המירוץ לפסלון

טקס האוסקר ה־84, שיתקיים אמנם רק בסוף פברואר, מצליח לייצר סביבו באז לא מבוטל בשבועות האחרונים. הפוקוס שקיבל קשור במידה רבה לשערוריית המפיק והמנחה. לפני כמה שבועות הוכרז שאדי מרפי ינחה את הטקס, החלטה מוזרה לכשעצמה, בהתחשב בהומור הבוטה שמרפי התפרסם בזכותו. זמן קצר לאחר מכן מפיק הטקס ברט רטנר פוטר מתפקידו בעקבות ההערה ההומופובית על כך ש"חזרות הן להומואים", ומרפי, חברו הטוב, הודיע שהוא פורש בעקבותיו. את הוואקום מילאו בשבוע שעבר כשנודע כי בילי קריסטל הוותיק חוזר לתמונה וינחה את הטקס בפעם התשיעית(!). אז יש מנחה, אבל מי מתחרה?

השנה ייבחרו הסרטים בצל התקנות המחמירות החדשות של האקדמיה, לפיהן אסור לחבריה להשתתף בהקרנות חגיגיות, שכוללות כיבוד או שיחות עם יוצרי הסרט. אולי זו אחת הסיבות שגרמו לבראד פיט להכריז בדרמטיות בשבוע שעבר כי בכוונתו לפרוש ממשחק בגיל 50. ההודעה הזו מריחה כמו ניסיון מחוכם ליצור הד תקשורתי סביב הופעתו (המצוינת) בסרט "מאניבול", שאותו גם הפיק. אם יזכה פיט באוסקר על תפקיד ראשי בסרט, תהיה זו סגירת מעגל לאחר שהיה מועמד לפרס פעמיים על "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן" ו"12 קופים" ולא זכה. אפשרות נוספת וריאלית לא פחות היא שפיט יהיה מועמד כשחקן משנה על "עץ החיים" של טרנס מאליק. מנגד, הופעתו של לאונרדו דיקפריו כג'יי אדגר הובר בסרטו החדש של קלינט איסטווד מוגדרת כבר בביקורות כטור דה פורס, ויכולה בהחלט להקנות לו מועמדות בקטגוריית השחקן הראשי. מי שייתן פייט רציני לפיט ולדיקפריו הוא ג'ורג' קלוני, שתפקידו בסרטו של אלכסנדר פיין "הצאצאים", כעורך דין המגלה שאשתו בגדה בו, מוערך על ידי רבים כתפקיד חייו. זו הייתה שנה עמוסה לקלוני, שמלבד התפקיד ב"הצאצאים" ביים סרט בגוון פוליטי רלבנטי לתקופת הפריימריז בארה"ב, "משחקי שלטון", וגם שיחק בו. ייתכן שבאקדמיה ירצו לתגמל אותו על היקף העשייה באמצעות מקום ברשימת המועמדים.

בראד פיט, "מאניבול" צילום: רויטרס

סיכוי ל"הערת שוליים"

בקטגוריית השחקנית הראשית הולך להיות צפוף מאוד. מריל סטריפ מכה שוב, והפעם על הופעתה כמרגרט תאצ'ר ב"אשת הברזל". מועמדת ראויה נוספת היא קירסטן דאנסט, שהופעתה בסרט המדובר של לארס פון טרייר "מלנכוליה" קוצרת שבחים. דאנסט, שקיבלה את פרס השחקנית הטובה בפסטיבל קאן האחרון, יכולה רק להרוויח מהחשיפה שקיבל הסרט לאחר אמירתו האומללה של פון טרייר בקאן כי הוא "מזדהה קצת עם היטלר". שחקנית נוספת שכבר הבטיחה את מקומה ברשימה היא גלן קלוז. תפקידה כאשה המתחפשת לגבר כדי לעבוד באירלנד של המאה ה־19 ב"אלברט נובס" הוא מסוג ההופעות שהוליווד אוהבת. מישל וויליאמס, שחקנית אהודה מאוד בהוליווד, לבטח תשתחל גם היא לחמישייה הסופית על תפקידה כמרילין מונרו בסרט "השבוע שלי עם מרילין". וזה עוד לפני שספרנו את ויולה דייויס על "העזרה", רוני מארה על "נערה עם קעקוע דרקון" וטילדה סווינטון על "צריך לדבר על קווין". יהיה מעניין.

מישל ויליאמס. "השבוע שלי עם מרילין" צילום: mct

אף על פי שקטגוריית שחקן המשנה פתוחה לחלוטין ולבטח תשתנה רבות בחודשים הקרובים, שם אחד שמוביל כרגע את הרשימות הוא כריסטופר פלאמר. השחקן הוותיק (81), שזכור בעיקר מהופעתו ב"צלילי המוזיקה", הצטיין השנה ב"בגינרס" כאביו הגוסס של יואן מקרגור, שמגלה בימיו האחרונים את נטיותיו ההומוסקסואליות. נושפים בעורפו קלוני על תפקידו כמועמד דמוקרטי לפריימריז ב"משחקי שלטון", קווין ספייסי על תפקידו ב"מרג'ין קול", וטום הנקס או מקס פון סידוב על תפקידם בעיבוד הקולנועי לספרו של ג'ונתן פוייר "קרוב להפליא ורועש להחריד".

ומה יהיה סרט השנה? סביר להניח שנמצא בקטגוריה המרכזית של הטקס את "מאניבול", "עץ החיים", "הצאצאים" ו"ג'יי אדגר". עוד מועמדים אפשריים הם "הארטיסט", שכבש את פסטיבל קאן, "חצות בפריז", מסרטיו הטובים של וודי אלן לאחרונה, ו"נערה עם קעקוע דרקון" של דיוויד פינצ'ר.

במירוץ למועמדויות בקטגוריית האנימציה העיניים נישאות לשני מועמדים מובילים: "רנגו", המערבון המצויר של גור ורבינסקי, ו"טין טין", העיבוד הקולנועי של סטיבן ספילברג לסדרת הקומיקס המצליחה. "טין טין" עורר לאחרונה מיני שערורייה בהוליווד בדבר אפשרות הגדרתו כסרט אנימציה, לאור השימוש שיש בו בטכנולוגיה של לכידת התנועה. אם ייבחר לבסוף כמועמד בקטגוריה, יש לצפות שהדיון סביבו יקרב אותו לפסלון הנכסף.

"הערת שוליים" צילום: רן מנדלסון

אין ספק שלסרטו של יוסף סידר "הערת שוליים" סיכוי מצוין להתברג למועמדים בקטגוריית הסרט הזר. הזכייה בפרס תהיה משימה קשה יותר, שכן הוא עלול לפגוש שם את "חוף מבטחים" של ארי קאוריסמקי, את "לאן אנו הולכים עכשיו?", המיוזיקל מלבנון שזכה בפרס בפסטיבל טורונטו, וכמובן את "פינה", סרט התלת־ממד של וים ונדרס על הכוריאוגרפית פינה באוש.