הוועידה הלאומית

יו"ר קרן מעגלים: "דור ה-Y עובד 24 שעות ביממה. שחיקה תעסוקתית הפכה למחלת המאה"

יפה ויגודסקי אמרה את הדברים בפאנל שנערך בוועידת "כלכליסט". פרופ' יורם יובל: "צריך לייצר שינוי תודעתי אצל המעסיקים ולגרום לעובדים להתייחס לעבודה שלהם בתור ייעוד ולא רק פרנסה"

רעות שפיגלמן 17:4104.09.17
"דור ה-Y עובד 24 שעות ביממה והמעסיק מרשה לעצמו להעסיק אותו כל הזמן. אם מישהו הגדיר את השחיקה כמחלת המאה הקיימת אז זו מחלה", כך אמרה היום (ב') יו"ר קרן מעגלים, יפה ויגודסקי, במושב 'חברה ותעסוקה' בוועידה הכלכלית הלאומית 2017 של "כלכליסט". במושב השתתפו גם ציון בלס, מנכ"ל שטראוס ישראל, אילן לוין, לשעבר הממונה על השכר באוצר ופרופ' יורם יובל, פסיכיאטר וחוקר מוח מביה"ח הדסה עין כרם. את המושב הנחה סגן עורכת שוק ההון ב"כלכליסט", עמיר קורץ.  

 

פרופ' יובל נשאל מה המחיר הנפשי של שחיקה תעסוקתית? לדבריו, מקור המילה שחיקה מתחום הפיזיקה וההנדסה ובהקשר זה ציין כי "גלגלי שיניים נשחקים. מובלעת בהתנסחות כזו שעובדים הם אמצעי וכלי להשגת מטרה. כל זמן שמתייחסים כך לעובד אז אין פלא שהוא יישחק".

 

 

 

יובל ציין את ממצאיו של מחקר שנעשה בפנסילבניה במסגרתו חילקו בין מזכירות אקדמאיות שאלון שניסה לתייג אותן מבחינת יחס שלהם עבודה - פרנסה , קריירה או כייעוד. "אלה שראו את זה בתור פרנסה החסירו יותר ימי עבודה ואיכות העבודה שלהן היתה פחותה. לכן, אם אנו רוצים להקטין את השחיקה, אפשר לעשות שינוי תודעתי אצל המעסיקים ולחשוב כיצד לגרום לאנשים שיתייחסו לעבודה שלהם בתור ייעוד", ציין יובל. "הדבר אומר להתייחס לאנשים בתור יעד ומטרה ולא בתור אמצעי", הוסיף.

 

ציון בלס, מנכ"ל שטראוס ישראל, נשאל על ידי קורץ לגבי הנוסחה שמאפשרת לשטראוס ישראל לבצע העסקה חברתית. "בהעסקה חברתית מעשית. כולם מבינים שהעובד הוא משאב שצריך להשקיע בו. ואז נשאלת השאלה מדוע יש כאלה שפועלים בצורות שונות בנושא הזה? כי חשוב מה הייעוד החברתי שלך כבעל עסק כאשר יש לך תובנה עסקית ושליחות ואמונה שאתה רוצה לעשות את הדבר החברתי הזה אז זה הופך לייעוד. כמובן שיש כאן גם פרמטר של עד כמה העסק גם תחת אילוצים של תקציב, לוחות זמנים ותקציב להשקיע בנושא. ניתן לפתור את זה מתוך אמונה שלא מנהלים גם company אלא גם society. לפעמים צריך להקריב בטווח הקצר בשביל הטווח הארוך. אם יש מישהו שיש לו מחשבה של קוסמות איך נותנים קצת ומקבלים הרבה - אז אין קוסמות כזו. ובכל עסק יש כמובן את מידת החוסן - עד כמה העסק יכול לשלם מחיר בטווח הקצר, מחיר מסוים".

 

 

מימין: קורץ, ויגודסקי, לוין, יובל ובלס מימין: קורץ, ויגודסקי, לוין, יובל ובלס צילום: נמרוד גליקמן

 

אילן לוין, לשעבר הממונה על השכר במשרד האוצר, ציין כי יש היום אלפי עובדים במשק שכל שנה פורשים לפרישה מוקדמת. "אני מניח שרובם המוחלט היה מעדיף להישאר ולעבוד. הם פורשים כי הם שחוקים ולא תורמים מספיק. הדבר אולי תחושה שהם לא מספיק תורמים לחבריהם לעבודה ואף מפריעים וזו תחושה בהיבט הסוציולוגי". לוין גם התייחס לעלות החלפת והכשרת עובדים ואמר כי "כאנשי כספים קשה לנו לכמת את עלות החפיפה ונזקים שנוצרים מעובד עד שהוא מוכשר ברמה סבירה. הנזק והבעיות שאתה סופג כמעסיק אתה לא בדיוק רואה אותם, לא את שיעור הנפל ואת הלקוח שאיבדת כי הוא לא קיבל שירות מיטבי. גם בממדי השירות של החברה אתה לא תמיד תראה זאת".

 

ויגודסקי התייחסה לנושא הכשרות העובדים שבו עוסקת קרן מעגלים וציינה כי, "21 אלף עובדים בחמש השנים האחרונות עברו הכשרה בקרן. מרביתם הם כאלו שנמצאים במעגל העבודה ומרביתם נשארים באותו מקום. כ-30% מהם דיווחו אחרי תקופה קצרה שהם משודרגים. אנחנו גם מטפלים במצבי חירום, והדבר נכון לגבי עובדים של מגבות ארד, רשת מגה, חלק מעובדי כיל, רשות הדואר, תעשייה צבאית ועוד".

 

ויגודסקי התייחסה גם לנושא של טיפול בשחיקת עובדים וציינה כי "בפורומים סגורים מדברים על כך אבל אם מדברים על טיפול מערכתי לאומי זה מתחת לראדר. אני לא יודעת האם יש מישהו שיודע להעריך כמה עולות ההיעדרויות של אותם עובדים ואחוזי נכות שהם מקבלים מכך שהם הולכים לביטוח לאומי. אלה דברים לא ממש מדידים ואף אחד גם לא רוצה למדוד אותם עד היום. האיחוד האירופאי משקיע כל שנה מעל 20 מיליארד יורו בטיפול בשחיקה של עובדים. למעט קרן מעגלים אין שום גורם מערכתי לאומי שלקח על עצמו את האחריות".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x