• תפריט

אבי ליכט: רגולציה בהייטק תייצר ודאות ליזם

המשנה לשעבר ליועץ המשפטי לממשלה בוועידת שוק ההון של "כלכליסט": "הרגולציה יוצרת לגיטימציה ומסמנת קו תקן לעוסקים בתחום. ישראל היא שחקנית בינלאומית. אנו משפיעים על ייצור של תקנים ואנו יכולים כמדינה להשפיע על סטנדרטיזציה"

תומר הדר 11:1413.06.18

 

 

"רבים חושבים שאנו בדרך לסערה ואנו יכולים רק להתפלל, אני סבור דוקא אחרת", כך הדגיש אבי ליכט, שכיהן עד לאחרונה בתפקיד משנה ליועץ המשפטי לממשלה בכנס שוק ההון 2018 של כלכליסט.

 

 

 

ליכט אמר, "אני מאמין בקונספט חדש, של רגולציית סטארט-אפים, אני סבור שהרגולטורים בארץ נמצאים במצב של חשבון נפש, מחשבה מה יהיה עכשיו, מה השלב הבא, הקונספט שלי ממזג בין רגולציה לסטארט-אפ ניישן. הקונספט שלי ייצר אקוסיסטם עדיף. אך איני מדבר על הקלות רגולטוריות להייטק, כי אם יש בעיה ברגולציה, אז יש לבטלה, לא להקל עליה. אני מסתכל על השוק ממעוף הציפור ובוחן את הקשר בין טכנולוגיה לרגולציה. אלה מגזרים שנעו בקווים מקבילים שלא היה ביניהם קשר. היחס לעולם האינטרנט היה רומנטי, הרגולטורים התעוררו מאוחר וגם תחומי הפעולה בהייטק לא באמת דרשו רגולציה, היו כאלה שחששו מקשר עם המדינה. אפילו התגאו בזה".

 

אבי ליכט אבי ליכט צילום: עמית שעל

 

עוד הדגיש ליכט: "עם זאת השנים האחרונות מאופיינות בהתפכחות מהגישה הרומנטית, יש כניסה לרגולציה של פלילים, פרטיות, כי הטכנולוגיה כיום פועלת תחת רגולציה כבדה, למשל בפיננסים יש אפס סובלנות לטעויות. יש צורך ברגולציה. הרבה אנשים בתחום זה רואים חיסרון בעניין של הרגולטור בתחום ההייטק, אך אני סביר שזו דווקא הזדמנות כי סיוע של מדינת ישראל מייצר וודאות ליזם, במיוחד בתחומים שממילא מוסדרים. היזם יודע כך במה להשקיע, בדברים שיקבלו אישורים רגולטורים. הרגולציה יוצרת גם לגיטימציה ומסמנת סוג של קו תקן לעוסקים בתחום. מעבר לכך, בל נשכח שהמדינה שלנו היא שחקנית בינלאומית. אנו משפיעים על ייצור של תקנים ואנו יכולים כמדינה להשפיע על סטנדרטיזציה. לכן אני כן סבור שיש יתרון לרגולציה של תחום ההייטק - אך בחוכמה. ראשית יש לדעת אילו תחומים. ישראל לא מייצרת תחומים אלא מוצאת את מה שיש בו אקוסיסטם פעיל. המדינה חייבת ללמוד יותר מהר כיצד לפעול ומדובר בשוק תחרותי ומהיר. מעבר לכך על המדינה ללמוד כיצד להסתכל על כל תחום, כי מדובר במכלול. הסדרה של תחום היא מכלול של הרבה תחומים ויש לפעול באופן שלם. וגם יש לחשוב בגדול – ולגלות אומץ רגולטורי. רגולטור מטבעו לא אוהב סיכונים. אך בתחום חדש יש לנהל סיכונים - לא להימנע מהם".

 

אור לגויים של הרכב האוטונומי

 

ליכט מביא כדוגמה לשימוש ברגולציה הישראלית את תחום הרכב האוטונומי. בימים אלה מתקיימים בישראל ניסויים בתחום, בין היתר של מובילאיי, אך הפרוטוקולים לשימוש ברכב האוטונומי רחוקים מלהיות מושלמים, הנושא הביטוחי טרם הוסדר וגם תקני ההפעלה. לדברי ליכט, "בעולם ההייטק יש מונח כזה, של "ארגז חול"- אך זו חשיבה מצומצמת. ישראל היא ארגז חול ענק, כר פורה לטכנולוגיות חדשות. ישראל יכולה לאתר את הגל הבא, לקבוע לאן תלך הטכנולוגיה עוד כמה שנים ולייצר לה רגולציה. כשאנו רוצים אנו יודעים גם להיות כמובן גמישים. זה חשוב. לדוגמה, הרכב האוטונומי, הידע הטכנולוגי כאן, הוא שלנו, העולם עולה לכאן כדי ללמוד מאיתנו טכנולוגיות ניהול רכב אוטונומי ולכן אין סיבה שרק נמכור טכנולוגיה.

 

"אנו יכולים לייסד את הרגולציה של התחום. יש כמובן בעולם סוגיות שמתנהלות: הביטוח. הרגולציה של האלגוריתם של הרכב, כלומר מי ומה מקבל החלטות ברכב. זה עולם חדש ומרתק שאין סיבה שלא נפרוץ בו. אפשר להסתכל על תכנית שלמה שתשלב תשתית חשמלית עם רכב אוטונומי ותחבורה שיתופית, במסגרת תכנית לאומית לרכב חשמלי ואוטונומי שאנו יכולים להוביל. מעבר לכך ישנו הבלוקצ'יין, יש אקוסיסטם מפותח, עשרות חברות שפעילות בתחום – והתחום הזה זקוק לרגולציה - התדמית היתה בעייתית, הרגולטורים נתנו לתחום כתף קרה, ויש מבוכה רגולטורים סביב בלוקצ'יין לי לא ברור- זה נכס? זה מטבע? כאן גדולתנו. אנו יכולים לשמש כמעבדה גדולה לתחום בהיבטי רגולציה. וזו הזדמנות שחבל לפספס".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x