סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק

בלעדי
יאנדקס רוצה להעביר את המטה לישראל ומציבה תנאים

ארקדי וולוז' ממייסדי יאנדקס כתב לרה"מ ול־3 שרים כי החליט להעביר את מטה החברה לת"א. הוא מבקש הקלות חריגות להעסקה בארץ של עובדים שאינם תושבי ישראל, במטרה להרחיק את פעילות הליבה מרוסיה ולדלג מעל הסנקציות

“קיבלתי החלטה להעביר את מטה יאנדקס הגלובלית לתל אביב ולהביא ארצה מאות רבות של מפתחים, מהנדסים ואנשי טכנולוגיה”, כך כותב ארקדי וולוז’, מנכ”ל ומייסד יאנדקס במכתב ששיגר לראש הממשלה נפתלי בנט ושרים נוספים ואשר הגיע לידי “כלכליסט”. המכתב מופנה גם לשר האוצר אביגדור ליברמן, שרת הפנים איילת שקד ושרת החדשנות, המידע והטכנולוגיה אורית פרקש־הכהן.


במכתב שכותרתו “יאנדקס - הרחבת הפעילות בישראל”, מבקש למעשה וולוז’ להעניק ליאנדקס, שנחשבת ל”גוגל הרוסית”, תנאים חריגים שיאפשרו לה להעסיק בישראל עובדים שאינם תושבי ישראל.
3 צפייה בגלריה
מימין:  אביגדור ליברמן אורית פרקש הכהן
מימין:  אביגדור ליברמן אורית פרקש הכהן
מימין: שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת החדשנות, המידע והטכנולוגיה אורית פרקש־הכהן
(צילומים: טל שחר, תומי הרפז)
“כדי שעובדי החברה יוכלו לקבל החלטה לעבור לחיות בישראל, גם אם למספר שנים, יש להעניק להם כמה תנאים שלגביהם אנו מבקשים סיוע מכם: להעניק ויזות עבודה לעובדי החברה שאינם יהודים או זכאי חוק השבות ולנפק תעודות מעבר לעובדיה בעלי האזרחות הרוסית”.
תעודות המעבר אמורות לאפשר לעובדים אלה לנוע בחופשיות בעולם, מה שהפך לבלתי אפשרי עם דרכון רוסי מאז פלישתה של רוסיה לאוקראינה בפברואר השנה. בסיום המכתב מזמין וולוז’ את השרים לבקר במשרדי יאנדקס בישראל ומבקש “לאשר בקשותינו כפי שהובאו לעיל”.

הרכב האוטונומי בראש

ליאנדקס כבר היום פעילות עסקית משמעותית בישראל והיא מעסיקה כאן 450 עובדים. המותגים המוכרים ביותר של החברה בשוק המקומי הם מוניות יאנגו, פעילות הקמעונאות והמשלוחים יאנגו דלי וגם הקורקינטים של WIND, פעילות שנרכשה באחרונה. מעבר לכך יש ליאנדקס פעילות בשם “פרקטיקום” להכשרת אנשי הייטק, שירותי הענן יאנדקס קלאוד וגולת הכותרת מבחינת החברה היא פעילות הרכב האוטונומי. יאנדקס מחזיקה ברישיון של משרד התחבורה לביצוע פיילוט ברכב האוטונומי פרי פיתוחה וניתן לראות אותו נוסע לעתים ברחבי גוש דן.
חלק מהשליחים של יאנגו דלי הוחלפו על ידי רובוטים בתקופה האחרונה, גם זאת כחלק מפרויקטים חדשניים של יאנדקס. משרדי החברה נמצאים היום במגדלי אלון בתל אביב, אך חרף התרחבותה בישראל, היא לא מצליחה להיפטר מהצל של היותה חברה רוסית והחשש שנתונים שנאגרים אצלה עלולים להגיע לשלטונות רוסיה.
3 צפייה בגלריה
ארקדי וולוז נשיא יאנדקס העולמית
ארקדי וולוז נשיא יאנדקס העולמית
ארקדי וולוז', מנכ“ל ומייסד יאנדקס. “מבקש לאשר בקשותינו“
(צילום: תומי הרפז)
וולוז’ עצמו מתגורר בשנים האחרונות בישראל לאחר שקיבל אזרחות ישראלית במסגרת חוק השבות ב־2017. הוא אחראי היום להיבטים הטכנולוגיים של יאנדקס ועל פעילותה מחוץ לגבולות רוסיה. על פי פרסומים אחרונים ברוסיה, הוא מתכנן לפצל את יאנדקס לשתי חברות – אחת רוסית והשנייה בינלאומית שהמטה שלה יהיה בישראל.
עם זאת, ספק כמה ניתן ליישם את התוכניות לפיצול הן על רקע סוגיות של קניין רוחני ובעיקר מפני השלכות אפשריות של מהלך כזה על הסדר החוב שיאנדקס נמצאת בימים אלה בעיצומו. עצירת המסחר ביאנדקס בניו יורק וחסימת גישתה להון בפועל, הפעילה סעיף מול מחזיקי אג”ח להמרה של 1.25 מיליארד דולר המאפשר פרעון מיידי. פרעון מיידי של אג”ח זה עלול להביא לחדלות פרעון של יאנדקס ובימים אלה היא נמצאת במו”מ מול המחזיקים.
בחודשיים שחלפו מאז תחילת המלחמה באוקראינה ברחו מאות עובדי יאנדקס אל מחוץ לגבולות רוסיה, רבים מהם הגיעו לישראל. על פי הערכות בתקשורת הרוסית בשיא, קרוב ל־10% מתוך 18 אלף עובדי החברה שהו מחוץ לגבולות רוסיה. אך בעוד שחלק גדול מהמתכנתים נמלטו לרפובליקות לשעבר של רוסיה כגון ארמניה וגאורגיה, הרי שרבים מבכיריה שהם גם זכאי חוק השבות עברו להתגורר בישראל בהם מנכ”לית לשעבר של החברה וסמנכ”לית משאבי האנוש של יאנדקס, מנכ”ל פעילות יאנגו דלי ברוסיה ועוד.
יאנדקס היא חברת ההייטק המפורסמת ביותר והגדולה ביותר ברוסיה, אך גם כזו עם מורכבויות משמעותיות. החברה רשומה מאז הקמתה בהולנד, עד לפני המלחמה באוקראינה מניותיה נסחרו בנאסד”ק לפי שווי של 32 מיליארד דולר ובמקביל וחרף נסיונות ההתנגדות של וולוז’, היתה בה גם מידת מעורבות של הקרמלין. בעת ההנפקה בניו יורק ב־2009, שהיתה הנפקת הטכנולוגיה הגדולה הראשונה אחרי המשבר הפיננסי של 2008, דרש השלטון הרוסי וקיבל מניית זהב ביאנדקס. מניית הזהב הקנתה לו את הזכות לסרב לכל רכישה של יותר מ־25% ממניות החברה.
ב־2019 הצליח וולוז’ להחליש מעט את אחיזת הקרמלין באמצעות המרת מניית הזהב בהקמת מעין קרן שמייצגת חלק מבעלי המניות בחברה ובה נציגי הממשל הרוסי. כמעט מיד עם תחילת הפלישה הרוסית ובאופן מפתיע נכנס מנכ”ל הפעילות הרוסית של יאנדקס, טיגראן חודוורדיאן, תחת סנקציות מערביות וזאת לאחר שהופיע בצילום משותף עם הנשיא ולדימיר פוטין בקרמלין במפגש עם אנשי עסקים.
3 צפייה בגלריה
טיגראן חודוורדיאן, לשעבר מנכ”ל הפעילות הרוסית של יאנדקס, עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ב-2017
טיגראן חודוורדיאן, לשעבר מנכ”ל הפעילות הרוסית של יאנדקס, עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ב-2017
טיגראן חודוורדיאן, לשעבר מנכ”ל הפעילות הרוסית של יאנדקס, עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ב-2017
(צילום: AP)
בעקבות הטלת הסנקציות התפטר המנכ”ל מיידית והוחלף על ידי אחד המנהלים הבכירים, אם כי הוא עדיין נשאר ביאנדקס כמעין יועץ. כמו כן הופסקה פעילות יאנגו דלי בצרפת ובאנגליה וגם פינלנד ניתקה להם את החשמל לדאטה סנטר. מאז הפלישה הרוסית הושעתה מניית יאנדקס מהמסחר בניו יורק לא לפני שהשווי שלה צנח בחדות לפחות מ־5 מיליארד דולר.

מוקש בפעילות החדשות

מאז תחילת המלחמה ניכרת תסיסה בתוך יאנדקס עצמה וזאת בעיקר על רקע פעילותה בתחום החדשות. הפעילות המקורית של יאנדקס שהוקמה ב־1997 על ידי וולוז’ ואיליה סגלוביץ, שנפטר, היא מנוע חיפוש שהחל לפעול עוד לפני זה של גוגל. בעבר הרחוק סרגיי ברין ולארי פייג’ אף הציעו לרכוש את יאנדקס. אלא שמאז היא הפכה לתמנון רב זרועות שיש לו נגיעה לכל תחומי החיים של האזרח הרוסי.
פעילות החדשות בשם YANDEX ZEN זוהתה כמוקש אפשרי וכמקור לסנקציות אפשריות כבר בתחילת המלחמה. אנשי שירות החדשות של יאנדקס ניסו להלך על הקו הדק ולא להרגיז יותר מדי את שלטונות רוסיה שסגרו כלי תקשורת שהביעו התנגדות למלחמה. ניסיון זה גרר התבטאויות חריפות של עובדי החברה ובכיריה לשעבר ברשתות החברתיות.
כדי לפרק את המוקש הזה, מכרה יאנדקס בסוף אפריל את פעילות החדשות שלה ל־VK, פייסבוק הרוסית, בעסקה שתנאיה הפיננסיים לא פורסמו. במקביל דווקא פעילות המוניות של יאנדקס ברוסיה נהנית מרוח גבית על רקע יציאת שירותי מוניות זרים מפעילות במדינה.