• תפריט
אורבניסט

הגל החדש

בשבוע שבו חוגגת תחנת הרדיו קול הקמפוס 16 שנות קיום במסיבה ענקית, כלכליסט יצא לבדוק כיצד הפך הדור החדש של הרדיו לחברות הפקה מבוססות אינטרנט, ומה זה אומר על עתידן של תחנות ה־FM המסורתיות של צה"ל וקול ישראל

נטע־לי שמעוני 09:4030.11.11

מתיישבים, מתניעים, מדליקים את הרדיו ונוסעים. פעולה בסיסית שעושה כל נהג החל משנת 1930, שבה הומצא בארצות הברית הרדיו במכונית. אבל בשנים האחרונות חל שינוי בתחום: לפי סקרי תחנות הרדיו הארציות, האזוריות והמסחריות כמות המאזינים יורדת בכל שנה. הסמארטפון והאינטרנט מרחיבים את מגוון האופציות שלנו, ומורידים את התלות ב־FM. ניכר כי בתחנות הרדיו מבצעים שינויים כדי לנסות לשמר את אחוזי ההאזנה - בגלגל"צ בוטלו שידורי הלילה, והתוכנית "הקצה", שהיתה במשך 13 שנה מעון לחובבי האלטרנטיבה, בוטלה משיקולי רייטינג. בשנתיים האחרונות מתקיימים מהפכים תוכניים גם ברדיו 88 FM. התחנה היתה ידועה בקו מוזיקלי איכותי, ועברה ללוח שידורים אקסקלוסיבי פחות בניסיון להתאים לקהל רחב יותר. גם קולו של רדיו קול השלום הושתק לאחרונה מטעמי חוסר זיכיון שידור. אנשי הרדיו מתמודדים עם בעיות שמביאה עמה ההתקדמות הטכנולוגית, ופורמט ה־FM נע לכיוון המיינסטרים כדי לקלוע לטעמם של מאזינים רבים ככל האפשר. אבל לשוליים יש בית חם חדש - הרדיו באינטרנט.

 

ב־2008 הקימה שרי אריסון תחנת רדיו אינטרנטית בשם "רדיו מהות החיים". נראה כי מעבר לעובדה שאין מקום לערוצי רדיו נוספים בתדר הצפוף, מצאה אריסון בשידור הדיגיטלי יתרונות ובהם היכולת להעלות סרטוני הסברה, תכנים כתובים ופורומים ליצירת דיון.

 

לירון תאני לירון תאני צילום: גדעון לוין

לירון תאני - המוכר מתוכנית הרדיו "עסק שחור", בעבר מנהל התוכניות ברדיו תל אביב ובעל ותק של 12 שנה בגלגלצ ובגל"צ - משדר כעת ברדיו של אריסון, ואומר שאין דבר טבעי לו יותר מהמעבר לאינטרנט. "למה צריך רדיו? אנחנו חיים ברשת, פייסבוק, טוויטר - משם מגיע רוב הקהל שלי", הוא מסביר, ומוסיף: "אנשים מאזינים לרדיו בדרך לעבודה ובדרך חזרה ממנה, בממוצע כשעתיים ביום פקוק, ומאידך, כמה זמן אנשים גולשים באינטרנט ביום? עשו בעצמכם את החישוב. אני מאמין שרדיו FM לא פונה לאנשים שאוהבים מוזיקה, אין שם אמנות, זה כמו להסתובב בסופרמרקט". תאני טוען שאפשר להספיד את תוכניות הרדיו במודל הישן, למעט תוכניות חזקות כמו זו של דידי הררי ותוכניות ה"טוק־רדיו" ב־103 FM. "התחנה משקיעה המון באתר האינטרנט שלה כיוון שהיא מבינה את הצורך להיות בכל מקום ובמקסימום זמינות, כמו התחנות האינטרנטיות", הוא מספר. "הקהל של תחנות ה־FM מורכב ברובו מגילי 50 ומעלה, מפני שהן לא מצליחות להגיע לקהל הצעיר שכבר מזמן מחובר לרדיו באינטרנט דרך אפליקציות בסמארטפון. כשתחנות ה־FM יבינו זאת, הן יעברו לעולם האינטרנטי".

 

איל שני ויואב קוטנר

 

תחנות רדיו אינטרנטיות נמצאות בשטח כבר זמן רב. לא מעט תחנות מוקדשות לז'אנר ספציפי או יוצרות למעננו מוזיקה שנחבב על פי חישוב נתונים סטטיסטיים ומילות מפתח. אם פעם הרדיו הוא שהחליט עבורנו לאיזו מוזיקה נאזין - בעיקר ישראלית ואמריקאית - היום המאזינים יכולים להאזין באותה קלות למוזיקה המשודרת מטורקיה או מארצות הבלקן.

 

אבל בשנים האחרונות נדמה שתחנות הרדיו בישראל עברו לשלב הבא באבולוציית המדיום והיו לחברות הפקה קטנות. רדיו מאד מן היא דוגמה מעניינת. מאד מן היא חנות לאופנה אורבנית בתחנה המרכזית בתל אביב, ומשכן לחובבי אופנת הרחוב הצעירים. בקיץ האחרון הקימו בעלי החנות תחנת רדיו אינטרנטית, המשדרת מוזיקה הקורצת לחובבי התרבות העכשווית. לכבוד פתיחת התחנה התקיימה מסיבת השקה רוויית תקליטנים במועדון המוזיקה השחורה ג'י ספוט.

 

אבל יש גם הפקות בסדר גודל מרשים יותר, תחנות רדיו שאחראיות לאירועים תרבותיים רב תחומיים ואפילו יבוא אמנים מחו"ל, כשלפעמים השידור המיוחד עם האמן ברדיו הוא רק טיזר למסיבה שבה יתקלט באותו ערב.

 

חברות ההפקות טבק וחרגול הקימו לפני שנתיים את רדיו תדר. זהו בר בתל אביב שפועל בחודשי הקיץ, ובקומת הגלריה שלו תחנת רדיו אינטרנטית המשדרת תוכניות קבועות ומשתנות. לצד שידורי הרדיו מתקיימים הופעות, תקלוטים ומסיבות – וכל החוויה מלווה בשתייה, באוכל של השף איל שני ובהרבה מצב רוח מרומם.

 

מתקלטים במתחם רדיו תדר מתקלטים במתחם רדיו תדר צילום: בן פלחוב

 

רדיו תדר מארח על בסיס יומי תקליטנים, אמנים מוכרים ועצמאים, שדרני רדיו ותיקים (כמו דורי בן זאב ויואב קוטנר) ואושיות תקשורת כמו מודי בר־און ונתן ברנד. למסיבות סגירת העונה הם דואגים להביא אמן גדול מחו"ל ולקיים מסיבה שאורכת סוף שבוע שלם.

 

תדר השיק הקיץ מגזין בשם "פאי" שעוסק במוזיקה ותרבות. אנשי תדר גם החלו בשבוע שעבר לשתף פעולה עם אוניברסיטת תל אביב, ביוזמה בשם "חמישי בקמפוס" - בכל יום חמישי יתקיימו באוניברסיטה הופעות ותקלוטים מבית תדר, לצד הרצאות, תערוכות והקרנות סרטים. שיתוף פעולה בסדר גודל כזה חושף את תדר לא רק לקהל הטבעי שלו, המונה אלפי מאזינים בתל אביב ובפריפריה, אלא גם לסטודנטים. חשוב לזכור שתדר הוא יוזמה של חברות הפקה ושהרדיו עצמו אינו עיקר המהלך, אך בכל זאת, הוא מייצר אלטרנטיבה צעירה ומחושבת לכלל תחנות הרדיו בישראל.

 

"הדבר המעניין הוא שנהיה ממש קל לשדר", מספר איתי (וולטר) דרעי, מבעלי תדר. "שמתי לב שצצו יוזמות קטנות כמו רדיו מאד מן ואיתו עלו כמה תחנות של אנשים פרטיים, והמגמה הזאת הולכת ומתחזקת". התוכנית "הקצה" של חבריו קוואמי (איל פרידמן) ונדב רביד הורדה החודש מלוח השידורים של גלגלצ, והדיון בהמשך קיומה הפך לשיחת העיר. דרעי חושב שהשניים יעשו טעות אם יחזרו לשדר ברדיו האנלוגי, כיוון שהוא היה לכלי תקשורת מוגבל ולא זמין שאינו מסוגל לספק להם קהל.

 

נדב רביד דווקא מגלה סימפטיה ל־FM: "הפסיביות של המאזין שנמצא בדרכים, ללא היכולת או הצורך להגיב, דווקא כן נכונה לפלחי שוק מסוימים". לרביד לא משנה איך הוא צורך את הרדיו שלו, אם זה ב־FM או דרך האינטרנט. "גם ככה בקרוב יהיה אפשר לשמוע מוזיקה באינטרנט גם במכונית, והחוויה תישאר אותה החוויה", הוא אומר.

 

 

קול הקמפוס הפקות

 

השינוי המגמתי בהרגלי ההאזנה מתרחש גם בתחנת הרדיו קול הקמפוס השייכת לבית הספר לתקשורת של המכללה למינהל. התחנה מקיימת אירועים ובהם ליין קבוע בימי שני במועדון הרדיו EPGB, שבו שדרני התחנה דואגים לספק מוזיקה תחת השם "קו 106", מספר התחנה בסקאלה האנלוגית. אנשי קול הקמפוס ייבאו השנה מארצות הברית את "יום התקליט", ולקחו פיקוד על הפקתו בשיתוף עם האוזן השלישית. במסגרת אירועי יום התקליט, במתחם האוזן השלישית, מתקיימות הופעות חיות, מכירות פומביות של תקליטים נדירים, סדנאות הדפסי משי ומכירת תקליטים. הכניסה לאירוע היא תמורת תשלום סמלי וההפקה פונה לקהל יעד רחב.

 

השבוע תחגוג התחנה 16 שנות פעילות במסיבה גרנדיוזית במועדון הבלוק. המסיבה תכלול ארבע רחבות שבהן ינגנו לא פחות מ־30 תקליטנים, חלקם שדרנים ברדיו, ובהם אורי בנקהלטר, סאבו, אריאל קלאצ'קין, דוני קיסלוק, בוטניקה, הקטיק וכלבתא. יתקיימו גם הופעות של הלהקות Umlala ו־Tiny Fingers, שאלבומם הוקלט בקול הקמפוס ויושק באותו ערב. "הרדיו לא ימות, ובדיוק כמו העיתונות המודפסת הוא יפנה עם הזמן לכיוון האינטרנטי", אומר סער גמזו, מנהלה המוזיקלי של קול הקמפוס. "כתחנת רדיו חינוכית אנחנו רואים לנכון להקנות לשדרנים שלנו כישורים שמעבר לשידור. מאוד קשה לשדרנים צעירים להשתלב בתחום הרדיו בארץ כיוון שהתחנות לא מקבלות אנשים חדשים, לא משנה כמה כישרוניים יהיו. חשוב לנו לתת לסטודנטים את הכלים להשתלב בתחומי תקשורת אחרים כמו כתיבה עיתונאית, עריכה או הפקה".

 

סער גמזו באולפן קול הקמפוס סער גמזו באולפן קול הקמפוס צילום: אוראל כהן

 

גמזו מוסיף: "חשוב ליצור קשרים בלתי אמצעיים, אירועים שאנחנו מפיקים הם הזדמנות לפגוש את המאזינים שלנו ולאגד קהילות של חובבי מוזיקה. ביום התקליט, למשל, אני פוגש אספני תקליטים מכל הארץ. הנתונים מראים שהשידור של תחנת קול הקמפוס באינטרנט תופס תאוצה על חשבון הרדיו האנלוגי ויש לכך כמה סיבות. בין היתר, יותר קל לפנות לקהל באופן ישיר דרך אתר התחנה או הרשתות החברתיות, בהן אנו יכולים לפרסם את האירועים שלנו, או דרך יוטיוב ופורמטים של מולטימדיה".

 

יכול להיות שהמילה "רדיו" היתה למושג עם ערך נוסטלגי כמו "פטפון" ו"קסטה"? מה שבטוח, חל שינוי משמעותי באופן הצריכה שלנו אותו ובתמורה שאנחנו מקבלים ממנו. אולי לאחר שהטלוויזיה והטלפון הנייד הפכו למכשירים מולטי־פונקציונליים, גם הרדיו יהפוך למוצר המספק תכנים תרבותיים אקטיביים, מעבר לערוצי שמע. אין זה אומר שעלינו למהר לזרוק את הרדיו מהמכונית, אבל יהיה מעניין לראות את הסתגלות התחנות לחוקי המשחק החדשים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x