סגור

דעה
אם שר הביטחון לא יכול לכהן כיו"ר התעשייה האווירית אז מי כן?

המלצת ועדת גילאור לפסול את מועמדותו של עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית היא שערורייתית. אם מי שכיהן כשר הביטחון וכיו"ר ההסתדרות לא יכול למלא את התפקיד, אז מי כן? החלטה אמיצה של הממשלה תהיה לאשר את המינוי

החלטת "ועדת גילאור" לבחינת מינויים בחברות הממשלתיות לפסול את מינויו של עמיר פרץ כיו"ר התעשייה האווירית מעוררת תהיות.
כלכליסט חשף היום את נימוקי הוועדה לפיהם מאחר שפרץ לא נמנה עם "נבחרת הדירקטורים" נבחנה מועמדותו ב"הליך תואם נבחרת שבו עליו לעמוד ברף הציונים הנדרש לצורך כניסה למאגר... ככל שלא יעמוד בכך, ניתן יהיה למנותו רק בקיומם של נימוקים מיוחדים אשר קשורים בפעילות החברה ופעולתה".
במקרה זה נמסר לוועדה כי פרץ לא עמד ברף הציון שנקבע לצורך כניסה למאגר בפרופיל הביטחוני והניהולי הרלבנטיים לפעילות החברה, אך עבר את סף הציון שנקבע לצורך כניסה למאגר הנבחרת ב-2017 בפרופיל החברתי.
2 צפייה בגלריה
עמיר פרץ בלי שפם
עמיר פרץ בלי שפם
עמיר פרץ
(צילום: קמפיין העבודה- גשר)
הוועדה קבעה כי "אין חולק שתרומתו של פרץ בעשייה ציבורית רבת שנים היא מרשימה החל מראשות העיר שדרות, 1983-1988, כהונתו כחבר כנסת משך שנים רבות, ומספר שנים גם כיו"ר ועדת העבודה והרווחה, יו"ר כהסתדרות בין 2005-1995, סגן ראש הממשלה ושר הביטחון 2007-2006, השר להגנת הסביבה 2014-2013, ושר הכלכלה 2021-2020. אלא שאין די בכך בעת הזו. עמדת חברי הוועדה בהתייחס לפעילות חברת התעשייה האווירית, היקפיה והאתגרים הניצבים בפניה, היא כי כעת ניסיונו של עמיר פרץ אינו מהותי דיו לחברה בעת הזו, על מנת לקבוע כי הוא נכנס כחריג".
הוועדה הוסיפה כי במצבה של החברה "מחייב שיכהנו בה דירקטורים ובפרט יו"ר דירקטוריון בעל ניסיון עסקי, משמעותי".
עוד קבעה הוועדה "בנסיבות אלו, לא בלי התלבטות הגיעו חברי הוועדה למסקנה שלמרות פועלו הציבורי של פרץ, חלפו 14 שנים מאז כיהן כשר הביטחון, מעט יותר משנה, ובהינתן העובדה כי בתקופה זו חלו תמורות ושינויים, בעולם כולו, וגם בחברה, אין בכהונתו כמו גם ניסיונו בתחום העבודה, כיו"ר ההסתדרות כדי להתגבר על החסר בניסיון העסקי משמעותי מוכח".
עוד קבעה הוועדה כי "עוצמת הזיקה (הפוליטית) של המועמד מחייבת הקפדה יתרה בכל הנוגע לדרישה בדבר כישורים מיוחדים ולעמדת חברי הוועדה, בהינתן שהמועמד הוא חסר ניסיון עסקי משמעותי מוכח לא ניתן לקבוע שניסיונו מהותי דיו על מנת לעמוד בדרישה המחמירה להוכחת כישורים מיוחדים לחברה הזו בעת הזו, על אף ניסיונו הציבורי הרחב".
2 צפייה בגלריה
ועידת תעשייה ישראלית 2018 הראל לוקר יו"ר התעשייה האווירית
ועידת תעשייה ישראלית 2018 הראל לוקר יו"ר התעשייה האווירית
היו"ר הקודם של התעשייה האווירית הראל לוקר
(צילום: צביקה טישלר)
במה ניסיונו של הראל לוקר עולה על זה של פרץ?
הנימוקים הללו בעצם מוכיחים כי פסילתו של פרץ היא שערורייתית. אם מי שכיהן כשר ביטחון אינו בעל ניסיון משמעותי בתחומי החברה לנוכח ה"רקורד הביטחוני והניהולי שיש לו", מי כן יכול לכהן בתפקיד?
הראל לוקר ששימש כיו"ר התעשייה האווירית בשנים 2021-2017 ובשנים 2015-2011 שימש כמנכ"ל משרד רה"מ, נבחר לתפקיד בעת שנתניהו היה רה"מ ואביגדור ליברמן כשר הביטחון. לוקר, כמנכ"ל משרד רה"מ, שימש "יד ימינו" של נתניהו. נכון שלוקר היה פקיד ציבור ולא היה חבר מפלגה, אבל, קירבתו לנתניהו סייעה מן הסתם למינויו.
זאת ועוד, במה ניסיונו של לוקר, שהוא עו"ד במקצועו, בתחומי התעשייה האווירית עולה על זה של פרץ?
מה ש"וועדת גילאור" לא הבינה הוא שאם התעשייה האווירית היתה חברה עסקית ציבורית היא היתה "חוטפת" אץ פרץ בשתי ידיים כי הוא מכיר את משרד הביטחון ואת מערכת הביטחון ותהיה לו גישה לשר הביטחון, והוא מכיר שרי ביטחון בעולם להם ינסה לקדם את מוצרי החברה. בנוסף, הטענה היעדר "כישורים עודפים" של פרץ לנוכח זיקה פוליטית היא הזויה.
לפי החוק, במקרה שיש זיקה פוליטית בין המועמד לבין השר הממנה - אזי המועמד חייב להוכיח כישורים מיוחדים בתחום פעילותה של החברה.

זיקה פוליטית? פרץ כבר לא חבר במפלגתו של גנץ

החמרת הקריטריונים למינויים בחברות הממשלתיות למועמדים בעלי זיקה פוליטית נקבעה בעבר על מנת להקשות על השרים, להצניח "אנשי שלומינו" וחברי מרכז מפלגה לראשי חברות ממשלתיות, ודירקטורים. הסעיף הזה נועד להקל על השרים מפני לחציהם של חברי מרכז בעידן הפריימריז שביקשו משכורת נאה ומעמד בחברה ממשלתית. ההיגיון שנקבע בהצגת כישורים מיוחדים הוא ראוי על מנת למנוע הצפה של החברות הממשלתיות במינויים פוליטיים ועל כן ראו בזיקה פוליטית חברות של מועמד במפלגתו של השר הממנה.
אלא שלפרץ אין זיקה פוליטית כזו: הוא לא חבר במפלגתו של שר הביטחון בני גנץ העומד בראש מפלגת כחול לבן, וגנץ לא ממנה כאן פעיל של מפלגתו, אלא ראש מפלגה לשעבר שהתחרה בו בבחירות.
הוועדה מוצאת זיקה פוליטית בכך שאשתקד כיהן פרץ כשר הכלכלה בממשלת החירום הלאומית ב"גוש פוליטי" שכלל את מפלגות כחול לבן, העבודה, ודרך ארץ.
אבל, חבירתו של פרץ לממשלת נתניהו גנץ חיסלה בעצם את הקריירה הפוליטי של פרץ. האם בזכות הצטרפותו לממשלה יש לדרוש ממנו כעת כישורים מיוחדים במיוחד לאחר שכעת הוא פרש מהפוליטיקה לא סביר.
בפני גנץ עומדת האפשרות להעלות את מינויו של פרץ כיו"ר התעשייה האווירית חרף פסילתה של הוועדה. הוא אומנם עלול להסתכן בעתירה לבג"ץ נגד המינוי, אבל על שרי הממשלה להשתמש בסמכותם ולתמוך במינויו של פרץ.
פרץ הוא לא עסקן פוליטי זוטר חסר ניסיון וחסר כישורים שאליו כוונה החמרת הקריטריונים והעמדת הזיקה הפוליטית. אין לפגוע בכבודו.
אם גנץ לא יילחם על מינויו של פרץ ומינויו של פרץ יירד מסדר היום - הרי שיש כאן שינוי כללי המינויים תוך כדי תנועה. אם שר ביטחון ויו"ר הסתדרות לשעבר לא יכול לכהן כיו"ר התעשייה האווירית מי כן יוכל לכהן בתפקיד? השאלה הזו נוגעת גם לחברות ממשלתיות אחרות, ובעצם לכל שרי הממשלה.