גם כותבים קוראים

"אבא במאה", 2 בשישים, קנה אחד וקבל שניים ב־10 שקלים - מתקפת הפרסום של שבוע הספר משגרת את

הציבור לחנויות ולדוכנים. "כלכליסט" פנה לכמה מהסופרים המובילים בישראל וביקש מהם להמליץ על הספר שלדעתם כדאי לקנות השנה. לפניכם התוצאות.

יורם קניוק

ממליץ על "אחרים", אוטוביוגרפיה של שלמה מימון. זו יצירת מופת שנכתבה ב־1780 בידי גאון פילוסופיה שהגיע מהחדר ולימד את עצמו. מעבר לכך שהספר מעניין מבחינה עיונית, הכתיבה הנפלאה מתארת את היהודים באותה תקופה. גם הסיפורת נפלאה. יש בספר קטע שבו מספר מימון איך חיתנו אותו בגיל 11, הכניסו אותו ואת כלתו הילדה למיטה, והוא לא ידע מה לעשות. פרטים: סדרת עם הספר, 365 עמ'.

קניוק הוא סופר, צייר ועיתונאי ישראלי, זוכה פרס נשיא המדינה (1998), פרס ביאליק (1999), יקיר העיר תל אביב (2008) ועוד. ספרו "אדם בן כלב" עובד להצגת תיאטרון מצליחה ב"גשר" ולסרט בבימויו של פול שרדר.

המלצות מהם הספרים החדשים המומלצים לקריאה עלילות הבלש פנדורין ברוסיה הצארית, הפסיכולוג של מרילין מונרו או המסע של מארק טוויין. "כלכליסט" מגיש עשר המלצות חמות מהמדף לרגל שבוע הספר מיכל פלד פליישר, 2 תגובות לכתבה המלאה 

אמיר גוטפרוינד

ממליץ על "אף אחד לא שייך לכאן יותר ממך", מאת מירנדה ג'ולי. זהו אוסף של סיפורים קצרים שבכל אחד מהם מופיעה גיבורה בעלת נפש מופרעת בצורה זו או אחרת, והעלילה תמיד מנווטת למקום שמפתיע ומעורר את הקורא. כאשר קוראים את הסיפורים שלה קשה להירדם - הכול תוסס מאוד, מפתיע, מדהים, מרגש. הספר הזה הוא פגיעה בול! פרטים: הוצאת אחוזת בית, 192 עמ'.

גוטפרוינד הוא זוכה פרס ספיר (2003) על ספרו "אחוזות החוף". ב־2008 יצא ספרו "בשבילה גיבורים עפים" והגיע לראש רשימת רבי־המכר.

חתונה אוסטרלית עטיפת הספר

אשכול נבו

ממליץ על "חתונה אוסטרלית", מאת נאווה סמל. הספר ריגש אותי מאוד, בעיקר משום שהוא תופס חזק שני דברים: את הקשר המורכב בין הורים לילדים בוגרים ואת העובדה שאף פעם לא מפסיקים להיות הורים, וגם את הדבר השני שממעטים לכתוב עליו - הישראלי שחי בחו"ל ומה שזה עושה לו. פרטים: הוצאת עם עובד, 154 עמ'.

ספרו האחרון של נבו "משאלה אחת ימינה" יצא ב־2007 ובימים אלה מתורגם לשפות שונות באירופה. ספרו "ארבעה בתים וגעגוע", שתורגם לצרפתית, זכה בפרס ריימונד ואלייר הצרפתי. בימים אלה שוקד על ספר ילדים שייצא לקראת חנוכה ועל ספר מבוגרים חדש.

גדי טאוב

ממליץ על "הביתה", מאת אסף ענברי. זה סיפור על אידיאל נשגב, החל מלידתו, דרך מימושו ועד דעיכתו. סיפור חייו ומותו של קיבוץ אפיקים, שענברי גדל בו ולבסוף עזב אותו. הפרוזה התמציתית עושה מה שעושה קריקטוריסט - בוחר את הקווים המעטים והאופייניים, במקום לצייר ציור מלא או להביא תיאור ממצה. אני קורא את ענברי הרבה שנים, ולא ידעתי שיש לו כזה מגע של הומור קל  קל עד שמתבהרת המשמעות - וכשהיא מתבהרת הקלות של ההומור הופכת למשהו אחר, קשה לעיכול. פרטים: הוצאת ידיעות ספרים, 276 עמ'.

טאוב הוא עיתונאי וסופר, ד"ר להיסטוריה של ארצות הברית. ספרו "אלנבי" יצא לאור השנה ומתאר את עולם מועדוני הלילה בתל אביב.

עטיפת הספר

נאוה סמל

ממליצה על "המאהבת של ברכט", מאת ז'אק פייר אמט. המחזאי ברכט חוזר לגרמניה המזרחית לאחר שנות גלות במערב. השטאזי, שירות הביון המזרח־גרמני, אינו בטוח בנאמנותו לקומוניזם ומחליט לשתול מאהבת שתרגל אחריו.

הבחורה היא שחקנית תיאטרון מוכשרת, שידוע כי היא עתידה להיות בת טיפוחיו. הצעירה ומפעילה מטעם השטאזי מתאהבים, אך אינם יכולים לממש את אהבתם. ספר נפלא שהיה לי תענוג גדול לקוראו. יש בו תיאורים אדירים של חיי תיאטרון הברלינר, הפחד ממבקרים, דמותו המורכבת של ברכט. מרתק! פרטים: הוצאת עם עובד, 200 עמ'.

סמל היא סופרת, מחזאית וכותבת שירה. יצירותיה תורגמו לעשר שפות וזכו בפרסים בינלאומיים. ב־2007 זכתה בפרס אשת השנה בספרות של העיר תל אביב. ספרה "צחוק של עכברוש" הפך גם לאופרה וראה אור לאחרונה באוסטרליה באנגלית. בעקבותיו הוזמנה סמל לפסטיבל הסופרים בסידני. לפני חודשיים ראה אור ספרה "חתונה אוסטרלית" וזכה לביקורות נלהבות.

אלונה קמחי

ממליצה על "ארוחת בוקר בטיפני'ס" מאת טרומן קפוטה. קריר, זהרורי ומתפצפץ כמו גזוז פטל - הפרוזה של קפוטה מושלמת לימי הקיץ. יש משהו בסגנונו המלוטש שלעולם נשמע מעודכן, עכשווי, כמעט אופנתי. הוא יודע להיות מהופנט מבני אדם, פגומים ככל שיהיו, ודקות ההבחנה של התבוננותו הולמת בקורא - לפעמים בחן אורבני נבזי, אך לרוב בחמלה וללא זכר לסנטימנטליות מיותרת. אירוני ומתוחכם עד קצות אצבעותיו, כיאה לניו־יורקי גאה, הוא מאוהב ביופי, בחוצפה ובנעורים שלעולם עזים מכל ביוגרפיה מיוסרת של בעליהם. פרטים: הוצאת כתר, 189 עמ'.

קמחי היא סופרת, שחקנית ופזמונאית. זוכת פרס אקו"ם ליצירה בעילום שם ופרס נוצת הזהב על ספרה "אני אנסטסיה". ספרה האחרון "לילי לה טיגרס" יצא ב־2004.

עטיפת הספר

יוכי ברנדס

ממליצה על "לא ביפו ולא בתל אביב", בעריכת מוקי צור ושרון רוטברד. ספר שיצא לקראת חגיגות 100 שנה לתל אביב־יפו ומספר על עשרות השנים הראשונות של העיר. אני מאוד אוהבת סיפורי חיים, ומאמינה בלספר את ההיסטוריה באמצעותם. אלה שכתבו את הסיפורים הצליחו לכתוב בשפת המספר, ושומעים את הקול, את הסגנון ואת העברית החלקה והמאוד ארכאית. זהו ספר ההיסטוריה הכי מדליק ומקסים על העיר הזו, פשוט תענוג. פרטים: הוצאת בינ"ה ובבל, 424 עמ'.

ברנדס היא סופרת ומרצה לתנ"ך. ספרה האחרון "מלכים ג" יצא ב־2008, ומחזה חדש מפרי עטה, "אחים", יועלה בעונה הקרובה בהבימה.

אילן שיינפלד

ממליץ על "אחרון היהודים", מאת נוח גורדון. מותחן יהודי על גורלה של משפחת אנוסים בספרד ערב הגירוש ואחריו. הספר מתחקה אחר גלגוליו של הבן, ומביא את הסיפור ההיסטורי הנורא ואת עולמו של יהודי שנהיה אנוס. בשנים האחרונות יותר ויותר סופרים צעירים כותבים מותחנים בנושאים יהודיים. פרטים: הוצאת מכתם וכתר, 412 עמ'.

ספרו של שיינפלד "מעשה בטבעת", שיצא ב־2007, זכה בספר הפלטינה בזכות מכירת 50 אלף עותקים.

עטיפת הספר

יעקב בורק

ממליץ על "שבעתיים כאור החמה", של רוברט יונק. הספר מגולל את סיפורו של פרויקט פיתוח הפצצה האטומית. שזורים בו אידיאלים, איכות אנושית ואינטלקטואלית, אך גם הישגיות משחיתה ועיוורון אתי, שהוציא מבקבוקו של הטבע את השד הנורא שאין להשיבו. הרבה היסטוריה, מדע ופוליטיקה, אך בעיקר רוח האדם בטוב וגם ברע. פרטים: הוצאת מחברות לספרות, 296 עמ'.

בורק הוא סופר ואיש עסקים. ספרו "האם שימפנזים חושבים על פרישה" שהה יותר מ־35 שבועות ברשימת רבי־המכר, ובימים אלה מתורגם לשפות שונות. לפני חודשיים ראה אור ספרו "רעש", העוסק בקווים לדמותה של הפרעה תרבותית.