סגור

בלעדי
טרפילוג וסייפרייד במו"מ למיזוג עם ספאק בשווי מיליארד דולר

יומיים לאחר המיזוג ביניהן, חברות האוטו־טק מנהלות מגעים מתקדמים למיזוג עם ספאק אמריקאי. את המגעים מובילים מנכ"ל טרפילוג ארז לורבר, מנכ"ל סייפרייד יוסי ורדי ואריאל הלפרין מקרן טנא. תדאה הציבורית תחזיק 6.4% מהחברה הממוזגת

חברות האוטו–טק מתקדמות לשלב הבא: יומיים אחרי ששתי חברות האוטו־טק הישראליות טרפילוג וסייפרייד חתמו על מיזוג ביניהן, הן כבר מתקדמות לשלב הבא ‑ חברה ממוזגת ציבורית. ל"כלכליסט" נודע כי החברה הממוזגת מנהלת מגעים מתקדמים למיזוג עם ספאק אמריקאי, לפי שווי של מיליארד דולר. המגעים מצויים בשלב מתקדם ומובילים אותם מנכ"לי שתי החברות ארז לורבר (טרפילוג) ויוסי ורדי (סייפרייד), יחד עם אריאל הלפרין, מנהל קרן ההשקעות טנא, שהיתה בעלת המניות הגדולה בטרפילוג ערב המיזוג בין השתיים.


בעלת מניות בולטת נוספת בטרפילוג היא תדאה הציבורית שבשליטת מוטי גורפונג, אמיר רהב, מתי רז ומיכאל כץ. תדאה, שנסחרת בשווי של 107 מיליון שקל, החזיקה ערב המיזוג ב־9.5% ממניות טרפילוג ולאחר המיזוג תחזיק 6.4% בחברה הממוזגת. תדאה דיווחה על המיזוג שלשום לבורסה.

1 צפייה בגלריה
יוסי ורדי ו ארז לורבר
יוסי ורדי ו ארז לורבר
מימין: יוסי ורדי וארז לורבר
(צילום: אשל ורדי, יח"צ)

לפי תנאי המיזוג, יקבלו בעלי המניות של סייפרייד 33% ממניות החברה הממוזגת, כך שבעלי המניות של טרפילוג יישארו עם 67% מהמניות. החברה הממוזגת תתמחה באיסוף מידע מכלי רכב ותעסיק כ־200 עובדים. איסוף המידע נעשה לטובת זיהוי תקלות וביצוע אחזקה לפי בלאי הרכבים בפועל.
תדאה ציינה בדיווח כי ההסכם קובע מנגנון להתאמת התמורה במקרה של אירוע אקזיט עתידי, כמו מכירה או הנפקה, כך שחלקם של בעלי המניות מטרפילוג יכול לגדול או לקטון במסגרת אקזיט בהתאם לשוויו. תדאה לא ציינה בדיווח כי מתנהלים מגעים מתקדמים למיזוג עם ספאק, שמלווים בידי בנק השקעות זר.
תדאה דיווחה עוד כי חלק מבעלי המניות בטרפילוג יעמידו לה הלוואה של עד 10 מיליון דולר, וזו תיפרע במזומן או בהמרה למניות במקרה של אקזיט.
טרפילוג, שהוקמה ב־2003 בידי רוברט יזרעאלי, מתמחה בפיתוח שירותים ופתרונות מתקדמים לניהול ציי רכב, המאפשרים שליטה, בקרה וחיסכון מקיף בהוצאות התפעוליות השוטפות של צי כלי הרכב. החברה מעסיקה 100 עובדים ומוצריה נמכרים בכ־30 מדינות ברחבי העולם. בין הלקוחות שלה נמצאות יצרניות המשאיות והאוטובוסים האמריקאיות נאביסטר וניו פלייר, ויצרנית המנועים קאמינס. בישראל נמנות עם לקוחות טרפילוג חברות כגון אגד, קבוצת מאיר, שלמה סיקסט והפניקס. בשנים האחרונות שימשה טרפילוג כספונסרית של מכבי חיפה בכדורגל, שבבעלות יעקב שחר.
קרן טנא נכנסה להשקעה בטרפילוג בדצמבר 2019, לאחר שרכשה מידי בעלי המניות 46% ממניות החברה תמורת 33 מיליון דולר. העסקה שיקפה שווי של 55 מיליון דולר לחברה אחרי הכסף. 12 מיליון דולר מסכום הרכישה הושקעו לתוך טרפילוג עצמה והיתר הועבר לבעלי המניות הקיימים, לפי חלקם. אלה ידוללו ל־54% ממניות החברה. לפני ההשקעה, בעלי המניות הגדולים בטרפילוג היו משפחת אדלר, עמיחי מערכות מידע, מ. את וורק בע"מ ותדאה.
לפי תנאי המיזוג, יקבלו בעלי המניות של סייפרייד 33% ממניות החברה הממוזגת ובעלי המניות של טרפילוג יישארו עם 67%. החברה הממוזגת תעסיק כ־200 עובדים
קרן טנא תדולל לכ־30% מהחברה הממוזגת. אם אכן המיזוג ייצא לפועל בשווי המדובר, תרשום טנא רווח של פי 6 על ההשקעה בתוך שנתיים. גם תדאה תרשום רווח הון גדול, שכן במקרה של מיזוג בשווי המדובר יהיו מניותיה שוות על הנייר כ־60 מיליון דולר. עם זאת, תחום הספאקים, במיוחד בחברות שהתמזגו עם חברות אוטו־טק, צולע בחודשים האחרונים, כשחברות ישראליות שהתמזגו לתוך ספאק רשמו ירידות חדות בשוויין לאחר המיזוג.
סייפרייד הוקמה ב־2016, מתמחה באיסוף וניתוח המידע מכלי הרכב באמצעות בינה מלאכותית, וגייסה עד היום 25 מיליון דולר ממשקיעים כמו Naspers, engineering ST ומשקיעים פרטיים מעולם הרכב כמו דני עיני ורוני דוידוף. בתחילת 2022 החברה צפויה להתחיל בפרויקטים עם יצרנים גדולים מאירופה ומארה"ב.
טכנולוגיית הבינה המלאכותית של החברה מאפשרת לציי רכב להקטין משמעותית את עלויות התפעול והתחזוקה, וליצרניות רכב להקטין את עלויות אחריות היצרן, לשפר את איכות הרכב ולהקטין את עלויות הפיתוח. כיום הרבה מהמידע שכבר נאסף ומתועד בידי המכוניות המודרניות לא מגיע בזמן אמת ליצרני הרכב, שמזהים באיחור תקלות סדרתיות ונאלצים להשקיע מאות מיליוני דולרים בביצוע קריאות תיקון (ריקולים). הטכנולוגיה של סייפרייד תאפשר להם לזהות בזמן אמת תקלות כאלה ולטפל בהן בשלב מוקדם בהרבה ובעלויות נמוכות.
אתמול נחשף ב"כלכליסט" כי חברה ישראלית אחרת שנערכה להנפקה, כתר פלסטיק, נאלצה לדחות אותה. כתר שבשליטת ביסיפרטנרס כיוונה לשווי של 3-2.5 מיליארד דולר בהנפקה בנאסד"ק שהיתה אמורה להתבצע החודש, אבל קיבלה אינדיקציות לשווי של פחות מ־2.5 מיליארד דולר והחליטה לדחות את המהלך.