שיא חדש: על כל משרה פנויה רק 1.1 דורשי עבודה
שיא חדש: על כל משרה פנויה רק 1.1 דורשי עבודה
דו"ח "דופק שוק העבודה" של שירות התעסוקה לחודש פברואר, מגלה שיחס דורשי העבודה למשרות פנויות מתקרב ל-1.0 ומבטא מצב שבו למרות ירידה באבטלה מספר המשרות הפנויות לא מפסיק לעלות. בתוך כך, מספר דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה השתווה לראשונה למספר שלפני הקורונה
בחודש פברואר נרשם יחס של 1.1 דורשי עבודה בלבד לכל משרה פנויה. זו ירידה מ-1.2 בינואר ונמוך בהרבה משיעור של 1.7 דורשי עבודה למשרה פנויה לפני המשבר. זה גם היחס הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות ב-2009 והוא מבטא את המצב שבו למרות ירידת האבטלה מספר המשרות הפנויות לא מפסיק לעלות והגיע ל-150 אלף בפברואר. לפני שנה בראשית 2021 , בתקופת הגל השלישי של הקורונה, היה עוד יחס של 12 דורשי עבודה לכל משרה פנויה. כך עולה מדו"ח "דופק שוק העבודה" לחודש פברואר 2022 שמפרסם היום שירות התעסוקה.
מספר דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה ירד ב-3% מ-169 אלף בינואר ל-164 אלף בפברואר והשתווה לראשונה למספרם ערב משבר הקורונה. עם זאת, שיעור הירידה בפברואר היה נמוך מהירידה בין דצמבר לינואר שעמדה על 5%, מה שאומר שהירידה במספר דורשי העבודה הולכת ומתמתנת. ראוי לציין שמובטלים רבים שמיצו את זכאותם לדמי אבטלה ואינם זכאים להבטחת הכנסה (בגלל שבן הזוג עובד) לא נרשמים לשירות התעסוקה ולכן אינם נחשבים דורשי עבודה.
לפי נתוני הלמ"ס, גם במהלך פברואר הוסיף מספר המשרות הפנויות במשק לעלות ועמד על כ-150 אלף. זו היתה הפעם ה-11 שנקבע שיא במספר המשרות הפנויות במשק מאז תחילת המדידות. בעוד בינואר היוו המשרות הפנויות 4.99% מסך המשרות במשק הרי שבפברואר כבר עלה לראשונה מעל לחמישה אחוז, של-5.05%. בשירות התעסוקה קובעים שמצב של ירידה במספר דורשי העבודה לצד העלייה במספר המשרות הפנויות "מלמד על שוק עבודה הדוק, בו לדורשי העבודה הזדמנויות תעסוקתיות מרובות יותר".
נתון מדאיג מאוד: האוכלוסייה הערבית מהווה 35% מדורשי העבודה כלומר יותר משליש מדורשי העבודה, זאת למרות שחלקם באוכלוסייה עומד על 21% בלבד. הדו"ח מסביר ש"הפסקת הזכאות לדמי אבטלה לבני 45 ומעלה הובילה לחזרה משמעותית יותר בקרב דורשי העבודה היהודים שאינם חרדים, וביטאה את הקושי של דורשי העבודה הערבים לשוב למעגל העבודה". התוצאה היתה שבנובמבר 2021, החודש הראשון מאז תום תקופת הזכאות לדמי אבטלה, חצה לראשונה שיעור דורשי העבודה הערבים את שיעורם ערב המשבר – 33% בנובמבר 2021 לעומת 31% ערב המשבר.
בשירות התעסוקה מסבירים את הקושי של ערבים לחזור לשוק העבודה ב"כישורים ומיומנויות עבודה נמוכים יחסית". זאת בעוד הדרישה של שוק העבודה לכישורים גבוהים ובייחוד לכישורים דיגיטליים הולכת וגוברת. התוצאה היא שגם בחודש פברואר היוו הערים הערביות שש מעשר הערים (מעל 40 אלף תושבים) עם שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. בראש הרשימה עמדה אום אל פחם עם 10.1% (העיר היחידה עם שיעור דורשי עבודה שמעל 10%), אחריה רהט עם 9.7%. בשלושת המקומות האחרונים בחמישייה הראשונה היו סחנין, נצרת ועכו (עיר מעורבת).
בעשיריה הראשונה נמצאות גם שלוש ערים יהודיות מהפריפריה, דימונה, טבריה וצפת. לעומת זאת בערים החרדיות חלה לאחר הפסקת דמי האבטלה ירידה דרמטית בשיעור דורשי העבודה. העיר החרדית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר ביתר עילית (3.2%) דורגה במקום ה-26 בלבד והבאה אחרי היתה בני ברק במקום ה-46.
