המשקיעים הזרים חוזרים אבל בלי ודאות – זה לא יחזיק מעמד
התעניינות מחודשת מצד קרנות השקעה בינלאומיות מסמנת שינוי מגמה בישראל, אך כדי להבטיח חזרת הון יציבה ומתמשכת, הממשלה חייבת לספק ודאות כלכלית ופוליטית.
בשנתיים האחרונות, המהפכה המשפטית והמלחמה הקטינו את כמות הכסף הבינלאומי שנכנס למשק הישראלי. כעת, מתחילים להופיע סימנים של חזרה – קרנות השקעה גדולות מתעניינות שוב בעסקאות, ומשקיעים זרים מתחילים להגדיל חשיפה בבורסה בתל אביב. השאלה הקריטית היא האם מדובר במגמה יציבה או בניצוץ רגעי שעלול להיכבות במהירות אם הממשלה לא תספק את הדבר החשוב ביותר למשקיעים: ודאות.
העזיבה של המשקיעים הזרים הייתה כואבת למגזרים רבים בכלכלה. למעט בתחומים ספציפיים כמו הסייבר, אחרי ה-7 באוקטובר, הכסף הזר הפסיק לזרום לישראל בקצב אליו הורגלנו בתחילת העשור.
ישנם סימנים להתעוררות מחודשת. קרנות פרייבט אקוויטי בינלאומיות, כמו בלקסטון, אייפקס, גלטין פוינט וסנטרברידג', בוחנות עסקאות משמעותיות בישראל, ביניהן רכישת כאל. קרנות ההון סיכון האמריקאיות סקויה, גריילוק ואחרות חזרו לישראל בתקופה האחרונה, וגם בבורסה של תל אביב יש ניצנים של חזרה – בחודשים האחרונים נכנסו מאות מיליוני שקלים של משקיעים זרים, בעיקר למניות של חברות גדולות.
השוק הישראלי, שחווה ירידות חדות, הפך לאטרקטיבי עבור קרנות שמחפשות הזדמנויות השקעה במחירים נמוכים. לצד זאת, יש תחושה שהמצב הגיאופוליטי מתייצב במידה מסוימת, לפחות בטווח הקצר, מה שמעניק למשקיעים ביטחון מסוים לחזור ולפעול בישראל. בנוסף, ישראל ממשיכה להציע יתרון יחסי בתחומים טכנולוגיים שונים, עם דגש על סייבר, טכנולוגיה ביטחונית, פינטק, מדעי החיים ו-AI - מגזרים שמשכו וצפויים להמשיך ולמשוך הון זר.
עם זאת, למרות הסימנים החיוביים, עדיין מוקדם להסיק שמדובר במגמה יציבה. אי הוודאות הפוליטית והרגולטורית ממשיכה להרתיע משקיעים, במיוחד לאור המהפכה המשפטית ששוב צוברת תאוצה, הקשיים בהעברת תקציב צמיחה והאפשרות הריאלית למשברים פוליטיים נוספים. חוסר היציבות הזה מקשה על קבלת החלטות השקעה לטווח הארוך.
גם דירוג האשראי של ישראל ממשיך להוות גורם מרתיע. חברות הדירוג הבינלאומיות הפחיתו את הדירוג של ישראל, מה שהגביר את הסיכון הנתפס של השקעות בשוק המקומי. משקיעים מוסדיים גדולים, כמו קרנות פנסיה וקרנות ריבוניות, עדיין מהססים להיכנס לשוק הישראלי.
בנוסף, על אף נתוני תעסוקה טובים, הכלכלה הישראלית מתמודדת עם סביבת ריבית גבוהה, אינפלציה של כ- 3.8% והשפעות המלחמה הארוכה והיקרה בתולדותינו.
כל אלה מכבידים על קבלת החלטות השקעה משמעותיות, מה שמעלה חשש שהכסף הזר שיחזור יהיה בעיקר השקעות טקטיות וקצרות טווח, ולא התחייבויות משמעותיות לטווח הארוך.
כדי לוודא שחזרת המשקיעים הזרים תהיה יציבה ומתמשכת, הממשלה חייבת לפעול, ומהר. המשקיעים מחפשים יציבות, והדבר האחרון שהם רוצים הוא היעדר תכנון , חלוקת משאבים שאינה מעודדת צמיחה, ושינויים קפריזיים במדיניות הכלכלית. אם ישראל לא תשדר מסר ברור של וודאות, אותם משקיעים שעכשיו בוחנים את השוק עשויים לשוב ולברוח עם סימן ראשון לחוסר יציבות חדש.
בנוסף, המדינה צריכה לעודד השקעות באמצעות תמריצים – הקלות מס, מענקים ותמיכה רגולטורית למשקיעים זרים יכולים להפוך את ישראל לאטרקטיבית יותר בהשוואה לשווקים אחרים. אם מדינות אחרות מציעות תמריצים אגרסיביים יותר, אין סיבה שהמשקיעים יבחרו דווקא בישראל לאורך זמן.
גם דירוג האשראי חייב להשתפר. הממשלה חייבת לפעול לשיפור יחסיה עם חברות הדירוג ולהוכיח שהמשק הישראלי בטוח להשקעה לטווח הארוך. משקיעים מוסדיים שמודאגים מהסיכון הכרוך בהשקעה בישראל צריכים לקבל מסר ברור שהמדינה נוקטת בצעדים להבטחת יציבות כלכלית ופוליטית.
לבסוף, יש לשים דגש גם על שיפור המצב הבטחוני. המשקיעים חוזרים כי הם מאמינים שהמצב הביטחוני תחת שליטה, אך כל הידרדרות עלולה להוביל ליציאה מחודשת של הון זר. אם המצב הביטחוני יחזור להיות בלתי צפוי, המשקיעים לא יישארו לחכות ולראות מה יקרה – הם פשוט יעבירו את הכסף שלהם למקומות אחרים.
חזרת המשקיעים הזרים לישראל היא סימן חיובי, אבל רחוק מלהיות "שיבת ציון" של ההון הבינלאומי. כדי שהתהליך הזה יהפוך למגמה יציבה, ישראל חייבת להציע למשקיעים ודאות כלכלית, פוליטית ורגולטורית.
ללא צעדים ברורים מצד הממשלה, הכסף הזר עלול לברוח שוב, והשוק הישראלי ימצא את עצמו שוב מבודד מהכלכלה העולמית. זהו רגע מבחן לכלכלה הישראלית, וההחלטות שיתקבלו כעת יקבעו האם המשקיעים הזרים יישארו – או שיבחרו שוב להתרחק.
נמרוד רוזנבלום הוא שותף מנהל וראש מחלקת תאגידים ו-A&M במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM)
