סגור

ביידן יזם מהפכה ובעולם העסקי כבר הכריזו מלחמה

בעוד פעילים למען זכויות אזרח קידמו בברכה את צו התחרות של הנשיא, בכירים עסקיים מיהרו להשמיץ. נשיא איגוד היצרנים: "יש כאן פתרונות שמחפשים בעיה". נשיא מועצת הספנות: "הוצגו נתונים כלכליים שגויים"

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ממשיך לקדם במלוא המרץ את תוכניותיו הכלכליות, וביום שישי האחרון חתם על צו נשיאותי שנועד להגביר את התחרותיות בשורת מגזרים מרכזיים, בהם טכנולוגיה, חקלאות ובריאות. "הרשו לי להבהיר: קפיטליזם ללא תחרות איננו קפיטליזם, זה ניצול", הכריז בטקס החתימה.
הצו כולל 72 סעיפים והמלצות, שלפי ביידן יובילו להוזלות מחירים עבור משפחות, העלאת משכורות, קידום חדשנות וצמיחה כלכלית מהירה יותר. כך למשל, הצו כולל איסור על דמי ביטול שגובות חברות אינטרנט במקרה של התנתקות לפני הזמן, ודורש ממשרד התחבורה לחייב את חברות התעופה לזכות לקוחות במקרה של אובדן מזוודות. בנוסף, ועדת הסחר נדרשת לבסס חוקים שיאפשרו לצרכנים לעקוף את היצרנים כשהם נזקקים לתיקון מוצרים שברשותם. נושא זה חל על מגוון תעשיות, מחקלאות ורכב ועד למכשירי אפל.
2 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן יוני 2021
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן יוני 2021
נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן
(צילום: רויטרס)
איגודי חלפי הרכב בארה"ב מיהרו לשבח את יוזמת ביידן. "אנחנו מריעים לנשיא על הצעד הזה שיעזור להנגיש כלי תחבורה זולים ובטוחים יותר לצרכנים", ציין מנכ"ל ארגון MEMA, ביל לונג בהתייחסו לפישוט הליכי תיקון כלי רכב כדי לאפשר מכירתם בשוק המכוניות המשומשות. "נעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם הממשל, הקונגרס וכל הגורמים בתעשייה", אמר.
במקביל, ארגון זכויות אזרח מוביל, AARP, הפעיל למען בני 50 ומעלה, שיבח את כוונת הממשל להביא להוזלת תרופות. "אמריקאים לא יכולים להרשות לעצמם לשלם עבור תרופות מסוימות יותר מפי שלושה לעומת תושבי מדינות אחרות", ציינה בכירה בארגון, ננסי לימונד. "אנשים לא צריכים לבחור בין מימון תרופות, מזון או שכר דירה. בשמם של 38 מיליון החברים בארגון שלנו וכל שאר האמריקאים, אנחנו מעודדים מכך שהצו קורא לפעולה נחושה ומהירה להורדת מחירי תרופות המרשם", ציינה. לפי סקר שפרסם הארגון בשבוע שעבר, 58% מבני 50 ומעלה בארה"ב מודאגים לגבי מימון תרופותיהם בעתיד.
"יותר טיוטה או אג'נדה"
בה בעת, מומחים מדגישים כי מדובר בעיקר בהמלצות לפעולה על ידי המשרדים הממשלתיים ולא בהכרח בצעדים מחייבים. "זו יותר טיוטה או אג'נדה מאשר צו נשיאותי מסורתי", אמר לסוכנות הידיעות אי.פי דניאל קריין, מרצה למשפטים באוניברסיטת מישיגן המתמחה בהגבלים עסקיים. "זו מדיניות נרחבת ושאפתנית ביותר עבור ממשל ביידן שמציעה תובנות רבות בנוגע לכיוון של הממשל וסדרי העדיפויות, אך יוזמות רבות עלולות ללכת לאיבוד בדרך להוצאתן לפועל".
אחת היוזמות העיקריות להגבלת התחרות היא קריאה לוועדת הסחר הפדראלית (FTC) לפעול לאיסור או להגבלת סעיפי אי־תחרות. הסכמים מסוג זה, שלפי הבית הלבן משפיעים על בין 36 מיליון ל־60 מיליון אמריקאים, מונעים על פי רוב מעובדים לעבור לחברות מתחרות המציעות שכר גבוה יותר. לפי ביידן, ישנן זכייניות של מסעדות מזון מהיר הכוללות סעיף כזה בחוזי עובדים המשתכרים שכר מינימום. "נו באמת, יש סודות מסחריים על רכיבי הקציצה?", תהה.
הצו מנסה לצמצם גם את כוחן של ענקיות הטכנולוגיה כמו פייסבוק, אמזון, אפל וגוגל וקורא לביצוע בדיקות מחמירות יותר של מיזוגים "במיוחד על ידי פלטפורמות אינטרנט דומיננטיות", תוך שימת לב מיוחדת לרכישות של מתחרים קטנים וההשפעה על פרטיות המשתמשים.
גם תעשיית הספנות נמצאת על הכוונת. לפי הבית הלבן, מיזוגים תכופים ועליות חדשות במחירים בתעשייה מקשים על חברות מקומיות להכניס את המוצרים שלהן לשוק. לפי הנתונים, בעוד שבשנת 2000 חלשו עשר חברות הספנות הגדולות ביותר על 12% מהשוק, כיום הן חולשות על 82%.
ריכוזיות בשוק הספנות
כצפוי, הצו נתקל בהתנגדות מצד חברי הקהילה העסקית והמסחרית, שמיהרו לטעון כי הוא יגביל את הצמיחה בתקופת ההתאוששות מהקורונה. "חלק מהפעולות שעליהן הוכרז הן פתרונות המחפשים בעיה", הגיב ג'יי טימונס, נשיא ומנכ"ל איגוד היצרנים. בדומה, מועצת הספנות העולמית יצאה נגד ההמלצות. "אין בשוק בעיה של ריכוזיות שיש לתקן, וצעדי ענישה המוטלים על חברות שילוח בהסתמך על הנחות כלכליות שגויות לא יתקנו את בעיית העומסים", אמר ג'ון באטלר, נשיא ומנכ"ל המועצה.
הצו מתבסס על צו קודם שעליו חתם הנשיא אובמה ב־2016 שעודד משרדים ממשלתיים לשקול תחרות בקביעת מדיניות. מאחורי הצו עומד טים וו, שכיהן במועצה הכלכלית הלאומית של אובמה ומשמש יועץ בכיר לביידן לענייני טכנולוגיה ותחרות. וו, מרצה למשפטים באוניברסיטת קולומביה נחשב, ביחד עם לינה קאן, היו"ר החדשה של ה־FTC, כמוביל התנועה החדשה להגנה על התחרות. וו וקאן, שהצטלמו יחדיו מחוייכים בטקס החתימה, טוענים שעל הממשל להשתמש במגוון כלים מלבד אכיפת הגבלים עסקיים כדי לקדם תחרות.