סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק

ניתוח
44 מיליארד דולר בחוב כדי לרכוש את טוויטר - האם זה כלכלי?

אלון מאסק, האיש העשיר בעולם, קיבל מה שהוא רצה: רשת חברתית. דירקטוריון טוויטר אישר את הצעת הרכש שלו, ולאחר השלמת העסקה הוא ימחק את החברה מהמסחר בוול סטריט. למרות ההצהרות האוטופיות על חופש הביטוי, האשף הפיננסי מבצע את העסקה במיומנות פיננסית ששמורה רק לאנשים המנהלים את העולם

עכשיו זה כבר רשמי: דירקטוריון הרשת החברתית טוויטר אישר, בשני בערב שעון ישראל, פה אחד את הצעת הרכש של המיליארדר ובעלי טסלה וספייס־איקס (בין היתר) אלון מאסק, והחברה תימכר לו בתמורה ל־44 מיליארד דולר, לפי שווי של 54.2 דולר למניה - פרמיה של 38% על מחיר הסגירה ב־1 באפריל השנה, שהיה יום המסחר האחרון לפני שמאסק אישר שרכש יותר מ־9% מהחברה. מאסק ימחק את טוויטר מהמסחר בוול סטריט ויהפוך את החברה לפרטית. העסקה צפויה לצאת לפועל השנה, בכפוף לאישור בעלי המניות ורשויות הרגולציה.


1. בנקים הם לא נדבנים

אחרי שמאסק, האיש העשיר בעולם, קיבל מה שהוא רצה - רשת חברתית, כעת הכל עסוקים בשאלה איך תיראה טוויטר. השאלה סבירה, שהרי מאסק מדבר בחודשים האחרונים שוב ושוב על חשיבות הפלטפורמה, כמו גם על הביקורות שלו על האופן שבו היא מנוהלת. בעיקר נושאים שקשורים לניהול ואצירת תוכן, צנזורה וחופש הביטוי.
2 צפייה בגלריה
פאראג אגרוול מנכ"ל טוויטר החדש מחליף את ג'ק דורסי parag Agrawal
פאראג אגרוול מנכ"ל טוויטר החדש מחליף את ג'ק דורסי parag Agrawal
מנכ"ל טוויטר פאראג אגרוואל
כל אלו שאלות טובות יפות, אך מאסק, חשוב לזכור, הוא איש עסקים ואף שאולי הרעיונות שלו לגבי האופן שבו יש לנהל תוכן ברשת חברתית מעניינים, הם לא הסיבה שבנקים הסכימו להעמיד בשמו הלוואות עתק לרכישת החברה.
כן, אף על פי שמאסק הוא האיש העשיר בעולם, הוא לא נוהג לשלם בעצמו עבור הדברים שמעניינים אותו. הוא הרוויח את התואר אשף פיננסי בצדק, להבדיל מהתואר "טכנולוג־גאון" שהדעות לגביו חלוקות. כך גם את רכישת טוויטר, כיאה לעסקאות שמגלגלות כסף רב כל כך שאין לו כמעט משמעות בראש שלנו, מאסק מבצע באמצעות מיומנות פיננסית ששמורה רק לאנשים שמנהלים את העולם.

לפי הדיווח לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC), המימון שהשיג לעסקה כולל חוב של 25 מיליארד דולר שיעמידו לו קבוצת בנקים, ביניהם מורגן סטנלי, בנק אוף אמריקה וברקליס (מתוכו, כ־12.5 מיליארד דולר כנגד מניותיו בטסלה, סכום השווה כ־1.5% מהחברה), והתחייבות מבוססת על ההון האישי שלו בגובה 21 מיליארד דולר נוספים. אם כי מתרבים הדיווחים כי מאסק גם לא יעמיד את כל ההון העצמי הזה לבדו, ומצטופפת מאחוריו שורה יפה של שותפים פוטנציאליים עם כיסים פתוחים.
בנקים הם לא נדבנים גדולים, גם לא אותם שותפים פוטנציאליים. הם פתוחים ומוכנים לתת למאסק את ההון שנדרש לו משום שהם מאמינים שהרווח, זאת אומרת הריבית שישיגו על ההלוואה, שווה את הסיכון שאולי טוויטר תתרסק והם יאבדו את כל כספם. או לפחות כך צריך להאמין להם.
לפי בלומברג, כשפנה מאסק לבנקים להבטיח את ההלוואות הוא הפגין התלהבות והדגיש את האמון הגדול ביכולתה של טוויטר להגדיל את הכנסותיה במהירות ראויה. העובדה שמאסק מחזיק בכ־20% ממניות חברת המכוניות החשמלית טסלה בשווי של מעל ל־200 מיליארד דולר, וההבנה שהוא עצמו זקוק לטוויטר רווחית כדי להחזיר את הריבית על החוב, הביאו את אלו, בניהול הסיכונים שלהם, להסכים להלוואה האגרסיבית.

2. טוויטר היא לא מציאה

אבל טוויטר אינה חברה משגשגת במיוחד. זאת אומרת, לא פיננסית. בין 2013 (כשהונפקה לציבור) ועד 2017 הפסידה טוויטר כל שנה ובמצטבר מעל ל־2 מיליארד דולר. ב־2018 ו־2019 היא רשמה רווחים נאים של כ־2.6 מיליארד דולר וב־2020 שבה להפסיד. בימים הקרובים היא צפויה לדווח על תוצאות הרבעון החולף וגם שם לא צפויות בשורות מרעישות. בין לבין החברה הגדירה לעצמה "יעד שאפתני" לצמוח מ־280 מיליון המשתמשים היומיים ל־315 מיליון עד 2023.
2 צפייה בגלריה
אלון מאסק
אלון מאסק
אלון מאסק. רק העתיד יגלה אם יש לו את אורך הנשימה הפיננסי או שהוא יאדה את טוויטר
(צילום: AP)
כשמתבוננים על המתחרות פייסבוק, אינסטגרם או טיקטוק, כל אחת עם מעל למיליארד משתמשים, זה נראה כמו יעד חיוור. למעשה הנתונים של טוויטר כל כך חיוורים שבפורבס לא חששו וטענו כי "מאסק משלם הרבה יותר מדי עבור מיזם בדעיכה שלא מראה סימני התאוששות".
בעוד שהקביעה נכונה באופן יבש, תוצאות זה לא הכל. טוויטר היא תופעה יוצאת דופן במיוחד, שבה אין כמעט קשר בין העוצמה שלה ובין הצלחתה לתרגם עוצמה זו לכסף. אף שאולי חלקים לא ירגישו כך, הרבה מאוד מסדר היום הציבורי נקבע ומנוהל באמצעות הרשת החברתית שאהובה במיוחד על פוליטיקאים, אנשי עסקים והתקשורת. למשל, ההשערות המשתוללות סביב סאגת הרכישה האם מאסק יחזיר לטוויטר או לא את נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ, שכמו נפוליאון מצא עצמו בסוף כהונתו מגורש לגלות.
כשפנה מאסק לבנקים להבטיח את ההלוואות הוא הפגין התלהבות והדגיש את האמון הגדול ביכולתה של טוויטר להגדיל את הכנסותיה במהירות ראויה
מאסק חווה עוצמה זו על בשרו, כשהצליח במיומנות להתל במחירי מטבעות קריפטו רק כי צייץ על אלו, או כשפיזר הבטחה ריקה מתוכן להפוך חברה אחרת שבשליטתו (טסלה) לפרטית וכל כך הרגיז את ה־SEC שנקנס על כך ב־20 מיליון דולר.
אפשר להניח שמאסק מאמין שזו עוצמה שאפשר לתרגם לכסף, עובדה שהוא טען שהוא יכול להביא לצמיחה בהכנסות טוויטר במהירות, וגם שהוא זקוק שהכנסות אלו יצמחו בזריזות כדי לכסות את תשלומי הריביות שלו. לא נותר לו אלא למהר לחפש מודלים רווחיים יותר לפעילותה של טוויטר. חופש הביטוי זה טוב ויפה, אבל מוניטזציה חשובה יותר.


בין הרעיונות שכבר העלה עוד בזמן שהיה רק רוכש פוטנציאלי - הרחבת תוכניות המשתמשים בתשלום. אבל מה חוץ מזה? הבעיה הכי גדולה של טוויטר זה בסיס המשתמשים הקפוא שלה. כשאי אפשר למשוך משתמשים חדשים, לא משנה כמה הפלטפורמה מפורסמת, היא פשוט לא תמשוך אליה מפרסמים באותם היקפים כמו שפייסבוק או גוגל מצליחות. איך מאסק יצליח למשוך יותר משתמשים מאשר טוויטר הצליחה במשך עשור? אין לדעת.
במשך שנים התלונה העיקרית היתה שבטוויטר לא משחררים מספיק "מוצרים" חדשים אבל גם אם מאסק ידחוף להוספת פיצ'רים חדשים, קשה לראות איך אלו לבדם יצליחו לתמוך בצמיחת משתמשים חדשים במספרים משמעותיים.

3. כסף מחפש משמעות

מבחינה עסקית קשה להבין איך מאסק ירים את טוויטר כך שהחברה השברירית לא תקרוס תחת החזרי החוב שלו — שנכון להיום הם גדולים יותר מאשר הרווח הנקי שרושמת (אם רושמת) טוויטר כל שנה. אבל למאסק יש קלפים בשרוול, שאינם קשורים לכלכלה.
לא נותר למאסק אלא למהר לחפש מודלים רווחיים יותר לקידום פעילותה של טוויטר. חופש הביטוי זה טוב ויפה, אבל מוניטזציה חשובה יותר
בשוק הקריפטו יש מונח שמכונה "מיקסר" - מעין מאגר אליו אתה זורק את הביטקוין כך שיתערבב עם ביטקוינים אחרים, ואז אחד מהם, לא משנה איזה, נשלח אל הארנק אליו אתה רוצה להעביר את הביטקוין. המהלך הזה מאפשר טשטוש בין הכסף שהכנסת לעסקה שאותה אתה רוצה לבצע, וזו שיטה נהדרת כדי לשחוק את הקשר שבין הכסף, האדם והעסקה.
מאסק ושותפיו למהלך הפיננסי הזה משתמשים קצת במיקסר. לא כי הם מנסים להסתיר כוונות אלא משום שבהלוואות, הלוואות גישור, התחייבות במניות ובהון פיננסי שנזרקו לכל עבר נשחק הקשר בין הכסף, האדם והעסקה. ויצירת כל אלו למישמש אחד גדול שכל מה שנשאר בו זה הקונספט "מאסק", זה המפתח להצלחה שלו.
מאסק לא הפך לאיש העשיר בעולם בצבירה שמרנית ואדוקה של רווחי טסלה. למעשה שנים רבות החברה לא הרוויחה סנט וגם כשהתחילה להיות רווחית, הרווחים לא היו גדולים מספיק. מאסק הפך לעשיר בעולם בגלל שבעולם של כלכלה משונה, טסלה נסחרת בשווי של כטריליון דולר, הרבה יותר מכל מתחרותיה, על אף שהיא שבריר בגודלה. מאסק עשיר כקורח משום שאנשים מהמרים על מאסק, העסקים שלו הם רק הכלי. בהתאם, המניות של החברות שלו מייצגות אותו, לא את החברות שלו.
טוויטר אינה שונה. החוב שמוענק למאסק כדי לרכוש אותה קשור להבטחה שהוא מגלם, לא ההבטחה שטוויטר מגלמת. זה יכול להיות אסון עבור טוויטר, שבשונה מטסלה לא יכולה לסבול מאשליה של שוק גדול, שהרי היא כבר לא תהיה ציבורית. רק העתיד יגלה אם למאסק יש את אורך הנשימה הפיננסי או שהוא יאדה את טוויטר למחוזות אי־הרלבנטיות כדי לשרת את הניסויים החברתיים שלו.