סגור

ניתוח
השינויים התקציביים מעודדים קומבינות בחינוך החרדי

הממשלה מגדילה את תקציבי רשתות החינוך החרדיות המפלגתיות ומקצצת בתקציבי המוסדות הפרטיים. מומחים מזהירים שהדבר יאיץ את המעבר ממוסדות לרשתות כדי להגדיל תקציב, בלי להוסיף לימודי ליבה

ניתוח השינויים בסעיפי החינוך החרדיים בהצעת התקציב החדשה מגלה שהם בעייתיים מאוד. תקציבי מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי (מוכש"ר) החרדיים הפרטיים קוצצו מאוד, ותקציבי רשתות החינוך החרדיות המפלגתיות דווקא גדלו משמעותית. התוצאה הצפויה היא נהירה המונית מהמוסדות הפרטיים לרשתות החינוך החרדיות המפלגתיות, שכתוצאה מכך יקבלו תקציבים גדולים בהרבה. עם זאת, הניסיון מלמד שהם ימשיכו ללמד לימודי ליבה בצורה חלקית מאוד. תוצאה בעייתית נוספת היא יצירת תלות של עוד מוסדות חינוך במפלגות החרדיות.


ישנם ארבעה סוגים של מוסדות במערכת החינוך החרדית. מוסדות פטור שהפיקוח עליהם בסיסי מאוד והם מחויבים ללמד 55% מתוכנית הליבה ומקבלים 55% מהתקציב הבסיסי של תלמיד בית ספר ממלכתי. מוסדות המוכר שאינו רשמי (מוכש"ר), שחייבים ללמד 75% מתוכנית הליבה ומקבלים 75% מהתקציב הבסיסי. שתי רשתות החינוך של המפלגות החרדיות: בני יוסף של ש"ס (המוכרת בשמה הקודם - מעין החינוך התורני של ש"ס) ורשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל, שמקבלות תקצוב שווה לשל מוסד ממלכתי. הרביעי הוא הזרם הממלכתי חרדי הקטן.


תחקיר "כלכליסט" חשף ב־2019 הצטרפות המונית של בתי ספר יסודיים חרדיים בשנים האחרונות ממוסדות הפטור והמוכש"ר לשתי הרשתות המפלגתיות. המעבר מקנה להם מגוון תוספות תקציב ולכן מכפיל בפועל את התקציב שלהם לתלמיד. לכאורה היה אמור להיות בתופעה היבט חיובי, שכן מוסדות ברשתות אמורים ללמד לימודי ליבה מלאים, ולכן הם מקבלים מימון מלא, כמו מוסדות ממלכתיים. אך מסמכים שהגיעו לידי "כלכליסט" מלמדים שעשרות מוסדות ברשתות אלה נמנעים בקביעות מללמד את תוכנית הליבה. למרות זאת, משרד החינוך אינו מסלק אותם מהרשתות, אלא מסתפק בקנסות סמליים. המעבר לרשתות הפך לקומבינה שמיועדת לעקוף את המגבלות על מימון לחינוך פרטי ולהרחיב ככל האפשר את המימון למוסדות.

מפלגות באופוזיציה, תקציבים בקואליציה

התקציב של החינוך החרדי מורכב בדרך כלל מתקציב יסוד ומתוספות קואליציוניות שמשיגים הפוליטיקאים החרדים בדיוני התקציב ובמהלך השנה. 2019 היתה השנה האחרונה שהיה לה תקציב מאושר. תקציב רשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל עמד בתחילת 2019 על 1.3 מיליארד שקל, אבל גדל ל־1.5 מיליארד שקל בהמשך השנה. תקציב רשת החינוך של ש"ס בני יוסף גדל באותה שנה מ־650 מיליון שקל ל־890 מיליון שקל. ואילו תקציב מוסדות המוכר שאינו רשמי הפרטיים גדל מ־520 מיליון בתקציב המאושר ל־570 מיליון לאחר שינויים.

3 צפייה בגלריה
בית ספר חרדי פתוח בניגוד להנחיות
בית ספר חרדי פתוח בניגוד להנחיות
בית ספר חרדי
(צילום: אלכס קולומויסקי)

על פי נתוני משרד החינוך, בין השנים 2017 ל־2020 עברו 45 מוסדות פרטיים לרשתות החינוך המפלגתיות. תוספת העלות מוערכת ב־100 מיליון שקל לשנה. בשנים אלה נקנסו 30־50 מוסדות כל שנה על אי־עמידה בחובות לימודי הליבה, מה שמעיד על העובדה שהמעבר לרשתות אינו מביא במקרים רבים לתוצאה של תוספת לימודי יסוד. 70%־80% מהקנסות עמדו על פחות מ־10% מתקציב המוסד, מה שאומר שהרווח שנשאר למוסד מאוד גדול.
בתקציב 2021 בוצעה אפליה מאוד מפתיעה בין המוסדות החרדיים. תקציב החינוך העצמאי עומד על 1.7 מיליארד ותקציב בני יוסף על 910 מיליון, כלומר שתי הרשתות קיבלו את כל התוספות שקיבלו בתקופה שהן היו בקואליציה ותקציב החינוך העצמאי אף גדל ב־170 מיליון. קשה שלא לתהות איך קרה שרשתות חינוך של מפלגות באופוזיציה מקבלות את כל התוספות שקיבלו בקואליציה ואף יותר. לעומת זאת תקציב החינוך המוכר שאינו רשמי קוצץ ל־390 מיליון.

הבלוף של קנסות לבתי הספר

מומחה לחינוך חרדי מזהיר שהמהלך התקציבי הזה יביא למעבר המוני של מסודות חינוך חרדיים מהפטור והמוכש"ר לרשתות. לדבריו, "זה שיא של ניתוק". מנהל מוסד אמר, ש"מדובר בתמונה הזויה. יש לי חבר מנהל מוסד שעבר לרשת, ומספר לי שהוא לא יודע מה לעשות עם כל הכסף". המנהל אמר עוד, ש"הקנסות זה בלוף וגם אחריהם מקבלים פי שניים ממה שהיו מקבלים במוכש"ר".
לדברי יו"ר פורום מוסדות המוכש"ר דוד שרפר, "אנחנו מצפים מחברי הכנסת ומהממשלה לשים סוף לאפליה בת 30 שנה של מוסדות המוכש"ר, שאין לה מקום במדינה דמוקרטית". למעשה, אם יש תקוה לשינוי עכשיו, זו העובדה שיש גם מוסדות ערביים רבים שנמצאים במוכש"ר. סביר להניח שרע"מ והמשותפת ידרשו להגדיל את תקציב המוכש"ר. קשה לראות מי ילחץ להפחית את תקציבי הרשתות החרדיות.
מלשכת שר האוצר נמסר בתגובה ש"הנושא מצוי בבדיקת גורמי המקצוע במשרד". מלשכת שרת החינוך לא נמסרה תגובה.

3 צפייה בגלריה
בית ספר חרדי
בית ספר חרדי
(צילום: עוז מועלם)