לחיות נכון - אימון אישי: תוך כדי תנועה
שיטת key dance משלבת ריקוד עם אמנויות לחימה מורכבות, אבל מתאימה לכל הגילים, אינה מחייבת ידע מוקדם ומשפרת את הקואורדינציה
"העבודה מתוך הקי (נקודה אנרגטית במרכז הגוף) מאפשרת לגוף ללמוד מחדש תנועתיות נכונה וטובה יותר. מתוך הרכות והשחרור נוצר חיבור לתנועה ולגוף, ויכולים להיווצר הרגלי תנועה מחדש", מסבירה ליאור אייל, מדריכת קי דאנס (key dance) בקאנטרי רעננה, את הראציונל שמאחורי השיטה.
את שיטת קי דאנס פיתח הישראלי אייל שמש. השיטה משלבת בין ריקוד, עקרונות של תורות לחימה מהמזרח הרחוק (אייקידו, טאי צ'י וצ'י קונג) ושיטות מערביות לחקר התנועה, דוגמת פלדנקרייז.
ליאור אייל באימון. מלווה במוזיקה במגוון סגנונות צילום: עמית שעל
השיעור מתחיל באיתור הקי, צ'י בסינית, מקור האנרגיה בפילוסופיה של אמנויות לחימה מזרחיות, הנמצא במרחק שתי אצבעות מהטבור. "ההתחלה היא ממקום מדיטטיבי, כדי להתחבר לגוף, ומתוך החיבור הזה התנועה והאימון מתחילים", מסבירה אייל.
אחרי סדרת נשימות וחימום קל השיעור מתחיל, מתחילים בצעדי תנועה פשוטים שלאט לאט הולכים ומסתבכים. הצעדים כוללים גם קפיצות וצעדי קפוארה, ונעשים כולם מתוך מודעות לנקודת הקי האנרגטית. כל תנועה וצעד נעשים באופן סימטרי בשני צידי הגוף, ומדי שיעור חוזרים על אותן תנועות. מאותגרי הקואורדינציה, מבהירה אייל, יכולים ללמוד את הצעד הבסיסי, ולהתקדם לאט לצעדים הבאים, "תוך הקשבה לעצמם". השיעור נמשך שעה ומלווה במוזיקה במגוון סגנונות בהתאם לקצב התנועה - ממוזיקת עולם ו"שאנטי" ועד היפ־הופ וטרנס. אייל מעדיפה שהמשתתפים יתעמלו כשהם יחפים כדי שיוכלו "להשתמש מחדש בכפות הרגליים וללמוד מחדש איך להתחבר לקרקע, ללא צורך בנעליים כבולמות זעזועים".
השיעורים מתאימים לכל הגילים, ואין צורך בידע מוקדם בסגנונות הריקוד. "השיעורים מיועדים לאנשים שאוהבים לזוז ולהתנועע, רוצים להתחבר מחדש לגוף ולהתחטב ולרזות", אומרת אייל. "היתרון בשיטה הינו שהיא מאפשרת פעילות אירובית קצבית ואינטנסיבית שמשלבת מקום מודע וקשוב, מאפשרת תנועה נכונה ומעניקה כוח ואנרגיה מחודשת, כפי שקורה באימון".
למה זה טוב? שיפור הסירקולציה בגוף, הקואורדינציה וזרימת התנועה, חיטוב הגוף, הרזיה וחידוש המאגרים האנרגטיים.
פרטים: 50 שקל לשיעור; יום רביעי, 20:15 בקאנטרי רעננה, הסדנא 15, אזור התעשייה קריית אתגרים.
זמן סוכר
מאמר בכתב העת של איגוד הרפואה האמריקאי מעודד אכילת פירות וקובע: הסוכר בפירות מועיל וגורם לתחושת שובע
אוהבי הפירות שנלחמים בתשוקה למתוק מהטבע ישמחו לשמוע כי לפי מאמר שפורסם בחודש שעבר בכתב העת של איגוד הרפואה האמריקאי, הסוכר בפירות יותר מועיל ממזיק. במלחמה נגד השמנת היתר הסוכר הפך לאחד האויבים המרכזיים, אך כעת ד"ר דיוויד לודוויג, מומחה למניעת השמנת יתר מאוניברסיטת הרווארד, טוען שאין לוותר על הפירות.
חשוב לאכול בכל הצבעים כדי למקסם את היתרונות צילום: שאטרסטוק לודוויג אמר בראיון ל”ניו יורק טיימס” בעקבות פרסום המאמר שאכילת סוכרים המצויים בפירות אינה קשורה לשום השפעה בריאותית שלילית - לא משנה כמה פירות נאכל. ההרכב הסיבי שלהם, הוא מסביר, גורם לתחושת שובע ומסייע במניעת אכילת יתר, לצד יתרונות מטבוליים נוספים. כשהפירות נצרכים בצורתם הטבעית הסוכר שבהם נספג בזרם הדם באטיות, שלא כמו במקרה של צריכת משקאות קלים, אפילו אם יש בהם אותו יחס של סוכר. בארבעה תפוחים, למשל, יש אותה כמות סוכר כמו בכ־70 מ"ל משקה קל, אך קצב הספיגה שלהם בדם שונה לחלוטין.
בעוד הגוף מפרק את הסוכר שבתפוחים בתהליך אטי, משקאות קלים גורמים לעליות פתאומיות ברמות הסוכר, שתורמות להגדלת הסיכון למחלת הסוכרת. לודוויג ממליץ, אם כן, כי מאמצי הגופים האמונים על בריאות הציבור צריכים להתמקד בהפחתת הצריכה של כל הפחמימות המעובדות, ולא רק סוכר מזוקק.
אז אפשר לאכול פירות ללא הגבלה - אבל באילו מהם כדאי לבחור? ללודוויג, ועמיתו ד"ר דיוויד כץ, מנהל המרכז למחקר מניעה באוניברסיטת ייל, אין העדפה לפרי מסוים.
עם זאת, כץ מייעץ לאכול פירות בכל צבעי הקשת כדי למקסם את היתרונות בפירות. זאת משום שהצבעים השונים מייצגים אבות מזון וחומרים נוגדי חמצון שונים.
מפרקים: נתרן
1. משרד הבריאות ממליץ על כ־1,500 מ"ג נתרן למבוגר ביממה (5–6 גרם מלח, בערך כפית ליום).
2. כמות גדולה של נתרן נמצאת בחומרים משמרים ומשפרי טעם: מונוסודיום גלוטמט, סודיום בנזואט או ניטרט, סודיום אלגינט ועוד.
3. צריכה מוגברת של נתרן, מינרל המצוי במלח, מעלה את הסיכון ליתר לחץ דם, מחלות לב ועוד.
4. יש גם מאכלים מתוקים עשירים בנתרן: דגני בוקר, מאפים וחטיפים מתוקים מוכנים (כוס אחת של דגני בוקר מתירס מכילה גם היא כ־20% מכמות הנתרן היומית הנדרשת).
5. 75% מהנתרן שאנו צורכים מצויים במזונות מעובדים. רק כ־15% מהנתרן שאנו צורכים מצויים במלח.
