תכנון לטווח ארוך

הנדל"ן מסרב לרדת מסדר היום הכלכלי בשנים האחרונות, ממשבר הסאב־פריים האמריקאי שטלטל את העולם ועד למחירי הדירות המאמירים בארץ. לרגל ועידת הנדל"ן של "כלכליסט" ובנק הפועלים, שתתקיים ב־6 ביוני בשיתוף שיכון ובינוי נדל"ן, מסבירים חמישה אדריכלים מובילים איך יראו הבתים בעתיד הקרוב.

הקמפוס החינוכי ע"ש גודמן בתל אביב, בתכנון המשרד של גנית מייזליץ כסיף. הקפדה על הפרטים בתקציב סטנדרטי צילום: Iwan Baan

אילן פיבקו: אדריכלות וירטואלית

האדריכל אילן פיבקו מאמין שהאדריכלות תתפתח בשלושה מישורים: הראשון הוא אקולוגי - "זה ממש אנטי־ארכיטקטורה למחזר את הבניין הישן במקום לבנות חדש. זה דורש מהאדריכל להיות צנוע, מתחשב וכזה שעושה את המינימום במקסימום תוצאה. אפשר יהיה ליצור דברים יפים אבל פחות בוטים", הוא מסביר. המישור השני הוא צורות מורפולוגיות עקומות ואמורפיות בתכנון מחשב - "טכנולוגיית הבנייה והשרטוט תמיד הובילה את האדריכלות, וברגע שהמחשב מאפשר בנייה שאינה ישרת זווית, רואים זאת בכל מקום. אלא שלדעתי זה טרנד שיחלוף, כי כרגע בונים עקום בעיקר בגלל שאפשר". המישור השלישי הוא אדריכלות וירטואלית שמיועדת לשימוש בעולם תלת־ממד של הרשת, משחקי המחשב והקולנוע בדיוק כמו בסרט "אווטאר".

תגית כלימור: חקלאות עירונית

"צריך לבנות מערכת עירונית שתשרת את עצמה בטווח הליכה, ותכלול מגורים, מסחר, בילוי ותעסוקה שיאפשרו לעובדים להגיע למקום העבודה מבלי להזדקק למכונית", טוענת תגית כלימור ומוסיפה שגם החקלאות צריכה לשוב העירה. "עיר כמו תל אביב דורשת שטח חקלאי שגדול פי 300 משטחה. ניצול של גגות ומרפסות לגידול תצרוכת התושבים מכניס ירוק לעיר ומוריד את פליטת החום בה, משחרר קרקע חקלאית מחוץ לעיר לטובת שטחי ייעור לציבור". כלימור מציינת שבניו יורק כבר יש מקומות שבהם המזון מגודל בחממות על הגג ונמכר במכולת השכונתית שלמטה. הצעתה למגדל שבמרפסותיו מגדלים ירקות זכתה במקום הראשון בתחרות בסין לבניין ירוק, אך טרם התממשה.

כרמלה יעקבי-וולק: דיור ציבורי ובר השגה

"השלטון צריך לדאוג לדיור בר השגה לתושבים. הרי פעם 40% גרו בדיור ציבורי", מתרעמת כרמלה יעקבי־וולק, ראש החוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי של המכללה למינהל. לדבריה, הרשויות צריכות להעניק ליזמים זכויות בנייה מוגדלות רק אם יקצו שליש מהדירות לדיור בר־השגה. "כך לא יהיו גטאות של דיור נחות, והם ישולבו בתוך הבניין ובקהילה, עם מגוון דירות, לא רק קטנות". הגמישות המחשבתית־עיצובית תאפשר לשנות את צורת הדירה ולשבור את חלוקת החדרים הקבלנית. יעקבי־וולק מציינת את הדיור הציבורי בצרפת. בפרויקט "מלהאוז" השתתפו אדריכלי־על כז'אן נובל ושיגרו באן, שבנו בחומרים מתועשים וזולים כמו בטון מוחלק, לופטים מעוצבים בשטח של 120 מ"ר במחיר של 72 אלף יורו בלבד. "לא משנה אם זה מגדל או בית קטן, רק שיהיה בר השגה, בשיתוף הציבור ויעוצב באיכות אדריכלית".

אדריכל אילן פיבקו. מאמין שהאדריכלות תתפתח בשלושה מישורים צילום: אוראל כהן

יוסי קורי: עולם ירוק

יוסי קורי בוחן את הנעשה בארה"ב ורואה זינוק של עשרות אלפי אחוזים בביקוש לפרויקטים בני־קיימא בעשור הנוכחי. "מטפטוף זה הפך לשיטפון שמחייב בדחיפות הרבה אנשי מקצוע. כבר יש מודעות לנושא, ועכשיו רק חסר שייבנו כמה מבני ציבור אקולוגיים בארץ, ואז האזרח הקטן יבין שהירוק הוא גם משתלם כלכלית". קורי עצמו שותף בבניין בית הספר פורטר ללימודי הסביבה בתל אביב שיהיה ככל הנראה המחמיר בתקנים הירוקים שנבנה עד היום. השינוי שעליו מדבר קורי הוא בעיקר מחשבתי. "מה שיפה בבנייה האקולוגית הוא שכל החומרים המוכרים מתאימים לכך בתנאים שיצרפו להם שיקולים ירוקים לגבי תהליך ייצורם", מסביר קורי. "כך למשל, נראה שימוש בבטון ובמתכות ממוחזרים ובעץ ממקורות מתחדשים. חומרים חדשים מרוכבים ופולימריים ייכנסו לשימוש רק בעשורים הבאים".

גנית מייזליץ-כסיף: האיכות והיופי

"בעתיד נראה יותר פרויקטים יפים, מתחשבים בסביבה ומתוכננים עד לפרט האחרון. לבניינים יש המון משמעות ולאדריכלים יש אחריות לכך", חושבת גנית מייזליץ־כסיף, שמאמינה שבניין יכול להיות "טוב ורגיל, ולא חייב להיות מיוחד ויפה. אנחנו חוזרים לעולם שפוי יותר אחרי דובאי". כדוגמה לכך היא נותנת את הקמפוס החינוכי ע"ש גודמן שתכנן משרדה בתל אביב. "הקפדנו על פרטים ופתרונות אדריכליים של חללים וחומרים, והכל בתקציב סטנדרטי". כאידיאל היא מביאה את הולנד וצרפת, שם פועלות ממש "Beauty Committee" - ועדות יופי שלא מאשרות תוכניות שאינן מוצאות חן בעיניהן. "תקופה ארוכה מדי הערים שלנו נבנו עם אדריכלות חסרת נשמה ותחכום שעורמת דירות וממקסמת זכויות. בראייה קדימה אני מקווה שבניינים איכותיים שמשמחים את יושביהם וסובבם ייהפכו למוצר חיוני ומובן מאליו", מסכמת מייזליץ כסיף.