סגור

שיעור בהורות מהאחיות וויליאמס

בסרטו החדש "משפחה מנצחת" מגלם וויל סמית את ריצ'רד וויליאמס, האבא, המאמן והאיש שהוביל לבדו את בנותיו, ונוס וסרינה, את כל הדרך מהגטו השחור בלוס אנג'לס עד לניצחון על הדשא הירוק בווימבלדון. עבור סמית זה היה הרבה יותר מעוד תפקיד. "וויליאמס שינה את הגישה שלי להורות. למדתי שאפשר לחבור לרצונות של ילדיך ולא לכוון אותם לרצונות שלך"

עלילת הסרט ״משפחה מנצחת״ מבוססת על מעשה כל כך מופלא ולא סביר שאילולא ידענו שמדובר בסיפור אמיתי שהתרחש לפני 30 שנה בקלות אפשר היה לבטל אותו כלא אמין. ריצ׳רד וויליאמס הוא אביהן של ונוס וסרינה וויליאמס, שתי הטניסאיות האחיות הגדולות בכל הזמנים. הוא תכנן את ההצלחה שלהן כאלופות העולם בטניס מרגע שהן נולדו. זה קרה בקומפטון, עיר קטנה דרומית ללוס אנג׳לס, שרוב אוכלוסייתה שחורה וקשת יום והאלימות בה משתוללת. וויליאמס, שגדל בעצמו בשכונות אלימות, שלא זכה להשכלה ושמעולם לא זכה בכבוד החליט לשנות את המציאות של הבנות שלו: להוציא אותן מהשכונה, להציל את חייהן מהירי בין הכנופיות ברחובות, להעניק להן הצלחה כלכלית, ובעיקר לגרום לעולם לכבד אותן.
וויל סמית מגלם את דמותו של ריצ'ארד (בסרט שקרוי במקור ״King Richard"). הוא המאמן הראשון שלהן והאיש שמאמין, שמתרוצץ בין מאמני הטניס הגדולים בחוף המערבי לשכנע אותם לאמן את בנותיו, והם מסרבים להאמין שלאדם כזה, עני מהגטו השחור יש באמת שתי בנות שהן עילוי.
4 צפייה בגלריה
פנאי מימין סרינה ו ונוס וויליאמס
פנאי מימין סרינה ו ונוס וויליאמס
מימין סרינה וונוס וויליאמס
(EPA)
כל זה קורה בסרט הספורט הביוגרפי שביים ריינלדו מרקוס גרין, שהוא אחת מהפתעות העונה הזאת בקולנוע — סרט קצבי, אנרגטי ומלא חיות, שמספר סיפור אופטימי, מרגש, משמח, נטול ציניות ומעורר השראה.
לפני 15 שנה סמית כיכב באחד הסרטים המקסימים בפילמוגרפיה שלו, ״המרדף לאושר״, שגם הוא מבוסס על סיפור אמיתי על סוכן מכירות שהעולם מזלזל בו אך הוא עושה הכל כדי להבטיח לבן שלו חיים טובים יותר מאלה שהיו לו. ״משפחה מנצחת״, בסגנונו, בתכניו ובמסריו, הוא כמעט כמו פרויקט המשך לסרט ההוא. אי אפשר להתעלם מכך שהורות, אבהות והרצון הנואש של אב שחור להעניק לילדיו את החלום האמריקאי במלוא תפארתו הן תימות שחוזרות אצל סמית.
הדרך של וויליאמס להבטיח לבנותיו את החלום האמריקאי יוצאת דופן וזוכה להערצה, אבל אם ונוס וסרינה לא היו מגשימות את החזון של אביהן, שידע כבר בהיותן ילדות שיהיו אלופות ווימבלדון, אפשר היה להציג את דמותו לגנאי, כאב כפייתי, קשוח, ספרטני, שלמתבוננים מהחוץ עשוי להיראות כאילו הוא מתעמר בבנותיו. ואכן, הסרט מציג שכנה שבטוחה שהוריהן של ונוס וסרינה מתעללים בהן ומזעיקה את המשטרה ושירותי הרווחה.
4 צפייה בגלריה
פנאי king richard סרט וויל סמית
פנאי king richard סרט וויל סמית
מתוך הסרט
(Sony Pictures)
אישה וויליאמס, אחותן של ונוס וסרינה, שהיתה אחת ממפיקות הסרט, סיפרה שניסיונות קודמים של תסריטאים ומפיקים לספר את סיפור ילדותן של ונוס וסרינה אכן ניסו להציג את האב באור שלילי: ״לקח לנו זמן למצוא את התסריט הנכון, כי היו אנשים שרצו להשמיץ את אבא שלנו, עד שלבסוף מצאנו את השותפים שהבינו את המקום שממנו הוא בא ואת הגישה שלו. הייתי על הסט יום־יום, ובטח עליתי על העצבים של לא מעט אנשים כדי להבטיח שהסיפור יסופר באופן אמין״.
בתחילת השבוע קיימו סמית ויוצרי ״משפחה מנצחת״ מסיבת עיתונאים וירטואלית, ושם הוא דיבר על המשיכה שלו למודל האבהות יוצא הדופן שמציג ריצ'רד וויליאמס: "התוודעתי לדמותו ב־1995, כשוונוס בת ה־14 התראיינה לטלוויזיה וריצ׳רד קם וגער בכתב למה הוא מנסה לערער את הביטחון של הילדה.התמונה הזאת של ונוס נחקקה בראשי, כי אמרתי לעצמי שככה הייתי רוצה שהבת שלי תסתכל עלי כשאני מגן עליה. היא הביטה בו כאילו הוא אריה, שלא יתן לאף אחד להזיק לה. הראיון הזה שינה את הגישה שלי להורות, וכשצצה ההזדמנות לגלם את דמותו של ריצ׳רד נזכרתי ברגע הזה, והכנסנו אותו לסרט כי רציתי להראות איך אב מגן על הבת שלו מפני העולם״.
בחיים הפרטיים מודל ההורות שאליו שואף סמית, לא תמיד עבד. סמית (53) עומד לפרסם בקרוב ספר זכרונות בשם ״Will״, ושם הוא כותב על תחושות הכישלון שלו כאב לשני ילדים שהלכו בעקבותיו לעסקי הקולנוע והמוזיקה.
לבו נשבר כשג׳יידן, שכיכב ב״קראטה קיד״, ביקש להשתחרר מאחריות הוריו ולצאת לעצמאות כקטין; וכשבתו ווילו, שזכתה להצלחה כזמרת וחיממה את הופעותיו של אמינם, החליטה לפרוש מסיבוב ההופעות עקב לחץ נפשי, שסמית מודה שלא הבחין בו. ״מבחינתי״, אמר סמית השבוע, ״ריצ׳רד וויליאמס גרם לי להבין שיש גישה אחרת להורות שלא היכרתי: ליישר קו עם הילדים, לחבור לרצונות שלהם, ולא לכוון אותם לרצונות שלך. וזו גם משפחה דתית, אז החוקים היו חוקי האל, חוקי האמונה. זה פקח את עיני כי אבא שלי היה איש צבא, היתה לו שיטת הורות שונה לחלוטין. כשאני הייתי ילד לא היתה לי זכות להגיד מה אני רוצה, אני הייתי צריך לעשות מה שאומרים לי״.

הילדות סניה סידני ודמי סינגלטון מגלמות את ונוס וסרינה הצעירות, שתיהן שחקניות שנאלצו ללמוד לשחק טניס לתפקיד. "שתי הבנות האלה לא רק שהיו צריכות ללמוד לשחק טניס, אלא הן היו צריכות ללמוד לשחק בטכניקה של ונוס וסרינה", סיפר סמית, "ואין אף אחד בעולם שיודע לשחק כמותן. ומה שלא יודעים הוא שסניה היא שמאלית בעוד ונוס ימנית, אז לא רק שהיא היתה צריכה ללמוד לשחק טניס כמו אלופת העולם, היא עשתה את זה עם היד החלשה שלה״.
באחת הסצינות היפות בסרט, האב מתרצה להעניק לבנות המשפחה ערב חופשי ומפנק של צפייה ב״סינדרלה״, אבל גם את הסרט הזה הוא מצליח לגייס למטרות פדגוגיות כדי ללמד אותן שיעור בסוד ההצלחה: אמונה וענווה.
אכן, אחד הדברים היפים בתסריט של זאק ביילין הוא שהוא מציג גם את ההפסדים של הבנות כנצחונות, בדרך לאליפות העולם. הסרט, בסופו של דבר, מתמקד יותר בדמותה של ונוס, כשכותרות הסיום מזכירות שדווקא סרינה, האחות הקטנה, היא זו שלבסוף נהפכה לשחקנית הטניס המעוטרת בכל הזמנים (ובגיל 41 היא עדיין מתחרה ומנצחת). מי יודע, אולי זה יאפשר לצוות הזה לספר את סיפורה המלא של סרינה הצעירה ולתת לסרט המתוק הזה סרט המשך.