סגור

חוק ההסדרים
הרפורמה ברגולציה עשויה לחסוך מיליארדי שקלים בשנה

באוצר מציעים להקים את רשות הרגולציה כדי למנוע מצב שרגולטורים שונים שמפקחים על אותו תחום נותנים הוראות סותרות

רשות רגולציה, רפורמת רישוי עסקים, רפורמה ברגולציית הכבאות וברגולציה הסביבתית, ויצירת "ארגז כלים רגולטורי". זו רק רשימה חלקית של המהלכים המתוכננים בחוק ההסדרים כדי להיאבק בכשלים שיוצרת האסדרה. רוב הרפורמות הופיעו בחוק ההסדרים הקודם אבל לא יושמו. מימושן תלוי במידת הבשלות של הממשלה והדרגים המקצועיים. מהלך אחד שמצביע על בשלות מסוימת הוא הקמת רשות הרגולציה. נראה שהפעם האוצר מגיע עם תפיסות עומק רחבות יותר לגבי האסדרה, ויש מקום להעריך כי קידום מהלכים במקביל ובצורה רחבה יסייע להצלחתם.

לצד הקמתה של הרשות, ישנם מהלכים משמעותיים אחרים שמטפלים במאסדרים פרטניים בצורה עמוקה והשפעתן על המשק צפויה להיות מהירה ומיידית יותר. אחד מהם רפורמת הרגולציה בכבאות. לפני 4 שנים הוקמה ועדת כבאות בהובלת משרד רוה"מ שהמליצה להעביר את כל הוראות נציב הכבאות לחקיקת משנה. כלומר, לא עוד הוראות והנחיות מפוזרות, אלא חקיקת משנה שקופה לציבור ולכלל משרדי הממשלה. השינוי הזה הוכנס כבר בעבר לטיוטת חוק ההסדרים. בחוק ההסדרים הנוכחי, חקיקת המשנה תצטרך להיות זהה לתקינה האמריקאית. רגולציית הכבאות עולה כיום למשק יותר מ־10 מיליארד שקל בשנה. אין הערכות ברורות לחסכון הצפוי לאחר צמצום האסדרה והתאמה לתקינה האמריקאית, אך גורמים המעורים בנושא אמרו ל"כלכליסט" כי על סמך מדגם של שינויים שנבדקו, מדובר בחסכון של כ־3 מיליארד שקל.

1 צפייה בגלריה
שריפה שריפות חיפה כבאים
שריפה שריפות חיפה כבאים
כבאים בחיפה
(צילום: מאיר תורג׳מן )
"יש מפעל אחד בצפון שמתעסק עם חומר כימי. כשמכבי האש הגיעו לביקורת אמרו לו, 'תוציא את החומר הזה החוצה, הוא לא יכול להיות בתוך המבנה'. אחר כך הגיעו נציגים ממשרד להגנת הסביבה ודרשו ממנו להחזיר את החומר חזרה לתוך המבנה", סיפר ל"כלכליסט" נתנאל היימן, מנהל אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים כדי להמחיש את הבעיה.
גם ברגולציה הסביבתית נדרשת רפורמה. כיום מפעל תעשייתי נדרש להיתר פליטה, היתר רעלים, היתר הזרמה לים ורישיון עסק שניתנים לתקופות שונות ועל ידי גופים שונים. בטיוטת חוק ההסדרים מוצע שכל ההיתרים יינתנו על ידי גורם אחד למשך 10 שנים, היכולת לבצע שינויים בהיתרים תצומצם. הרגולציה תותאם ל־OECD ותיקח בחשבון גם שיקולי עלות־תועלת. להערכת האוצר, צעדים אלה עשויים לחסוך למשק של 2–3 מיליארד שקל בשנה.