סגור

ניתוח
מסער ועד רייטן: המחלוקת על המועמדים שמעכבת בחירת שופטים לעליון

השופט המועדף על אסתר חיות שייבלם על-ידי הפוליטיקאים, השופטת ואשת השר לשעבר שאותה מעדיף גדעון סער והאגף הימני-שמרני של איילת שקד שספג מהלומה. כלכליסט עושה סדר לקראת כינוס הוועדה לבחירת שופטים

עדיין לא ברור מתי בדיוק תתכנס הוועדה לבחירת שופטים שממנה ייצא העשן הלבן ובסופה נדע מי ארבעת הנבחרים לבית המשפט העליון. שר המשפטים גדעון סער המשיך היום (ג') במגעים, אך המחלוקת סביב המועמדים הכריעה - והוא נאלץ לדחות את הישיבה.
מיד נגיע לשמות, אבל תחילה המתווה הקואליציוני שהתגבש בוועדה. מכהנים בה תשעה חברים, ומינוי לעליון מחייב תמיכה של שבעה מתוך התשעה. הוועדה מורכבת מארבעה בלוקים: שלושת שופטי העליון (אסתר חיות, עוזי פוגלמן ויצחק עמית), שני נציגי לשכת עורכי הדין (אילנה סקר ומוחמד נעמנה), גוש שר המשפטים, הגוש הימני-שמרני (השרה איילת שקד וח"כ שמחה רוטמן). ח"כ אפרת רייטן לא נכללת באף קבוצה, אבל בלבה ובדעותיה היא קרובה לשופטי העליון ולעורכי הדין.
1 צפייה בגלריה
מימין אסתר חיות גדעון סער ו אפרת רייטן  חדש
מימין אסתר חיות גדעון סער ו אפרת רייטן  חדש
אסתר חיות, גדעון סער ואפרת רייטן. מאמצים אחרונים לגבש הסכמות לפני כינוס הוועדה
(צילומים: אוראל כהן,יואב דודקביץ, עוז מועלם, עמית שאבי)
הצורך בשבעה קולות למינוי לעליון גיבש קואליציה שהותירה בשלב זה בחוץ את שקד ורוטמן. מהסיבה שבין שני אלה לבין שלושת שופטי העליון לא ניתן לבנות גשר של הסכמה. למועמדים שלהם, חגי ויניצקי ודוד האן, אין סיכוי אצל נציגי העליון. שופטי העליון הם היחידים שמחזיקים כוח וטו בוועדה (שלושה מונעים רוב של שבעה). סיבה נוספת היא הרצון של סער לבדל עצמו משקד ורוטמן, בידול פוליטי אבל גם משפטי לכיוון ימין ממלכתי יותר. לסער אין שום סיבה לתת לשקד ורוטמן למנות שופטים ולנופף בהישג הזה. הישג שיכול להזיק לעליון וגם לסער.
לכן, קואליציה ללא שקד/רוטמן מכתיבה את מפת ההסכמות הבאה: שם אחד שיציעו שופטי העליון, אחד שיציע סער, אחד שתציע לשכת עורכי הדין. הכיסא הרביעי שמור לשופט הערבי, ככל הנראה חאלד כבוב. בנוסף לכבוב, נדמה שגובשו הסכמות על מועמדותם של השופטת גילה כנפי-שטייניץ (רעייתו של השר לשעבר יובל שטייניץ והמועמדת המועדפת על סער), על השופטת רות רונן, אחת משני המועדפים של העליון. נכון שהשופט יגאל מרזל הוא מועמדה המועדף של הנשיא החיות, אבל למרזל יש התנגדות חזקה בצד הפוליטי. סער, לעומת זאת, מוכן לתמוך ברונן. רונן הייתה ועדיין סדין אדום לשקד בגלל בעלה שתרם בעבר ל"קרן החדשה". סער מוכן להכשיר אותה ולא לפקוד עליה את "עוון בעלה".
וכאן הגענו לאבן הנגף: מיהו מועמד הלשכה שיצטרף לכבוב, כנפי-שטייניץ ורונן? המכאניזם הוא שלמועמד הזה נחוצה הסכמתם של חיות וסער, ומן הסתם גם של רייטן.
הלשכה התכנסה בתמיכה סביב שלושה שמות: עורכי הדין קובי שרביט ונתי שמחוני והשופט המחוזי גרשון גונטובניק. למרות מחויבות הלשכה לעורכי דין, היא תומכת בגונטובניק בגלל עברו רב השנים כסנגור במשרד וינרוט, ובעיקר בגלל התפיסה הסנגוריאלית היוצאת דופן שלו כשופט. גונטובניק זיכה את חושף השחיתויות רפי רותם מרוב העבירות שבהן הואשם מכוח התזה שהגרזן הפלילי צריך להיות האחרון לשימוש בארגז הכלים המדינתי. ובעברית משפטית יותר - מכוח ה"עיקרון החוקתי של שיוריות ההליך הפלילי".
הבעיה היא שלמועמדי הלשכה אין הסכמה משותפת של סער ושופטי העליון. סער מתנגד לשרביט ומוכן לתמוך בשמחוני ובגונטובניק. חיות ועמיתיה לבית המשפט העליון בדיוק להיפך. מוכנים לשרביט, אך לא לשמחוני ולגונטובניק. ברשימת המועמדים יש מועמד שסער וחיות מסכימים עליו וזהו השופט צבי ויצמן. ללשכה אין התנגדות לויצמן. מבחינתם, שייכנס על חשבון שטייניץ-כנפי או רונן, אבל לא על המשבצת הסנגוריאלית.
מועמד סנגוריאלי במיוחד הוא הסנגור הארצי הציבורי לשעבר פרופ' יואב ספיר אלא שכרגע מתנגדים לו גם סער וגם חיות. ברשימה שני פרופסורים בהחלט ראויים: אביעד הכהן ושחר ליפשיץ (שגם ממלא צורך בולט בעליון – מחסור במומחיות בדיני משפחה שבעקיפין משליך על חוסר האחידות הכאוטי בפסיקת בתי משפט למשפחה). אבל, לנוכח הניסיון עם פרופ' אלכס שטיין, המינוי האולטרא-שמרני של שקד, לא מוכנים בעליון לשמוע כרגע על פרופסור. לעת הזו, סגר שטיין את דלתות העליון בפני האקדמיה.
בשלב זה לא ברור אם יצליחו לרבע את המחלוקת הזו ולהסכים על ארבעה שמות. קיימות שתי אפשרויות: להגיע בסופו של יום להסכמה על שם שמקובל על כל הצדדים. השנייה, לדחות את הבחירה לינואר ולהגיע להסכמות רחבות יותר שיכללו גם את המינויים למחוזי במסגרת הדילים.