"אני אתאיסט גמור ומאוהב בתנ"ך"

לאחיות במחלקת העיניים בבית החולים תל השומר אין שום ספק מי הסופר הטוב בארץ. במהלך השעות שביליתי שם במחציתו של ד"ר אריאל בר, לפחות ארבע מהן לקחו אותי הצידה כדי לבדוק שאכתוב רק דברים טובים על גיבור המחלקה. "אתמול קראתי 170 עמודים מהספר החדש שלו ופשוט לא הצלחתי לעצור", סיכמה אחת מהן, "האיש הזה הוא אגדה. לא מספיק שהוא מנתח עיניים מעולה וגם סופר מצליח, אתה יכול לראות גם איך הבחורות כאן מסתכלות עליו. אין מה להגיד, דוגמן".

ד"ר אריאל בר. "הכתיבה מכניסה אותי לטירוף" צילום: עמית שעל

וזה עוד לא הכל: חוץ ממנתח מוצלח, סופר רציני וגבר מרשים (ככה זה כנראה כשאח שלך הוא המגיש המסוקס ירון ברובינסקי, הגנים נשארים במשפחה) בר (49) הוא גם הרפתקן חסר מעצורים, חובב מושבע של חילוץ וטיפול באסונות בינלאומיים. במסגרת תפקידו כקצין רפואה בצה"ל הוא יצא לעשרות מסעות כאלו, שעליהם פרסם בעשר השנים האחרונות שני ספרים.

"תגיד לי עכשיו שעוד שעה אנחנו יוצאים לשיקגו להציל איזה מישהו שתקוע במינוס 50 מעלות, אז עוד שעה אני אהיה על המטוס הזה בלי לשאול שאלות", הוא אומר כשאנחנו נפגשים בביתו הנעים בפאתי גדרה. "זה מה שאני. גם במקרים קיצוניים, כמו בנסיעה האחרונה ליפן שכולם דיברו על קרינה, אותי זה בכלל לא הטריד. לא היה לי אכפת. אחר כך חשבתי על זה שזה קצת מוזר, אבל לבן אדם אסור להתכחש למה שהוא. ואני בן אדם שלא מסוגל להתמודד עם חיי שגרה משעממים. פשוט לא מסוגל".

ד"ר ברק בדרום אמריקה. "תגיד לי עכשיו שיוצאים לשיקגו להציל מישהו שתקוע במינוס 50 מעלות, אני אהיה על המטוס"

אז אם מחר בדרך לעבודה תשמע שהיתה רעידת אדמה בזימבבואה, תסתובב לכיוון שדה התעופה?

"האינסטינקט הראשוני יהיה להסתובב לכיוון שדה התעופה, בהחלט. תראה, אני לא מחזיק מעצמי גיבור גדול, להפך, אני מפחד מהרבה דברים. אני לא איש אמיץ. בוא נגיד את זה ככה, לכל אחד בעולם יש משהו שהוא אמיץ בו, ואני מצאתי את הדבר שלי".

ואיך זה בדיוק קשור לכתיבה?

"אני בן אדם שצריך כל הזמן ריגוש ותשוקה. יש לי כאילו הכול בחיים אבל זה פשוט לא מספיק לי, וזה מה שהכתיבה עושה לי. היא מכניסה אותי לטירוף, היא מוציאה לי את הקישקע, היא גורמת לי להתמסרות מוחלטת ומרגשת. זה היום התשוקה שלי בחיים".

הארה מספר שופטים

הספר החדש של בר

התשוקה הזו היא שהובילה אותו לכתוב בשלוש השנים האחרונות את "יותם", רומן תנ"כי רחב היקף שיוצא למדפים בימים אלו בהוצאת רימונים. "התחלתי לקרוא את התנ"ך לפני שלוש שנים לגמרי במקרה", הוא מסביר כיצד מצא את יותם שלו. "הייתי בבת מצווה רפורמית והילדה קראה שם את הטקסט ולא הבינה מילה ממה שהיא אומרת. ישבתי שם וחשבתי 'וואו, איזה סיפור נפלא, אני חייב לקרוא את זה'. וזה מה שעשיתי, מ'בראשית ברא אלוהים'. כשהגעתי לפרק ו' בספר שופטים קיבלתי את ההארה שלי - על הפרקים האלו אני הולך לכתוב רומן".

בפרקים אלו מסופר על יואש וצעיר בניו גדעון, שהפך למנהיג ולשופט וסירב למלוכה. יותם היה אחד מ־70 בניו של גדעון ולתהילתו זכה בזכות משל האטד, שבעזרתו מסביר יותם לכל מי שרוצה לשמוע שהמלך הוא עירום ושהפוליטיקאים מושחתים. יותם של בר הוא סוג של מנהיג חברתי, דפני ליף של לפני 3,000 שנה אם תרצו. גם כאן זה יסתיים באכזבה, אבל גם עם מקום בספרי ההיסטוריה.

בר מספר על תחקיר לרומן שלקח אותו למסע של שנתיים בין עשרות חוקרים ומומחים. "בהתחלה חשבתי שאני פשוט יכול לכתוב ספר", הוא מספר. "אבל אז הבנתי שאני לא יודע מה הם אכלו, איך הם התלבשו ועל מה הם דיברו בתקופה ההיא. לא ידעתי כלום וידעתי שאני חייב לדעת הכל. אני מאוד טוטאלי בכתיבה שלי. כשאני כותב אני משוכנע שאני יושב בעופרה לפני 3,000 שנה, ואם אני ארים את הראש אני אראה את החמורים ואת הדרך המובילה לשכם. לא היה לי שום ספק בזה, בכל החושים האפשריים. זה כמו טראנס. כמו לצאת מהגוף ולהגיע לעולם הקסום הזה".

אבל אם כבר לצאת מהגוף, אז למה דווקא לעופרה?

"אני אתאיסט גמור ומאוהב לחלוטין בתנ"ך. זה בלתי נתפס שהטקסטים המופלאים האלו נכתבו לפני 3,000 שנה. אלו היו אנשים מוכשרים מאוד, שידעו לספר סיפורים בצורה מאוד אובייקטיבית. את ספר שופטים, למשל, כתבו שלושה אנשים שונים, ולכל אחד מהם יש סגנון כתיבה אחר ואג'נדה אחרת, אבל כולם מסורים לאמת. אלו אנשים שישבו בלילה באוהל וחצבו דברים נפלאים על אבנים. בעיניי זה פשוט מדהים".

יש עתיד

במהלך הכתיבה בר הבין שאמנם הוא כותב ספר על אירועים שקרו לפני אלפי שנים, אבל הדמיון גדול לישראל מודל 2014. "אני כותב על תקופה של שני דורות, אחרי שחצו את הירדן, וכשכתבתי את זה הבנתי כמה זה קרוב למה שקורה כאן היום", אומר בר. "גם אנחנו דור שני או שלישי בארץ, גם אנחנו נמצאים בתקופה מחורבנת, נלחמים עם כל השכנים שלנו. גם אנחנו לא מוצאים את עצמנו, רבים בתוך השבטים שלנו, וגם לנו אין מלך, אבל יש המון שחיתות ומאבקים פנימיים".

זה נשמע כמו חזון נורא פסימי.

"לא בהכרח. כי אחרי כן מגיעה מלכות דוד ואיתה תקופה נפלאה לעם ישראל. אני משוכנע לחלוטין שזה יקרה גם אצלנו. אבל כאן זה יהיה בשקט, בשלום ובשלווה שינחתו עלינו להרבה שנים. תגידו שאני משוגע, אבל אני בטוח שהחזון הזה מעבר לפינה".