ביקורת: "דקה'לה" של אנסמבל בת שבע

אנסמבל בת שבע והכוריאוגרף אוהד נהרין מעלים מופע לכל המשפחה, המבוסס על "דקה דאנס" למבוגרים, שמורכב מיצירותיו המוכרות והזכורות של נהרין, הכוריאוגרף ומנהלה האמנותי של הלהקה.

בת שבע צילום: גדי דגון

קהל היעד: משפחות חובבות מחול.

דבר המבקרת: מי שצפה בעבודותיו של נהרין לאורך השנים יזהה את הקטעים מ"מקס", "שלוש", "זינה", "קיר", "סדר", "אנאפאזה" ועוד. העבודה - המורכבת מקטעי דואט, טריו וקטעים בהשתתפות האנסמבל כולו - נפתחת בקטע שבו נשמע קולו המוקלט של נהרין בהשראת צ'רלס בוקובסקי: "תשכחו לרגע כל מה שאתם יודעים. תשכחו את בטהובן, את הכביש, את חיים נחמן ביאליק", והרקדנים קשובים ונעים בחלל בהתאם לקצב. לקראת הסוף יורדים הרקדנים אל הקהל ובוחרים נשים, והפעם גם ילדות, שאיתן הם רוקדים ריקוד אימפרוביזורי - רגע קסום ומרגש. השיא מגיע בריקוד "אחד מי יודע" (שנוצר במקור עבור "קיר"), שחותם את המופע ומותיר את הילדים ומלוויהם עם חוויה ויזואלית אמנותית מענגת. רקדני האנסמבל הרעננים רוקדים בדיוק רב, מסורים לשפת הגאגא, ולרגעים גם מחייכים חיוך רחב, מצקצקים בלשונם וקוראים בקול. אף על פי שאין נרטיב מובנה, ואין מאמץ להתיילד או לפנות לקהל היעד הייחודי, הילדים מתמסרים למתרחש על הבמה בקשב רב. הפסקול המוזיקלי שערך מקסים וואראט, הלוא הוא נהרין עצמו, עוצמתי ומגוון. יש קלאסי, אתני, טכנו ודאנס - מעברי לידר, נקמת הטרקטור, הביץ' בויז ומיסי אליוט, ועד ויוואלדי וגם הוואי חמש אפס.

שורה תחתונה: הזדמנות לקהל הצעיר להיחשף לכמה רגעי מחול נפלאים.