סגור

בלעדי לכלכליסט
חודש להסכם בנמל אשדוד: האוניות עדיין תקועות בפקק

ההסכם התיר קליטה של 50 עובדים זמניים בנמל תוך הבטחה שהכשרתם תיקח שבוע. בפועל עברו ארבעה שבועות ומספר האוניות שממתינות מחוץ לנמלים נותר ללא שינוי. במקביל עובדי נמל אשדוד מתלבטים אם לחתום על הסכם הפרישה הנדיב

לפני כחודש נחתם הסכם בין נמל אשדוד לבין הסתדרות העובדים הכללית, שהוביל לקליטה של 50 עובדים זמניים בנמל. ההסכם, שנחתם לאחר שבועות ארוכים של משא ומתן, נועד לחלץ את פקק האוניות האימתני שמכביד על היבואנים והיצואנים ומוביל לגלי התייקרות במשק.
בזמן חתימת ההסכם חיכו מחוץ לנמלי ישראל כ־60 אוניות: 35 אוניות מחוץ לנמל אשדוד, 5 מחוץ לנמל חיפה, וכ־20 אוניות מחוץ לנמל מספנות ישראל ומסופי הכימיקלים, הדלק והתבואה בחיפה. נכון להיום, המספרים כמעט ולא השתנו: 64 אוניות מחכות מחוץ לנמלי ישראל, 32 מחוץ לנמל אשדוד, 14 אוניות מחכות בתור לנמל חיפה, 12 אוניות נוספות מחכות בתור לנמל מספנות ישראל הפרטי ושש אוניות מחכות למסופי הכימיקלים, הדלק והתבואה בחיפה.
עם חתימת ההסכם על קליטת 50 העובדים הזמניים, נטען כי אלו יעברו הכשרה של שבוע בלבד ויעסקו בתפקידים פשוטים כמו הורדת כלי רכב בנסיעה מאוניות המובילות אותם. כעת נודע ל"כלכליסט" כי אף לא אחד מהעובדים הזמניים שנקלטו התחיל לעבוד בפועל, ומרביתם אמורים להתחיל את עבודתם בימים הקרובים או בשבוע הבא. כל זה לא הפריע לנמל אשדוד לצאת בקריאה להסתדרות לקליטה של 50 עובדים נוספים, שיצטרפו ל־50 הזמניים שכבר נקלטו. בהסתדרות לא מוכנים לשמוע על כך, וטוענים כי הדיו עוד לא יבשה על ההסכם הקודם שנחתם לפני כחודש בלבד.
כך או כך, גם לפני חודש אף אחד לא חשב שההסכם שנחתם יוביל לסוף הפקק. הנמלים הממשלתיים וחברות הספנות טענו ש־50 עובדים זמניים לא יספיקו בשביל לפתור את הבעיה וצריך לקלוט לפחות 100. לעומת זאת, בהסתדרות טענו כי הם הלכו לקראת הנמלים, ולטענתם הבעיה בכלל לא שייכת לתחום כוח האדם אלא לתשתיות המוגבלות של הנמלים.
מי שנוכח־נפקד בכל המשבר המתמשך הזה הוא משרד התחבורה, שעל פניו נמנע מללכלך את הידיים ולהתמודד עם המשבר באופן חזיתי. בתקופת השרה מירי רגב היתה תחושה כי עמדת ההסתדרות מתואמת באופן הרמוני עם זו של משרד התחבורה ושההשפעה של ועדי העובדים על השרה היתה גדולה מזו של התעשיינים והיבואנים. כיום הנהלת משרד התחבורה, תחת השרה מרב מיכאלי, מקיימת פגישות שבועיות עם מנכ"לי נמל חיפה ואשדוד, וכביכול תומכת בעמדתם בנוגע לצורך בקליטת עובדים זמניים נוספים, אך בינתיים לא במחיר עימות עם ההסתדרות. מיכאלי הבטיחה כבר לפני מספר שבועות כי היא הנחתה את מנהלי הנמלים לגבש פתרון למצב הקיים, פתרון שנכון להיום לא יצא לפועל.
1 צפייה בגלריה
כניסה ל נמל אשדוד
כניסה ל נמל אשדוד
נמל אשדוד. העובדים הוותיקים מתלבטים אם לתחום על חבילות הפרישה הנדיבות
(צילום: גדי קבלו)
בכל מקרה הסוגיה המרכזית שמעסיקה היום את עובדי נמל אשדוד הוותיקים אינה התור התפעולי העצום בנמל או הכשרת העובדים הזמניים שנקלטו לאחרונה, אלא — יציאה לפנסיה. לפני כארבעה חודשים נחתם הסכם בין נמל אשדוד, המדינה וההסתדרות, שבמסגרתו נקבע מתווה לפרישה מרצון של 184 עובדים ותיקים. ההסכם מאפשר לעובדים מעל גיל 50 עם ותק של לפחות 25 שנה לפרוש מרצון עם חבילת פרישה שמוערכת ב־3 מיליון שקל בממוצע לעובד. ההסכם נחתם כדי להכין את נמל אשדוד לעידן התחרות הצפוי עם פתיחת הנמלים הפרטיים בספטמבר ועם הפרטת נמל חיפה.
עובדים רבים בנמל אשדוד עדיין מתלבטים אם לחתום על חבילת הפרישה הנדיבה, אף שזו נחשבת לנדיבה ביותר בהיסטוריה של המשק הישראלי. ל"כלכליסט" נודע כי נכון להיום רק כמה עשרות בודדים של עובדים חתמו על ההסכם, שמועד החתימה האחרון שלו הוא 5 באוגוסט. אף שמדובר בסכומי כסף נכבדים, עובדים רבים יודעים כי אם יישארו בנמל הם יתוגמלו יותר.
מנמל אשדוד נמסר: "חברת נמל אשדוד קלטה 50 עובדים זמניים לעד שישה חודשים, שיתחילו עבודתם התפעולית בסוף שבוע הבא. דירקטוריון החברה אישר קליטת 50 עובדים זמניים נוספים, לאור הצורך ב־100 עובדים זמניים כדי להוריד העומס בנמל. הנהלת הנמל ממשיכה בנחישות כל העת באיתור פתרונות נוספים".