סגור

אשלג מקנדה, חיטה מארגנטינה: מרדף סחורות עולמי - בגלל המלחמה

בעקבות הניתוק מסחורות שהגיעו בימים כתיקונם מרוסיה ומאוקראינה, ממשלות וחברות ברחבי העולם מחפשות אחר חלופות. המחסומים שבדרך: מחסור במכולות בגלל הקורונה ומחסור ביבולים בגלל ההתחממות הגלובלית

הפלישה הרוסית מאלצת מדינות ברחבי העולם לפנות למקורות אחרים עבור סחורות בסיסיות, שבימים רגילים הן קיבלו מרוסיה ומאוקראינה. בשבועות שחלפו מאז החלה הלחימה, ממשלות כמו גם חברות תרות אחר חלופות למגוון מוצרים, משמן חמניות דרך חיטה ועד נפט, כאשר המדינות המחוזרות מונות את קנדה, ברזיל, דרום אפריקה וארגנטינה.

"הוול סטריט ג'ורנל" מדווח, כי רוכשים פונים לדרא"פ עבור פלטיניום, לארגנטינה עבור חיטה ולקנדה עבור מגוון של מוצרים — שכן האקלים והנתונים הגיאוגרפיים שלה הופכים אותה ליצרנית סחורות דומות לשל רוסיה.
2 צפייה בגלריה
שר משאבי הטבע הקנדי ג'ונתן ווילקינסון
שר משאבי הטבע הקנדי ג'ונתן ווילקינסון
שר משאבי הטבע הקנדי ג'ונתן ווילקינסון
(צילום: בלומברג)

זינוק בייצור אשלג בקנדה

שתי המדינות נמנות עם היצרניות הגדולות בעולם של נפט, אורניום, ניקל ואשלג. ביחד עם אוקראינה, הן נמנות עם יצואניות החיטה הגדולות בעולם. כעת, לאחר שהסנקציות המערביות עצרו את היצוא הרוסי, וחסימת המעבר בים השחור על ידי רוסיה מקשה על אוקראינה לייצא חיטה — קנדה הפכה לחלופה אפשרית.
סימן השאלה הגדול, כותב העיתון, הוא האם החלופות הללו יספיקו כדי למלא את החלל שנוצר.
"העולם כולו מגיע לקנדה", אמר מנכ"ל AGT Food, מוראד אל־חאטיב, הרוכשת דגנים ותבואות מחקלאים קנדיים ושולחת אותם ל־120 מדינות לדבריו, הביקושים לגידולים הקנדיים מזנקים במדינות כמו טורקיה, אלג'יריה ותוניסיה, שמייבאות את עיקר החיטה שלהן מרוסיה ומאוקראינה.
גם מדינות שאינן סובלות ממחסור ביבולים פונות לקנדה כדי להגדיל היקפי יבוא ולבסס מאגרים לשעת חירום, למקרה של פגעי אקלים או מתיחות גיאו־פוליטית ממושכת.
ענקית האשלג הקנדית נוטריין ((Nutrien, שהיא הגדולה בעולם מסוגה, הגדילה את הייצור השנה בלמעלה מ־10% בעקבות פניית ברזיל.
גם ארגנטינה עשויה לספק חלופות לסחורות הרוסיות. לפי גוסטאבו אידיוראס, העומד בראש איגוד מעבדי ויצואני הדגנים הגדול במדינה, הוא קיבל פניות במייל מרשתות סופרמרקטים בצרפת ובאיטליה, המבקשות שמן חמניות — מוצר שאוזל מהמדפים ברחבי אירופה. בנוסף, גורמים רשמיים מטעם ממשלות מצרים ולבנון ביקשו לסגור עם החברה חוזים ארוכי טווח לאספקת חיטה ותירס. גם לקוחות בהודו מקווים שארגנטינה תוכל לגשר על הפערים שנוצרו באספקת שמן חמניות, שאותו הם נהגו לרכוש מאוקראינה.
"הם מבקשים מוצרים שמעולם לא ביקשו בעבר", ציין אידיוראס.
חלופות לנחושת ולניקל, הנכרים ברוסיה, יכולות להימצא באוסטרליה, אך המדינה אינה ערוכה בשלב זה להשלים את החוסרים. אחרי שנים ארוכות של תת־השקעה במגזר, אוסטרליה מדווחת כי הגברת הייצור במהירות תהווה אתגר משמעותי. גם בקנדה, הצפויה להרוויח במגוון מגזרים, צפויים קשיים בהגדלת התפוקה. פעילי סביבה אילצו את ממשלות קנדה וארה"ב לבטל תוכניות להקמת צינורות שהיו מאפשרים לקנדה לייצא יותר נפט. במקביל, מסילות הרכבת והנמלים אינם מסוגלים לקלוט סחורות נוספות.
ההתחממות הגלובלית גובה מחיר גם היא. אף שקנדה היא יצואנית מובילה של חיטה וקנולה, בצורת שפגעה במדינה בשנה שעברה תקשה על סגירת חוזים. לפי מומחים בתעשייה, האספקה תוכל לגדול רק אם היבולים יחזור השנה לרמות הרגילות.
ההתגברות על המשבר הגלובלי שיצרה הלוחמה הרוסית נתקלת בקשיים גם בגלל שיבושים שיצרה הקורונה. כך, אל חאטיב מדגיש כי מובילי דגנים מתקשים לאתר מכולות ריקות, זאת משום שאלה נשלחות לסין כדי לסייע בסגירת עיכובים באספקה שהצטברו במהלך המגפה.
חרף האתגרים הללו, קנדה ויצרני הסחורות שלה עדיין נמצאים בעמדת יתרון. מחירי הנפט והאשלג הגואים הגדילו את הרווחים וסייעו באיזון התקציב הציבורי. מחוז אלברטה, שרוב הכנסותיו מגיעות מתעשיית הנפט והגז, צופה עודף תקציבי בשנה הפיסקאלית הנוכחית, לראשונה זה שמונה שנים.

רוסיה דורשת תשלום ברובל

בשיחה עם הוול סטריט ג'ורנל אמר שר משאבי הטבע הקנדי, ג'ונתן ווילקינסון, כי גורמים רשמיים מטעם מדינות שונות פנו אליו במהלך כנס סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) שנערך בשבוע שעבר בפריז, כדי לבחון היתכנות להחלפת האשלג, אורניום וסחורות חקלאיות רוסיות, בקנדיות. במהלך הפסגה אמר ווילקינסון, כי קנדה, שהיא הרביעית בגודלה בעולם מבחינת עתודות נפט, תוכל להגדיל בהדרגה את המשלוחים ב־300 אלף חביות ביום. גם יצרנית האורניום הגדולה במדינה, Cameco, צפויה להגדיל ייצור במכרות שלה בקנדה ובארה"ב, כך לפי דובר החברה. בהתאם, מתחילת השנה טיפסה המניה שלה ב־17%.
בתוך כך, רוסיה ממשיכה לדרוש כי מדינות האיחוד האירופי שאותן הגדירה "בלתי ידידותיות" ישלמו ברובלים עבור הגז שהן מייבאות ממנה. שלשום אמרו גורמים רשמיים בקרמלין, כי מוסקבה "לא תספק גז בחינם" לאירופה. ההתעקשות הזו מגיעה חרף הודעת שרי האנרגיה של מדינות ה־G7 השבוע, כי הדרישה עומדת בניגוד להסכמים המוקדמים לאספקת הגז וכי אין בכוונת המדינות להיענות לה. המאבק בין הצדדים בסוגיה זו עלול, לפי הערכות פרשנים, להביא לעצירה של יצוא הגז הרוסי, זאת למרות המחיר שתשלם הכלכלה הרוסית.