$
פנאי

מדעי הרוח

מי אמר שסירות חייבות מים. האגמים קפאו, הטמפרטורה צנחה אל מתחת לאפס ורוח קרירה מנשבת. זה הזמן לפתיחת עונת המירוצים של ענף ה־Ice Yachting

רועי קורן 13:3201.12.10

מי מאיתנו לא נטל בילדותו סקייטבורד, חיבר אליו מפרש מאולתר מסדין ומוט עץ, חיכה לרוח מזדמנת ושעט קדימה ללא שליטה (או בלמים) רק כדי להתרסק אל גדר הברזל הסמוכה ולהיתפר במצחו לתפארת?

 

השאיפה לרתום את הרוח לטובת נסיעה מהירה אינה, כך מתברר, נחלתם הבלעדית של ילדי ישראל תאבי ההרפתקאות, ויש מקומות בעולם שבהם הרוח מגויסת לטובת המפליגים האמיצים, לאו דווקא כדי לטוס על גבי אספלט עירוני.

 

נכון לעכשיו, כך מדווחים כתבי "גברים בעבודה", הטמפרטורה במדיסון, בירת וויסקונסין, עומדת על כ־5 מעלות מתחת לאפס. בעוד כשבועיים, עת ייפגשו מפרשי הקרח לחופו של אגם מונונה הקפוא, תצנח הטמפרטורה עד למינוס 10–15. בשיאו של החורף הצפון־אמריקאי היא תרד עוד ועוד לאזור שבו המילים קופאות מיד כשהן יוצאות מהפה, כך שבינתיים מזג האוויר חמים יחסית ומאפשר את מפגש סירות הקרח הבא, שייערך, כאמור, ב־15 בדצמבר.

 

ההכלאה בין מפרשית למחליקי סקי הביאה לעולם בסוף המאה ה־18 את אחד מענפי ספורט החורף המלהיבים שבנמצא, ובשנת 1790 הוקם מועדון המחליקים הראשון בפוקיפסי שבמדינת ניו יורק, על גדות נהר ההדסון.

 

היצור שמתקבל מהשילוב הנ"ל מרחף מעל האגמים הקפואים של צפון אירופה ושל ארצות הברית וקנדה כ־200 שנה, ועבר גלגולים שונים עד ליצירה בת זמננו, שבנויה ממיטב החומרים המרוכבים להשגת חוזק מרבי, משקל מינימלי ואווירודינמיות מקסימלית. הכל כנראה כדי להגיע כמה שיותר מהר לקו הסיום ולגמור עם התענוג המפוקפק הזה.

 

הכלי המודרני, שאורכו 3–7 מטרים, מזכיר יותר מכל קיאק ששידכו אליו מפרש סטייל גלשן רוח ושלושה מגלשים. הללו הוקטנו עד למינימום ההכרחי כדי להקטין את החיכוך ככל האפשר — שניים מאחור ואחד לפנים. שני המגלשים האחוריים, המותקנים משני צדדיו של כלי השיט בעזרת זרועות מתכת, אחראים על יציבות הכלי, בעוד שהמגלש הקדמי, הקטן יותר, אחראי יחד עם המפרש על ההיגוי והכיוון, המתבצעים באופן דומה להיגוי מפרשית בים. הטייס הקרקעי נוהג בכלי בתנוחה הקרובה לשכיבה, גם כדי להקטין את התנגדות האוויר וגם כדי להימנע ככל האפשר ממגע עם משבי הרוח המקפיאים.

 

ריחוף על אגמים קפואים. המתחרים מגיעים ל- 120 קמ"ש ריחוף על אגמים קפואים. המתחרים מגיעים ל- 120 קמ"ש צילום: flickr Steve Ketchman

 

והרוח, אוי הרוח. צריך לעמוד על חופו של אגם מישיגן הקפוא בחודשי החורף כדי להבין את מלוא משמעות המילה. הפנים החשופים מרגישים כאילו מחטים ננעצים בהם, וזה עדיין בפרק הזמן שבו מרגישים משהו בכלל. עכשיו נסו לדמיין מה קורה כשנוסף על מהירות הרוח המקפיאה, אתם טסים מולה במהירויות שנושקות ל־120 קמ"ש.

 

תחרויות ההפלגה על הקרח נערכות בחסות התאחדויות ה־Ice Yachting האירופית והאמריקאית, ומחולקות לקטגוריות לפי גודל הסירות, החל בגולש יחיד ועד כאלו המכילות שישה ספנים. הן נערכות באירופה וצפון אמריקה מנובמבר עד מרץ, הכל תלוי כמובן בתנאי מזג האוויר ובקצב הפשרת הקרח באתרי התחרויות. הניפו מפרש והתלבשו בהתאם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x