סגור

פרשנות
רק בנקאות? פתחו את כל המידע הפיננסי

רפורמת הבנקאות הפתוחה, שבמסגרתה ישתפו הבנקים וחברות כרטיסי האשראי את המידע על לקוחותיהם זה עם זה, צפויה לשפר את יכולת הצרכנות הפיננסית. למה לא לדרוש גם מיתר הגופים הפיננסיים לחלוק את המידע שברשותם וליצור מערכת פיננסית פתוחה?

אחרי כמה שנים של עיכובים, שנבעו מגרירת רגליים של רגולטורים ומהקיפאון הפוליטי, נראה כי רפורמת הבנקאות הפתוחה קורמת עור וגידים. בשבוע שעבר אושר תקציב המדינה בממשלה, ולצדו חוק ההסדרים, הכולל חלק מרכזי ביישום הרפורמה הזו.


מדובר ברפורמה משמעותית, שבמסגרתה צריכים הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לפתוח את המידע הקיים על לקוחותיהם לגורם חיצוני (הכוונה בעיקר לחברות הפינטק), במידה שהלקוח הסכים לכך. עם המידע הזה,גופים אלה יוכלו להציע ללקוח הצעות המתאימות לצרכיו, להשוות בעבורו עלויות של שירותים פיננסיים, לייעץ לו ולעשות פעולות נוספות שישפרו את יכולת הצרכנות הפיננסית.
אלא שעולה השאלה למה רק בתחום הבנקאות? למה רק בנקים וחברות כרטיסי אשראי צריכים לשתף את המידע על לקוחותיהם? למה לא לדרוש זאת גם מיתר הגופים הפיננסיים, ולעשות רפורמה שלמה ומלאה יותר, כפי שנהוג בחלק מהמדינות בחו"ל, שנקראת מערכת פיננסית פתוחה (Open Finance)? מדובר ברפורמה שיכולה להגביר את התחרות על החסכונות של הציבור, על מוצרי הביטוח, הפנסיה ועוד.
הסוגיה הזו מתחדדת במיוחד לאור מכתב ששלח לאחרונה איגוד בתי ההשקעות בנושא רפורמת הבנקאות הפתוחה, שנחשף בשבוע שעבר ב"כלכליסט". המכתב עוסק בנושא הרישוי ברפורמה. היות שהמידע הקיים בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי נחשב לרגיש, נקבע במסגרת חוק ההסדרים כי גופים שיקבלו גישה שכזו יצטרכו להוציא רישיון מיוחד לכך מרשות ניירות ערך ולהיות מפוקחים על ידיה. איגוד בתי ההשקעות מבקש פטור מהליך הרישוי, בדומה לפטור שיקבלו הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. הנימוק של האיגוד הוא שממילא בתי ההשקעות נמצאים תחת פיקוח (אם כי הפיקוח הוא על המוצרים שלהם ולא ישירות עליהם), ולכן אין טעם ברישוי כפול.
הנימוק של בתי ההשקעות הוא הגיוני, אולם הוא גם מבליט את העיוות שנוצר: מצד אחד הם רוצים לקבל גישה למידע הקיים אצל הבנקים וחברות כרטיסי האשראי ללא הליך רישוי, אך מצד שני הם עצמם לא מחויבים להעביר מידע חשוב על לקוחותיהם הקיים אצלם.
גם בטיוטת חוק ההסדרים מודים כי המטרה תהיה בסופו של דבר להרחיב את המידע שייפתח אל מעבר לזה הקיים בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי. בחוק ההסדרים נכתב: "בהדרגה ניתן יהיה להחיל את החובה האמורה על גופים נוספים המספקים שירותים פיננסיים ללקוחות, דוגמת קופות גמל וחברות ביטוח, גופים המספקים שירותי מסחר בניירות ערך ועוד", אולם מדובר באמירה כללית ולא מחייבת. גם לרשות שוק ההון יש תוכניות לצרף את ענף הפנסיה למבנה דומה לזה של הבנקאות הפתוחה במסגרת פרויקט פנסיה 2025. אולם עדיין נדרש הגב של משרד האוצר על מנת להוביל רפורמה כוללת לתחום הפיננסים, בדומה לרפורמת הבנקאות הפתוחה.
נכון, תהיה זו טעות לעצור את התקדמות רפורמת הבנקאות הפתוחה ולפתוח אותה מחדש כדי להוסיף גופים פיננסיים נוספים. אולם לאור הקצב האיטי שבו רפורמת הבנקאות נבנתה, מוטב שכבר היום יתחילו בהכשרת הקרקע להרחבתה לתחומים נוספים בענף הפיננסים, או ייתנו לבתי ההשקעות קבלת פטור מהליך הרישוי, תמורת פתיחת המידע הקיים אצלם בתוך פרק זמן מסוים.
אמנם הבנקים תמיד נמצאים על המוקד, כשמחפשים איך לשפר את התחרות בענף הפיננסים, אך לא חסרים מקומות נוספים בענף בהם אפשר לשפר את התחרות, המחירים ואת יכולות הצריכה של הציבור. פתיחת המידע על הלקוחות היא דרך יעילה לעשות זאת.

1 צפייה בגלריה
מימין מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן ומנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר
מימין מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן ומנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר
מימין: מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן ומנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר
(צילום: אורן דאי, גדי דגון)