיצן. "עמוק בפנים הוא נחנק ממה שקרה למדינה"

 

"בגרמניה חושבים שסבא שלי לא היה מספיק אינטלקטואל, זה בכל מקרה מה שמבקרי הספרים חושבים. הם כותבים שהוא היה שתיין שאהב לכתוב, אבל לא מישהו שיכול להיחשב סופר גדול כמו אריך מריה רמרק. הם חושבים שכל הכתיבה של סבא היתה בשביל לנסות לגנוב מ'במערב אין כל חדש' של רמרק".

 

"לבד בברלין". חלוצי "לבד בברלין". חלוצי
ואולי אתם הגרמנים פשוט לא אוהבים שאומרים לכם את האמת בפנים.

"במשך הרבה שנים גם אני חשבתי שזה נכון, אבל בעקבות ההצלחה של הספר באנגליה ובאמריקה גרמניה גילתה אותו מחדש והוא נמכר גם כאן מצוין. אני חושבת שזה לא מקרי. אחרי הרבה מאוד שנים של הלם אני חושבת שהגרמנים סוף סוף מכירים באחריות שלהם לאסון הכי נורא בהיסטוריה. זה אולי קשור לעובדה שכמעט לא נשארו אנשים שחיו בתקופה הזאת. אחרי שהסבים והסבתות שלנו מתו הצלחנו להתמודד עם האמת".

 

את אומרת "אחריות". המילה הנכונה היא לא "אשמה"?

"זה נכון מאוד, הגרמנים מוכנים לקחת אחריות, אבל הרבה יותר קשה לנו לשאת באשמה. גרמניה עסוקה מאוד בהשוואה הזאת בין אחריות לאשמה בשנים האחרונות. בעיניי זה פחות חשוב, העיקר הוא שעכשיו אנחנו מצליחים להביט לאמת בפנים ולהפסיק לברוח ממנה".

 

סבא שלך היה שונה. הוא כתב את האמת כבר אז.

"אני חושבת שזה ההישג הכי גדול שלו. ביצירה אחת חזקה ואדירה הוא הראה לעולם כמה היה קשה לגרמנים להתנגד לנאצים, אפילו בדברים הכי קטנים. אני חושבת שב'לבד בברלין', יותר מבכל יצירה אחרת, סבא שלי מצליח להסביר למה גם האנשים הכי טובים לא יכלו לעשות כלום נגד הנאצים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x