בלעדי מה יישאר מהרפורמות? הח"כים עושים שיפוץ כללי לחוק ההסדרים
בלעדי
מה יישאר מהרפורמות? הח"כים עושים שיפוץ כללי לחוק ההסדרים
ועדת הכספים מכניסה שינויים ומבטלת סעיפים בחלק מהרפורמות המרכזיות שהגיש האוצר: המנגנון להחלפת האג"ח המיועדות ישונה - וביטול רשת הביטחון לחוסכים לפנסיה יחייב רוב מיוחד בכנסת; הרחבת הסמכויות של פקיד השומה תבוטל; מוניות יהיו פטורות מאגרת גודש; וקבלנים שיבנו דירות להשכרה יזכו לתמריצים גדולים יותר
ועדת הכספים מכניסה שינויים ומבטלת סעיפים בחלק מהרפורמות המרכזיות שהגיש האוצר בחוק ההסדרים במשק. בקואליציה מאיצים את קצב הדיונים בסעיפיו הרבים של חוק ההסדרים, ובוועדת הכספים כבר מתכננים להתחיל בהצבעות בעוד שבועיים וחצי. חברי הקואליציה בוועדה התבקשו לפנות את כל סדר היום שלהם החל מ־24 באוקטובר למשך שבועיים של הצבעות בוועדה.
הקואליציה מורכבת מ־8 מפלגות, עם אג'נדות שונות ולעיתים מנוגדות, מה שמחייב את יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו), ומרכז הקואליציה בוועדה, ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), לנסות ולגשר בין הפערים. בליאק וקושניר נפגשו עם כל חברי הקואליציה בוועדה ו"מתחזקים" אותם כדי שיצביעו עם הקואליציה. אלא שגם לאחר ההבנות שהושגו עם ח"כים מהקואליציה בעניין העלאת גיל הפרישה לנשים, הוצאת הרפורמה בביצים לחקיקה נפרדת והקמת רשות רגולציה, עדיין נותרה מחלוקות בתוך הקואליציה לגבי סעיפים רבים.
"הכל יעבור אבל עם שינויים"
"הכל יעבור בחוק ההסדרים, בוודאי לאחר אחרי הסיכומים שהושגו לפני ההצבעה בקריאה הראשונה, אך יחד עם זאת נבצע תיקונים בחלק מהסעיפים", אמר בליאק לכלכליסט. "אנחנו לא הולכים על עיוור עם האוצר, ובכל הדיונים אנו בוחנים כל הצעה לגופה. אנחנו לא 'יסמנים' ולא מנסים להתיישר עם האוצר בכל מחיר".
כל הח"כים מופגזים על ידי הלוביסטים שמנסים לטרפד חלק מהרפורמות. כפי שנחשף בכלכליסט, 56 לוביסטים מ־9 משרדי לובינג מתרוצצים בין לשכות הח"כים. "אני מרגיש לחצים מהלוביסטים אבל אני לא חושב שזה משפיע עלי", אמר בליאק. "אני מאזין גם להם אבל מקבל החלטות ענייניות".
כל חברי הכנסת מהקואליציה בוועדת הכספים הם ח"כים חדשים. יו"ר הוועדה אלכס קושניר הוא הוותיק ביותר בוועדה והשבוע חגג שנתיים לכהונתו. כל השאר מכהנים פחות משנה בכנסת. עם זאת, גם חברי הקואליציה בוועדה מאתגרים לא מעט את נציגי הממשלה בדיונים, במיוחד יש להזכיר את נעמה לזימי (העבודה) ונירה שפק (יש עתיד) שהסבו עד כה לא מעט כאב ראש לנציגי האוצר. הרשימה המשותפת היא היחידה ממפלגות האופוזיציה שיש לה נציגים רשמיים בוועדת הכספים: אחמד טיבי הוותיק והמנוסה ועופר כסיף שהערותיו הן בדרך כלל תיאורטיות. שאר מפלגות האופוזיציה שולחות נציגים קבועים לוועדת כספים.
החברים החרדים הלא־רשמיים בוועדה הם משה גפני שהוא לדעת ליברמן "הפרלמנטר הטוב בכנסת, והיחיד שמבין את כל התקציב", וינון אזולאי שמתפקד זה שלוש שנים כחבר ועדת כספים בלתי נלאה. הליכוד לא טרח לשלוח נציגים בכירים לוועדה, אך שלמה קרעי, אופיר כץ, ולעיתים יואב קיש, מגיעים לוועדה ומאתגרים את דיוניה בהערות ומדי פעם גם בטיעונים ענייניים.
אלה השינויים המרכזיים ברפורמות בחוק ההסדרים שנידונים בוועדת הכספים, שבועיים וחצי לפני תחילת ההצבעות:
אחד הסעיפים שצפויים להשתנות עוסק בביטול האג"ח המיועדות שמוקצות לקרנות הפנסיה. לפי הצעת האוצר, המדינה תפסיק להנפיק אג"ח מיועדות בהיקף של 30% מנכסי הפנסיות. במקום זאת, כספי החוסכים יושקעו בשוק ההון, והממשלה תפרוס רשת ביטחון כך שאם התשואה שהושגה תהיה נמוכה מ־5% המדינה תשלים לקרנות הפנסיה את ההפרש. אם התשואה תהיה גבוהה מ־5%, הקרנות יעבירו את ההפרש לקרן שתוקם לשם הבטחת תשואה עתידית.
דילמת האג"ח
בנק ישראל ורשות שוק ההון מסתייגים מהמנגנון המוצע, שלטענתם פוגע בתחושת הביטחון של החוסכים. עמדה זו השפיעה בצורה דרמטית על הח"כים בוועדת הכספים, ובמהלך הדיונים הם תבעו לחזק את רמת הביטחון לכספי החוסכים מעבר לחקיקה. לכלכליסט נודע כי מתקיימים מגעים בין בנק ישראל למשרד האוצר לגבש מתווה שיעצים את "תחושת הביטחון" של החוסכים.
הכיוון המסתמן הוא הטלת מגבלות בחקיקה על היכולת לבטל את רשת הביטחון בעתיד, למשל דרישה של רוב מיוחד בכנסת לשינוי החוק. הצעה נוספת שנבחנת היא הצעת בנק ישראל ורשות שוק ההון להפוך את רשת הבטחון להתחייבות שלא מעוגנת רק בחוק, אלא גם להתחייבות שיש לה אספקט 'חוזי'. כלומר, מסמך פיננסי שמחייב את הצדדים. דרישה נוספת שעלתה בוועדת כספים, וכנראה תוכנס לחוק, היא שהפרשות המדינה לקרן יהיו רציפות ושלא תהיה הסתמכות רק על התשואות בשנים הטובות. גם עצם המתווה דורש עוד ליבון בוועדה. "נדרוש מהאוצר גם להציג בוועדה תרחישים של סערה מושלמת, לראות שבכל מצב כספי החוסכים לא ייפגעו", אמר יו"ר הוועדה אלכס קושניר.
שינוי במיסוי
הסעיף שעורר את ההתנגדות הקשה ביותר הוא שבמקרי מחלוקת בין רשות המסים לנישומים, תוכל הרשות לגבות 30% מהסכום. הצעת חוק זו עמדה במרכז מאבק של לשכת רואי החשבון ולשכת עורכי הדין. גם חברי כנסת רבים התנגדו לה. "הולכים לתת לפקיד השומה כוח שלא מתאים למדינה דמוקרטית", אמר ח"כ משה גפני. גם קושניר הביע הסתייגות מהצעת החוק. לכלכליסט נודע כי למורת רוחה של רשות המסים, הצעת חוק זו תוצא מחוק ההסדרים הנוכחי.
חוק נוסף בענייני מס עוסק במיסוי השותפויות והוא החוק המורכב ביותר בחוק ההסדרים הנוכחי. הוא כולל שני חלקים עיקריים: הראשון, הסדרה של השותפויות ויצירת כללי רישום ודיווח לכל שותפות. השני, ניסיון להסדיר בחקיקה שותפויות ייחודיות דוגמת קרנות הון־סיכון וקרנות גידור כך שיוחרגו וישלמו מס רווחי הון ולא מס שולי. הלשכות המקצועיות וכמה חברי הכנסת טוענים כי ההצעה תייצר נטל בירוקרטי כבד על עסקים קטנים ובינוניים, ולכן הוחלט כי שותפויות קטנות יוחרגו ממנה. היקף המחזור של השותפויות שיוחרגו טרם נקבע.
דמי כניסה לגוש דן
רפורמת העלאת גיל פרישה לנשים מטרידה את חברות הכנסת בשל העובדה שהיא כוללת את ביטול קצבת הזקנה מגיל 60. לשם כך חברות הכנסת מקדמות מול האוצר מתווה רחב הכולל סיוע לנשים בקבוצת הגיל הזו (62-67). המתווה הנוכחי כולל הגדלה של קצבת הבטחת הכנסה, הרחבת הזכאות לדמי אבטלה, הכשרות מקצועיות והשמה בגיל הזה. בחוק ההסדרים מוצע להטיל החל מינואר 2024 אגרת גודש בכניסה לגוש דן בסכום שעשוי להגיע ל־25 שקל לנסיעה (התקרה היומית היא 37.5 שקל).
בעקבות דרישת הוועדה מסתמן שיוטל פטור מתשלום האגרה על נוסעי רכב דו גלגלי. נסיעה במונית שירות ובתחבורה ציבורית פטורה מהאגרה, אבל לפי החוק מוניות ספיישל מחוייבים בה. לנהגי המוניות יש לובי פוליטי שזוכה לתמיכה בקרב הסיעות ובהן הליכוד והעבודה. בוועדה דורשים לתת פטורים והקלות לתושבי הפריפריה שמגיעים למרכז, לספקים, לבעלי עסקים קטנים ולמשאיות. התעשיינים והעצמאים דורשים לתת הקלות לבעלי עסקים, לטכנאי שירות, לרכבי חילוץ וגרירה, וגם תושבי תל אביב דורשים פטור. נראה כי לבסוף רק הרכבים הפרטיים ישלמו את מלוא האגרה.
בלחצם של הקבלנים דורשים הח"כים לשפר את ההקלות במיסוי לקבלנים שיבנו דיור להשכרה לטווח ארוך. ההערכה היא שבסופו של דבר יינתנו הקלות נוספות לקבלים על מנת לעודד קרנות ריט המשקיעות בדיור להשכרה לטווח ארוך ולהוריד את הלחץ לרכישת דירה. הדיון בוועדה נסב בין היתר בשאלה כמה אחוזים מהבניין יעמדו להשכרה ולכמה זמן כדי לקבל את הטבות מס. בנוסח המקורי הוצע ש־80% מהבניין ישמש לשכירות ארוכת טווח לצורך קבלת ההטבות, בהמשך ירד המספר ל־67% וכעת מנסים הקבלנים להורידו ל־50%. היום מספיקות 5 שנים להשכרה כדי ליהנות מהטבות. באוצר דורשים 15 שנים והקבלנים מנסים להוריד ל־10 שנים בלבד.
מס סוכר וחובת דלקן
לכלכליסט נודע כי חברי כנסת בוועדת כספים מתקשים להבין את הרציונל הנוכחי של תחולת המס משקאות מומתקים ומבקשים להחריג משקאות דיאטטיים ומיצים טבעיים. כמו כן יש ביקורת על מבנה המס. המס הנוכחי הוא בסכום קבוע לכל ליטר של משקה ממותק, ללא קשר למחיר המשקה כולו.
רשות המסים נאלצה לוותר על עוד מהלך שלדעתה היה מכניס לקופת המדינה 280 מיליון שקל ב־־2022: לחייב עצמאים להתקין דלקן ברכב אם הם מבקשים ניכוי הוצאות תדלוק. הצעת החוק הזו התקבלה בזעם רב על ידי העצמאים. סגן השר אביר קארה, הרואה עצמו כנציג העצמאים, לצמצם את התקנה, וכעת התקנה תחול רק על רכבים מעל 3.5 טון, ולא על רכבים פרטיים ובעלי עסקים קטנים.
