סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק

בלעדי לכלכליסט
בדיקת הדם שתחזה אם מצבו של חולה קורונה יידרדר

לכלכליסט נודע כי הרגולטור האירופי אישר ל־MeMed הישראלית לשווק את הבדיקה החדשנית. המפתחים: "רמת הדיוק היא 86%"

הרגולטור האירופאי אישר למימד (MeMed) הישראלית לשווק בדיקה חדשנית, בעלת השלכות מהפכניות, שיכולה לחזות ימים מראש את הסיכוי שמצבו הרפואי של חולה קורונה יתדרדר – כך מודיעה הבוקר החברה, שמעריכה שבקרוב צפויה הבדיקה לקבל את אישור משרד הבריאות. "הבדיקה תאפשר לצוותים הרפואיים לחזות הידרדרות אפשרית במצבם של חולי קורונה ובכך לקבל החלטות טיפוליות מותאמות ונכונות יותר", אמר ל"כלכליסט" מייסד שותף ומנכ"ל החברה, ד"ר ערן אדן.
מימד נוסדה ב-2009 על ידי ד"ר אדן וד"ר כפיר עובד. היא מפתחת טכנולוגיה שמאפשרת להעריך מצבים רפואיים שונים על סמך התגובה של המערכת החיסונית של הגוף הבדיקה של החבר מסוגלת לזהות בדיוק גבוה האם זיהום בחולים עם מחלת חום הוא ממקור חיידקי או נגיפי ומספקת לרופאים מידע חשוב על סוג הטיפול שיש לתת. הבדיקה לא מתבססת על דגימת הגורם המזהם, אלא על התגובה של המערכת החיסונית באמצעות מדידת רמתם של שלושה חלבונים בה אשר מעידה על מקור הזיהום. הדבר מאפשר לבצע את הבדיקה באמצעות בדיקת דם פשוטה, בלי צורך להגיע לאיבר שהוא מקור הזיהום שיכול להיות קשה להגיע אליו כשלא ידוע היכן בגוף נמצא הזיהום.
בבדיקה השנייה שלה החליטה החברה, עוד לפני פרוץ הקורונה, להתמקד ביכולת לחזות התדרדרות במצב רפואי של חולה במחלה נגיפית או חיידקית. "מגיע חולה לחדר מיון או למוקד חירום, ושאלה חשובה היא האם המצב שלו יתדרדר או לא", אמר אדן ל"כלכליסט". "נגזרות מזה שאלות כמו האם צריך לעשות להקדיש לו משאבי טיפול משמעותיים יותר או האם לשחרר אותו הביתה. כשהגיעה הקורונה, התחלנו לנסות להתאים את הטכנולוגיה הזו ספציפית לחולי קוורנה. פה, כשמגיע חולה לחדר מיון צריך להחליט איך להשמש במשאבים בצוורה מיטבית. בתחילת הדרך צריך היה לשטח עקומה, כדי למנוע קריסה של מערכת הבריאות. אתה לא רוצה לאשפז חולים שלא לצורך, מה שיכול לחשוף אותם לזיהום ולהעמיס על המערכת אבל אתה גם, לא רוצה לשחרר הביתה מישהו שעלול להתדרדר כתוצאה מטיפול שלא קיבל".
הבדיקה שפתחה מימד היא לא הפתרון הראשון בתחום. "יש מדדים קליניים שאפשר להשתמש בהם, כמו גיל, מין, מחלות רקע. אבל רמת הדיוק שלהם היא בסביבות ה-65%. זה כלי משמעותי, אבל לא מספיק מדויק. במהלך המגפה אושרו טכנולוגיות נוספות, למשל בדיקת דם שמסוגלת לתת ניבוי קצת יותר טוב. השלב הבא באבולוציה הוא מה שאנחנו מציעים, והבדיקה שלנו אפשר לתת ניבוי ברמת דיוק של 86%, לפי מחקר מדעי שעשינו בשיתוף פעולה עם מרכזים בארץ, בארה"ב ובאירופה. התוצאות שוחררו ונמצאות בהליך של ביקורת עמיתים".
1 צפייה בגלריה
ד"ר ערן אדן מנכל מי מד MeMed
ד"ר ערן אדן מנכל מי מד MeMed
ד"ר ערן אדן
(צילום: MeMed)
הבדיקה מבוססת על אותו עיקרון שעומד מאחורי בדיקת הנגיף/חיידק של החברה, ומודדת את נוכחתם של חלבונים שמערכת החיסון מייצרת בתגובה לזיהומים. "החלבון אחד שמזהה הבדיקה שלנו בשם טרייל (TRAIL) גורם לתאים בגוף להתאבד אחרי שהנגיף חדר אליהם, סוג מנגנון הגנה שנועד למנוע שכפול והפצה של הנגיף", אמר אדן. "רמות נמוכות של החלבון הזה הן מדד אחד להחרפה אפשרית במצב הרפואי של חולה קורנה. אנחנו לא יודעים למה רמות החלבון יורדות בחולים האלו, זו אבחנה שזיהינו באמצעות מערכת למידת המכונה שלנו. אנחנו חוקרים את הדבר הזה, אבל בשביל הבדיקה זה פחות רלוונטי. זו התנהגות שזיהינו, וזה אחד הפרמטרים שנכנסים לאלגוריתם למידת המכונה שלנו".
לדברי אדן, הבדיקה מסוגלת להעריך סיכוי ההחמרה בשלבים מוקדמים מאוד של המחלה: "התוויה שאנחנו קיבלנו זה חולים שמגיעים לחדר מיון והם חיוביים לקורונה. כאשר לרוב אנשים לא יגיעו לחדר מיון עם אין להם סימפטומים. מדובר על שלבים מוקדמים, זה הזמן שבו אפשר לקבל החלטה שיש לה משמעות". מדובר בהחלטה משמעותית לא רק לגבי החולה הספציפי, אלא גם החלטה ברמה המערכתית הרחבה יותר. הבדיקה של מימד מספקת למערכת הרפואית מעין כדור בדולח, שמאפשר לה להביט כמה ימים לעתיד ולהעריך בדיוק גבוהה כמה חולים קשים יהיו. הצצה זו מאפשרת לתכנן טוב יותר בהבטים של ניהול כוח אדם, משאבים רפואיים ומטופלים לא-דחופים.
אדן מציין שמדובר גם בכלי משמעותי במעבר לשגרת קורונה. "אנחנו עוברים משלב של פנדמיה למצב של אפידמיה, מתפוצה רחבה ותחלואה קשה לנגיף שצריך ללמוד לחיות אתו כמו שפעת עונתית", אמר אדן. "כחלק מזה, יש צורך בכלים שהולכים ומשתפרים ביכולת לנטר מי יתדרדר ומי לא. זה צורך שהולך להשאר. בעבור מימד, הבדיקה היא חלק מהלך אסטרטגי. הרכיבים שפיתחנו כרגע עובדים על הקורונה, ומאפשרים לייצר דאטה על מנת לבדוק איך הם עובדים בזנים נוספים של הנגיף. וזה צעד אחד בתוכנית רחבה יותר לפתח בדיקה אוניברסלית לניבוי חומרה. כזו שתספק יכולת להבחין בכל מחלה זיהומית מי הולך להדרדר. ויכולת זו היא בתורה חלק מתוכנית רחבה ליצור תמונת מצב של מערכת החיסון,שמאפשרת לזהות האם זה נגיף או חיידק, מה החומרה שעלולה להתפתח ודברים נוספים".
באיזה שלב הפצה נמצאת הבדיקה המקורית שלכם לזיהוי האם זיהום הוא מחיידק או נגיף?
"בישראל, המערכת נכנסת לשימוש מוקדם במספר מרכזים רפואיים, ובהם הלל יפה ובני ציון, עם תוצאות מעניינות. זה כולל מקרים של חיסכון באנטיביוטיקה, ומצד שני זיהוי זיהומים חיידקיים מוקדם ואז שימוש מהיר ודרוש באנטיביוטיקה. התחלנו לבנות כוח מסחור באירופה, עם מיקוד על צרפת ובריטניה. הקמנו חברה בת בארה"ב וגייסנו שם מנהל מקומי ואנחנו כרגע עובדים עם ה-FDA בצורה אינטנסיבית כדי לאשר את הבדיקה. זה הרף הבא".
אתם עובדים בעיקר בעולם המערבי, אבל גם מדינות מתפתחות צריכות את הבדיקות האלו, אפילו יותר.
"יש לנו גם שיתופי פעולה שאנחנו יוזמים במטרה לקחת את הבדיקות ולהביא אותן לעולם המתפתח. זו עבודה מורכבת. רמת האילוצים שם כוללת משתנים כמו הורדת עלויות או אפשרות לעבוד בסביבה ללא חשמל. יש כל מיני אילוצים טכנולוגיים ולוגסיטיים שהופכים את הבדיקה ליותר מורכבת. אנחנו עובדים על זה. אתה לא יכול לפתור את הבעיה של זנים עמידים לאנטיביוטיקה וקורונה אם אתה לא עובד בעולם המתפתח. אבל זה אתגר גדול וצריך המון צניעות".