טוקיו 2020נבחרת הג'ודו מציגה: ניצחון של עומק, ניסיון ונחישות
טוקיו 2020
נבחרת הג'ודו מציגה: ניצחון של עומק, ניסיון ונחישות
מדליית הארד שהשיגה נבחרת הג'ודו מוכיחה שישראל נמצאת בטופ העולמי של הענף - אף שחבריה לא זכו במדליות אישיות בטוקיו; אז איך מדינה שאינה מצטיינת במיוחד בספורט מגיעה להישגים כאלה בג'ודו?
הג'ודאים הישראלים הגיעו עם ציפיות לזכיות אישיות במדליות. ואולם שורה של "כמעטים" הובילה ללחץ גדול בנבחרת הג'ודו - ספורט בו טעות קטנה יכולה להרוס ארבע שנים של עבודה וריכוז. הדרישות של הג'ודאים הישראלים מעצמם והציפיות הציבוריות - הובילו לאכזבה.
אמש - אחרי שאורי ששון הפסיד בקרב מול טדי רינייר - הסיכוי האחרון למדליה אישית בענף הג'ודו - אחד הדברים הראשונים שאמר היה, "יש עוד הזדמנות לזכייה בתחרות הקבוצתית". נראה היה שהג'ודאים הישראלים יותר "מיינדד" לתחרות הקבוצתית מאשר נבחרות אחרות. ואכן, לאורך היום - גם על הספסל - הג'ודאים הישראלים נראו יותר מעורבים בעידוד ובתמיכה. "אף אחד לא בא לידי ביטוי לבד, אבל לנבחרת כולם הביאו את הערך המוסף, וזה מה שעשה את ההבדל", אמר פיטר פלצ'יק.
נבחרת הג'ודו מוכיחה במדליה הזאת שישראל אכן בטופ העולמי של הענף - למרות שחבריה לא זכו במדליות אישיות; זאת מאחר שהתחרות הקבוצתית מלמדת, יותר מכל דבר אחר, על עומק האיכות בענף - בגברים ובנשים. על המזרן וברמת האימון.
אורן סמדג'ה ושני הרשקו, המאמנים של הנבחרת, הם מאמני על שנחשבים בכירים בעולם. שניהם יוצאים להעביר השתלמויות גם במדינות ג'ודו מפותחות יותר ומביאים הרבה מאוד ניסיון, ויותר חשוב - תפיסה נדירה לספורט הישראלי. "תביאו מדליית זהב או מדליה" - אף אחד לא מנמיך ציפיות.
יכולים לעבוד ביחד
הג'ודאים בישראל עובדים כבר הרבה זמן כנבחרת. בשונה ממדינות אחרות, הג'ודאים בארץ מתאמנים ביחד רוב הזמן. הם בחדר משקולות בווינגייט ביחד, על מזרן האימונים ביחד, בנסיעות ביחד - ויוצרים גיבוש שבדרך כלל לא קיים במדינות גדולות יותר, שלא יכולות לכנס את כל הלוחמים שלהן תחת אותה קורת גג במשך רוב השנה.
לתוך התמהיל הזה, אורן סמדג'ה שופך הרבה מאוד פטריוטיות אבל גם הרבה מאוד ידע מתחום שבו יש לישראל יתרון יחסי על רוב מדינות העולם: לוחמה. "אנחנו עובדים עם סיירת מטכ"ל", אמר אורן סמדג'ה לכלכליסט לפני שלוש שנים. "התכנים מאוד דומים (בכל מה שקשור למוטיבציה ויצירת גיבוש). ובנבחרת אנחנו תמיד הולכים עם אנשים מדהימים שאוהבים את המדינה והדגל. קרב הג'ודו מבוסס על כוח סיבולת. צריך מוטיבציה ולבנות את העוצמה מדרגה אחרי מדרגה, והמטרה היא לתת לספורטאים את האמונה שהם מסוגלים לעשות את השינוי ושירגישו אותו".
אז כנראה שאת הגיבוש שהלוחמים והלוחמות מישראל הראו בטוקיו, אפשר לייחס גם לעבודה עם היחידה הישראלית המפורסמת. הרגישו אותם.
כן, מעצמת ג'ודו
ישראל אוהבת להתייחס לעצמה כאל "מעצמת ג'ודו". רבים בארץ מתייחסים לכך בלעג. אמנם מעצמה זו אולי מילה קצת גדולה, אבל צריך לציין שישראל כמעט תמיד שולחת נציגים לטופ 10 בעולם ברוב המשקלים. זה הישג גדול למדינה שאינה מדינת ספורט מפותחת מדי. איך זה קורה? זה קשור למסורת של ג'ודו, זה קשור לעשרות אלפי ילדים שמתחרים בג'ודו, זה קשור לידע המוסדי הרב שיש באיגוד הג'ודו, זה קשור לקשרים שיש למנהלי הענף ברחבי העולם - מה שמאפשר לצאת להשתלמויות, מחנות אימונים ותחרויות נגד הטובים ביותר בעולם. זה קשור לניסיון בימים אולימפיים.
התחרות הקבוצתית מלמדת דברים טובים על ישראל - יותר מאשר הזכיות האישיות. והתחרות הקבוצתית, כפי שזה מרגיש כרגע, עשויה להיות התחרות החשובה ביותר בג'ודו בעתיד.
הג'ודו הישראלי פרץ את הדרך לספורט הישראלי ב-1992 כשהביא מדליה ראשונה. הוא אמנם לא הענף שהביא את מדליית הזהב הראשונה לישראל אבל הוא הענף שמביא הכי הרבה מדליות. וכן, את המדליה הקבוצתית הראשונה בהיסטוריה.
