פסטיבל המזל
הזכייה של "לבנון" בפרסים באוסקר האירופי והאסייתי ממשיכה מגמה של נוכחות מכובדת לסרטים ישראליים בפסטיבלים ובטקסי פרסים בינלאומיים. הבחירה בפסטיבלים אינה אקראית ומתבססת על חישוב סיכויי הזכייה ומקסום אפשרויות החשיפה. "כלכליסט" מציג את האסטרטגיה שמאחורי הקלעים
ביום שבת האחרון זכה הסרט "לבנון" בבימויו של שמוליק מעוז באוסקר האירופי בפרס הצילום ובפרס התגלית, המוענק לסרט בכורה. זהו הסרט הישראלי השני שזוכה בפרס התגלית של האקדמיה האירופית לקולנוע: ב־2007 זכה ערן קולירין על "ביקור התזמורת". יומיים לפני כן נערך באוסטרליה טקס שבו התמודדו "לבנון", "הדקדוק הפנימי" ו"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" על פרס האוסקר האסייתי, וגם שם זכה "לבנון" בשני פרסים: פרס התסריט והפרס הגדול של חבר השופטים. תחרות יוקרתית זו ממשיכה שורה מרשימה של מועמדויות וזכיות של סרטים ישראליים בפסטיבלי קולנוע מובילים כמו קאן, ונציה, טורונטו, ברלין וסאנדנס.
פסטיבלי קולנוע מהווים פלטפורמה מצוינת עבור המפיקים הישראליים למכור את הסרטים, להפיצם ברחבי העולם ולעניין קרנות ומשקיעים בפרויקטים עתידיים. במרבית הפסטיבלים יש שטחים מיוחדים המלאים בדוכנים, אוהלים ומשרדים ובהם מתרוצצים המפיקים מפגישה לפגישה בניסיון לחדור לשוק הבינלאומי. "כבר שנים לא ראיתי סרט בפסטיבל", אומר חיים מקלברג, שהפיק לאחרונה את "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש". "העבודה המרכזית מתמקדת בקידום הקופרודוקציות הבאות שלנו, ולשם כך צריך לקיים אינסוף פגישות". מי עושה את כל העבודה הזאת? בדרך כלל המפיק הישראלי אחראי, ואם הוא לא מתמצא בשוק הבינלאומי, שוכרים סוכן מכירות מיוחד בחו"ל.
"חשוב מאוד לדעת לאיזה פסטיבל לכוון", מסביר דודי זילבר, שהסרט "בופור" שאותו הפיק השתתף בפסטיבל ברלין לפני כשלוש שנים וזכה בפרס דוב הכסף. "אם סרט התקבל לאחד מהפסטיבלים המרכזיים, הוא לא יכול להתקבל לאחר". הדרישות להשתתפות ברורות ויש להכיר אותן מראש. "לבנון", לדוגמה, התקבל לפסטיבל ונציה וכמעט הוצא מהתחרות מפני שנערכה הקרנה שלו בעבר בפסטיבל ירושלים. לבסוף, אחרי מאבקים ממושכים להשאירו בפסטיבל, זכה הסרט בפרס אריה הזהב. לעתים קרובות בוחר המפיק את הפסטיבל בהתאם למועד סיום הפקת הסרט, ועשוי אף לשנות את תאריך הצילומים כדי להשתחל אליו בזמן. החשיבה מתמקדת בפוטנציאל שיש לפסטיבל ליצור יחסי ציבור לסרט, לתרום לפרסומו ולכלול קניינים חשובים המגיעים אליו.
הימורו של הממונה
לא תמיד אפשר לפרוט את יחסי הציבור לכסף, ומידת ההשפעה של ההשתפות בפסטיבלים עולמיים על ההצלחה בשוק המקומי מוטלת בספק. "קשה מאוד לדבר על חשיבות כלכלית בשוק הקולנוע הישראלי, שכן פסטיבלים בחו"ל לא ממש משפיעים על הצופים בארץ באופן ישיר", מבהיר זילבר. מארק רוזנבאום, שהפיק את רוב סרטיו של דובר קוסאשווילי, חושב אחרת ומצביע על תאימות מסוימת בין ההכנסות של סרטים בארץ והצלחותיהם בפסטיבלים. "חתונה מאוחרת", שהשתתף בקאן, הביא לאולמות בארץ 350 אלף צופים; "בופור", שזכה בברלין, הביא 300 אלף צופים; וב"ביקור התזמורת", זוכה פרס אופיר, צפו 200 אלף.
"הגביע הקדוש" של כל הפסטיבלים והפרסים הוא, כמובן, פרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. בשנים האחרונות התקרבו מספר סרטים עד כדי מרחק נגיעה מהפרס אך לא זכו בו. הדרך למטרה הנחשקת עוברת בזכייה בפרס אופיר הישראלי ובאופן אירוני זכייה בפסטיבל בחו"ל מגבירה את הסיכויים לזכות בו. מקלברג סבור שזכיות בפסטיבלים הגדולים גורמות לסרט לעורר הדים בארץ המוצא. כשסרטה של קרן ידעיה "אור" גרף את פרס מצלמת הזהב לסרט הביכורים הטוב ביותר בפסטיבל קאן 2004, הקהל הישראלי הסתקרן. "זוהי אסטרטגיה מבחוץ פנימה", מבהיר מקלברג. כיוון שהסרט שזוכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפרסי אופיר הופך אוטומטית לנציג הישראלי במועמדות לאוסקר האמריקאי, יש חשיבות מיוחדת ליצירת באז תקשורתי והערכה כלפי הסרט המועמד בעיני חברי האקדמיה.
מתוך "הממונה על משאבי אנוש" צילום: ולאד פלאיאסו
במובן זה, אסטרטגיית הפסטיבלים של "הממונה" היתה יוצאת דופן. "משלב מוקדם האמנו שהסרט צריך לזכות ולייצג את ישראל כי יש לו איכויות בינלאומית", מסביר מקלברג, "ומכיוון שהמירוץ לאופיר נראה צמוד מאוד, היה חשוב לנו להוכיח שגם קהל גדול יכול להתאהב בסרט". במהלך אסטרטגי לא נטול סיכונים הוסרה השתתפותו של הסרט מפסטיבל ונציה לטובת פסטיבל לוקרנו בשוויץ. "הימרנו על זכייה בלוקרנו כדי לשכנע את חברי האקדמיה בארץ ואת המפיצים בחו"ל שיש לסרט קהל". ההימור הצליח: הסרט קטף את הפרס המרכזי של הפסטיבל, זכה בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר ונקנה להפצה בצפון אמריקה.
את המאמץ האינטנסיבי ביותר עושה מקלברג בימים אלו כדי להכניס את "הממונה" לשורטליסט של האוסקר. "מעורבת בהליך גם יחצנית מיוחדת. כדי להיבחר צריך להשקיע לפחות רבע מיליון שקל על קמפיין פרסומי".
